
אחרי ההתלהבות של נובמבר ואחרי כל הטקסים של ינואר, ממשל טראמפ יוצא לדרך ב-bangגדול של כ-100 צווים נשיאותיים. רובם הופכים צווים של הממשל הקודם, כאשר אומרים לנו זאת במפורש, יחד עם ציון הנזק שנגרם מאותם צווים של ביידן. אחרים, משמעותיים מאוד לגבי הקו החדש: החזרה ל-Common Sense הימני יותר, הקפיטליסטי יותר, והלאומי יותר. לכן, זה הזמן לשאול את השאלה שאנו כאן, כסוחרים-משקיעים, מעניינת אותנו במיוחד: האם ההבטחות והצעדים של הממשל החדש ייטיבו עם הכלכלה ושוקי ההון או לא? היקף הדברים הוא עצום ממש. ולכן, החלטתי להתרכז רק בחמישה דברים עיקריים בעיני.
מיסים ורגולציה:
בדומה לקדנציה הקודמת, ממשל טראמפ החדש מחויב להורדת מיסוי ולהקלה גדולה ברגולציה. לפני אירוע הקורונה, צעדים אלו הביאו לשינוי די דרמטי בעסקים בארה"ב ולצמיחה לא מועטה במיוחד בעסקים הקטנים והבינוניים במשק של המעצמה הגדולה. אין ספק שצעדים אלו ייעשו גם הפעם, אבל, בהתאם למגבלות הקשות שהחוב הלאומי מטיל על רצון החקיקה הזה. זהו צעד מצוין לכלכלה האמיתית ובמיוחד למניות הקטנות יותר שבשוק ההון.
החזרת עסקים לארה"ב:
בדומה לסעיף הקודם, זהו גם סעיף שהיה במרכז ההתעניינות של הנשיא בקדנציה הקודמת שלו. עכשיו, ישנם גם שני גורמים נוספים לאלו שהיו אז: הביטחון הלאומי, והתחרות המסחרית. כאשר ארה"ב נמצאת במלחמה קרה גלויה עם סין, רוסיה, איראן, וצפון קוריאה, וכאשר סין ורוסיה משפיעות מאוד על הסביבה המיידית שלהן, החזרת חברות הביתה אינו רק צעד כלכלי אלא גם מדיני. הגלובליזציה הייתה טובה כאשר כולם חיים בנירוונה ושלום אבל לא כאשר כל מוצר (ובמיוחד הטכנולוגיים שבהם) יכול היות מועתק ולשמש כלי נגד ארה"ב. חזרת החברות הביתה מביאה גם חלק מן ההון שלהן וזה מצוין להשקעות, ובמיוחד לשוק ההון ולשוק התעסוקה. בעיה: ייצור בארה"ב יהיה יקר יותר ויכול לגרום לאינפלציה.
צמצום הוצאות הממשלה:
התפקיד החדש של אלון מאסק, וחבריו ב-DOGE, הוא לצמצם בצורה דרמטית את הוצאות הממשלה כדי להקטין את החוב, לייעל תהליכים, ולהעביר חלק מן הפונקציות לסקטור הפרטי. אפילו הצלחה חלקית של המשימה תהווה דוגמא מדהימה למשהו שהיה נחשב לבלתי אפשרי. ועדיין נחשב ככזה במדינות באירופה, ובכל מדינה שהביורוקרטיה גדלה למימדים מפלצתיים. עדיין לא ברורים הקריטריונים לביצוע. אבל, אם השוק הפרטי יאמץ את האתגר הזה, ייתכן שנראה עוד כמה אחוזי צמיחה רק מן היוזמות החדשות שיקומו עקב הפעילות הזו. AI היא מילת המפתח בחלק נכבד מן התפקוד החדש, ולכן, בהשלכה, היא תקדם מאוד את חברות הטכנולוגיה הגדולות. לא בכדי ראשי החברות (הדמוקרטים לשעבר...) היו בין התורמים הגדולים לטקס ההשבעה של הנשיא החדש, והופיע בו במיטב מחלצותיהם!
מיס ייבוא (Tariffs):
האם טראמפ מתכוון ברצינות להטיל את מיסי הייבוא שהוא מכריז עליהם? או, שלפנינו נשק מילולי של הגעה לעסקאות טובות יותר מול הצדדים המעורבים: קנדה, אירופה, סין ואסיה, וכו... אין ספק שבחלק מן הסקטורים יש צורך באיזון הסחר בין ארה"ב והצד השני כאשר האיזון הזה יכול להיעשות על ידי מיסי ייבוא גבוהים. לדעתי, ברוב המקרים, המיסים מהווים קלף מיקוח. אבל, כמו בכל משחק הרתעתי, הנשיא יהיה חייב להראות רצינות לפני שיוכל להתקפל ולהגיע להסכמות. בכל מקרה, מיסי ייבוא מעלים מחירים ויכולים לגרום לאינפלציה במידה והממשל לא יוכל למנוע זאת על ידי כך שחלק מן ההעלאות האלו לא יהיו מועברות לצרכן, אלא יישארו אצל המייבאים. וזו משימה קשה.
המלחמה השקטה בסין:
לבסוף, העניין העיקרי של הממשלים האחרונים כולם הייתה: העימות השקט האסטרטגי עם אימפריית האמצע: סין. המאבק מתנהל בכמה מישורים: הן כלכלית כאשר הגלובליזציה בנתה את סין כבית החרושת של העולם (כולל של רוב מוצרי המערב), הן בתחום משאבי הטבע כאשר סין בעלת מונופול בייצור של מתכות יקרות, בסיס תרופות, וכו..., והן מדינית-צבאית: טייוואן, הים הסיני הדרומי, והפריסה הסינית העולמית בניהול חלק מן הנמלים והתשתיות החשובות בעולם. כל זה כאשר סין בעלת השליטה על רזרבות משאבים באסיה, בדרום אמריקה ובמיוחד באפריקה. ממשל טראמפ לא מעוניין במלחמה חמה. במיוחד לא נגד סין! אבל כל מה שניתן לעשות כדי להחזיר חלק מן הדברים לצידה של ארה"ב ייעשה. פגיעה בסחר עם סין יכול להיות בעיתית לטווח הקצר (חוסר במוצרים ואינפלציה) אבל יכול להאיץ את החזרה הביתה שכבר הזכרתי לעיל.
מכל הנאמר לעיל אנו יכולים להסיק ש: אם כל ההבטחות יבוצעו כמתוכנן, והתוצאות יהיו ללא תופעות לוואי משמעותיות, עומדת לפני המשק האמריקאי תקופה של שגשוג שלא קרתה כבר הרבה זמן. תקופה שתהיה מדהימה לחברות של המוצרים והשירותים, ובהשלכה, תקופה מצוינת לבורסה, עקב עלייה ברווחיות מגידול מדהים במכירות. אחרי תקופת מעבר קצת כואבת, זו תהיה תקופה שתצוין כטובה גם ביחס לעולם החיצוני לארה"ב שכנראה ישלם חלק מהחשבון. תקופה טובה בוודאי מאז רייגן, וכנראה, מאז סוף מלחמת העולם השנייה. הבעיה היא שקיימת תופעת לוואי אחת יותר מכולן, שכבר מסכימים שהיא בעלת סיכוי גבוה שהיא תקרה: עלייה ניכרת באינפלציה. לפני שארחיב עוד, הנה גרף של התשואה של האג"ח לשנה, מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת (נעשה בעזרת TradingView):
מן השיא סביב קרוב ל-10%, לקח לתשואה לרדת עד אזור ה-0 ב-2009 ולפרוץ את קו המגמה התוחם רק ב-2022 עד ההגעה לקרוב ל-5.4%. בינתיים. האם נבנית כאן מגמה ארוכת טווח חדשה? גם של עשרות שנים, כאשר אנו עדים להתחלה של השיאים והשפלים העולים? ממשל טרמפ יכול בהחלט להיות הטריגר לכך אלא אם בצד כל צעדי הצמיחה שיינקטו יגיעו גם צעדים לריסון האינפלציה עצמה. דרך מחירי האנרגיה, הורדת עלות העבודה המקומית, והגברה מאסיבית של הסחר המייצא. אחרת, נקבל משק עם צמיחה עצומה המלווה ביוקר מחייה שיעמעם בצורה דרמטית את ההישגים. בעיקרון, שוק ההון יכול לחיות טוב עם שילוב של צמיחה עם אינפלציה אבל רק כאשר יש תחושה שזו נמצאת תחת שליטה ורסן.
ואחרי שאמרנו את כל זאת, על הצעדים השייכים לכלכלה ושוקי ההון, חייבים לציין שלנו, כישראלים, ממשל טרמפ נראה כרגע כממשל האוהד ביותר למדינת ישראל. מעבר למה שהנשיא עצמו אמר בעבר, ובהווה, ביחס לסכסוך המקומי, וביחס אלינו ישירות, מעבר לכך שבתו התגיירה וחתנו יהודי מאמין, ומעבר למה שהוא עשה בקדנציה הקודמת (גולן, שגרירות בירושלים, הסכמי אברהם), קשה שלא להתרשם מן הצוות הקיים סביבו המטפלים בנושא שלנו (שר החוץ רוביו, השגריר אצלנו האקרבי, השגרירה באו"ם סטפניק, יחד עם המועמד להיות שר ההגנה הגסט).
לעיתים, דבריהם נשמעים כציוניים, ואוהבי ישראל, יותר מדבריהם של כמה מן היושבים אצלנו במערכת הפוליטית. אבל, יש לזכור משהו חשוב: קודם לכל, הנשיא מגן על האינטרס האמריקאי! ואם נגיע למצב שבו הוא ירצה לעשות Deal, כנגד מה שאנו רואים כחיוני עבורנו, יהיה מאוד קשה לעמוד בלחצים שהוא יכול להפעיל עלינו. במיוחד כאשר המנדט שהוא קיבל היה כה מסיבי ומרשים. יחד ננצח, ובגדול!
לידיעת הקוראים:
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.
במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]