
אנו עדים, לאחרונה, לשלל נתונים ואינדיקטורים כלכליים, המצביעים על תנופה חיובית של המשק.
כך, בשלושת החודשים האחרונים רשם ייצור התעשייה בישראל עלייה שנתית של כ-2%. העלייה התבטאה הן במכירות לשוק המקומי ובפרט המכירות לייצוא, שזינקו כ-5% לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בתוך כך עלה מספר שעות העבודה 0.8% בלבד, כך שהייצור אף הפך יעיל יותר.
בנפרד, עלו המכירות הקמעוניות 1.5% בקצב שנתי בתקופה זו ואת 2024 הם סיימו עם עלייה של כמעט 5% לעומת 2023. (נתוני דצמבר טרם פורסמו.)
לכל אורך השנה שמר המשק על רמה נמוכה, יחסית, של אבטלה (פחות מ-3%) ולו שררו בו תנאים נורמליים היה משיג תעסוקה מלאה.
התאוששות במשק מהווה חדשות מצוינות מהרבה סיבות, בין השאר משום שהיא אפשרה להכנסות המדינה ממיסי פעילות לרשום עלייה דו ספרתית בשנה שעברה.
כל המרקם הזה התרחש על רקע אינפלציה של 3.2% שבסופו של יום (או שנה) לא הייתה רחוקה בהרבה מתקרת יעד האינפלציה. לא זו בלבד, להוציא מזון ואנרגיה אף הייתה בתוך היעד.
יתרה מזאת, יש אינדיקציות לכך שההתאוששות תימשך:
לדוגמא, סקר המגמות בעסקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחודש דצמבר הראה כי רוב הענפים (למעט מלונאות) אופטימיים כיום. לא זו בלבד, אצל חברות התעשייה והבנייה, הפער בין אלו שדיווחו על שיפור לבין אלו שהסביבה העסקית שלהם נחלשה, היה הגבוה ביותר מתחילת השנה.
כמו כן, המדד המשולב למצב המשק של בנק ישראל עלה 0.8% בחודש שעבר. זו היה החודש הטוב ביותר בכל השנה וזו נקודת פתיחה מצוינת ל-2025. למרות השנה הקשה, סיים המדד עם עלייה של 1.5% ובמהלך הרבע האחרון אף השיג גדל קצב הצמיחה השנתי פי 2 לכ-3%.
מעל כל אלו שוררת אווירה אופטימית. שילוב של סיום מלחמה קשה ומתמשכת עם אופטימיות זהירה לקראת אופק ביטחוני-מדיני טוב יותר.
הנתונים והאינדיקציות הללו לא נעלמים מעיניהן של סוכנויות דירוג החוב של ישראל, שאמנם לא תזדרזנה להעלותו בחזרה, אך הן מתנסחות באופן מעודד יותר על הפרמטרים הכלכליים והגאו-פוליטיים שלנו ושל האזור כולו.
הנתונים הללו מטים אט-אט את משקלן של תחזיות הצמיחה האופטימיות יותר ל-2025 כלפי מעלה; מספרים של ±4 אחוזים נראים מציאותיים יותר מכפי שהיו אך לפני 3 חודשים, כשהמלחמה בצפון הייתה בעיצומה.
מטבע הדברים, אנו התעסקנו בנזקיה הכלכליים של המלחמה כאן, אך גם הסביבה הכלכלית מעבר לים אינה מהמשופרות. היום, לדוגמא, נמסר כי מדד האקלים העסקי בבריטניה ירד לרמתו הנמוכה ביותר זה יותר משנתיים ומצבן של כלכלות מפתח אחרות ביבשת אירופה לא טוב בהרבה, בלשון המעטה.
על רקע זה, ניתן להבין את ההתעוררות המהירה של שוק המניות המקומי ואת היתרון שרכש על שווקים אחרים. לא בכדי עלה מדד ת"א 125 כמעט 30% בארבעת החודשים האחרונים ולכך יש להוסיף את התחזקות השקל.
כמובן, נחוצה זהירות רבה. האופק הגאו-פוליטי אמנם השתפר, אך עדיין לא בהיר דיו; כפי שיוכל להתעצם לכיוון הסדר מדיני רחב (ציר ארה"ב-סעודיה), הוא עלול, חלילה, להידרדר שנית. הגפרור עדיין לא רחוק מספיק מחבית אבק השריפה ויש מי שינסה לנצל זאת.
אם נדע להתנהל נכון, ועם קצת מזל, יש בידינו התשתית לשנה כלכלית מוצלחת.