בדיון שהתקיים אתמול (ד') בכנסת בעקבות קריסתה של חברת סלייס, הבהיר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי הוא תומך בשינוי מבנה התגמול של סוכני הביטוח באופן כזה שהלקוחות ישלמו את העמלה לסוכנים באופן ישיר , במקום הגופים המוסדיים.
בהתייחסותו לפרשת סלייס אמר השר סמוטריץ': "אם נאמר את האמת איפה קבור הכלב – וזה נוגע, כמובן, גם לעולמות העמלות – אנחנו חייבים ליצור מצב שלא יהיה אינסנטיב לסוכנים לקחת את העמית לאפיק מסוים כי להם צומחת מזה איזושהי הנאה כלכלית עודפת".
מתוך הדיון המלא במליאת הכנסת:
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "הכספים שלו ולהשקיע אותם באופן עצמאי. באופן טבעי הוא גם יכול לקחת סיכונים יותר גדולים, והוא כמובן נושא בסיכון הזה. אי-אפשר לאחוז את החבל בשני קצותיו – לרצות לנהל את הכספים בעצמך ולקחת סיכונים, ואז כשהסיכון מתממש, לבוא למדינה בטענות, ולהגיד, רגע, שהמדינה תערוב לי. בעיניי לא חינוכי, לא נכון וגם לא צודק. בסוף מה זה המדינה? המדינה זה הכסף של כולנו.
"בסלייס היו כנראה גם עוקצים פליליים וכו', אני באופן טבעי לא איכנס לזה, מכיוון שכל רשויות החוק הרלוונטיות עוסקות בזה, ונשאיר להן לעשות את העבודה. אולי היו גם תקלות, זאת אומרת חלק זה מעילות וחלק זה תקלות – הדבר המרכזי הוא שהיו סוכנים שנכנסו באמצע, ובעצם זה לא היה באמת ניהול עצמי, אלא סוכן שבא ושיווק, ואותו חוסך – אותו עמית נתן סוג של ייפוי כוח לסוכן לנהל, והסתבר שהיו הרבה מאוד ניגודי עניינים – סוכנים השקיעו בקרנות, היו להם אינטרסים בעצמם.
"ברגע שהאירוע הזה נודע לנו, פעלנו בו – כמובן, רשות שוק ההון פעלה בצורה אגרסיבית מאוד, עד כדי כך שבדצמבר – כידוע לך, 2023 – אני חתמתי על ניהול מנהל, איש מקצוע רציני מאוד שמנהל גם את הקרנות הוותיקות. את מכירה את זה מ-2003 – מנהל מאוד מאוד מקצועי, שנכנס פה לעומק. המטרה היא פעם אחת לאתר את הכספים עד כמה שרק אפשר, ולדעתי אותרו כבר למעלה מ-60%. אחרי האיתור צריך גם לעבוד מאוד קשה ולתבוע, לנסות להחזיר כמה שיותר כספים. אנחנו עובדים מאוד קשה כדי שזה יצליח.
"מעבר לזה, יש פעילות גם של המנהל וגם של שוק ההון אל מול הסוכנים וגם הבעלים של סלייס, כדי שהם יצטרכו גם לשים כסף מהכיס ומהבית לנסות לפצות כמה שרק אפשר. אנחנו מעריכים שחלק הארי של הסכומים יוחזר לעמיתים – לא כולו. אני אומר את זה חד-משמעית – לא כולו. יש כרגע שאלה, אם אנחנו כמדינה נסייע – סוג של ערבות או משהו כזה – רק לתפקוד השוטף של המנהל, המשכורות וכו', כדי לאפשר לו לעשות את עבודתו. בעיניי, אני לא מתכונן – ככל שזה תלוי בי, בסדר – בשום צורה, שהמדינה תערוב לכספים עצמם. שוב – אלה לקוחות שלקחו סיכונים. עכשיו, תראו: ודאי שהיו כאן תקלות וודאי שברגע שזה נתפס, כמו שאמרתי, פעלנו בעניין. צעד של מינוי מנהל הוא לא צעד קטן, זה צעד מאוד מאוד אגרסיבי, שלמעשה מוציא את החברה מידי בעליה ומידי מנהליה, ולוקח אותה לניהול שלנו – כמובן, הכול הכול בניהול של בית משפט. ממש בימים אלה אנחנו מאוד מאוד קרובים לאישור ההסדר גם בבית המשפט, וממשיכים לעבוד על זה. זה נכון שבאופן טבעי בקרנות הלבנות היה יותר קל מאשר בקרנות האדומות – שם ממש השקיעו במקומות שעל פי התקנון, על פי החוזרים – אסור להשקיע. עברו על החוק בצורה מאוד מאוד ברורה. כמו שאמרתי, במבט צופה פני עבר מנסים להשיב את הכספים כמה שאפשר – גם לאתר אותם, גם להשיב אותם, ולצמצם את הנזקים כמה שרק אפשר.
"מבט צופה פני עתיד – זה קשור יותר לשאילתה השנייה שלך – קצת יותר חובות דיווח, אבל פה אני רוצה להגיד – את יודעת מה? אני אענה לך על זה בשאילתה הבאה".
מירב כהן (יש עתיד): אפשר שאלת המשך בסוגיה הזו?
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
- - אני כן אומר שאני מגבה – כן – אני כן אומר שבעניין הזה אני מגבה את רשות שוק ההון ואת פעילותה בעניין הזה לא ב-100% – ב-300%. בשאילתה הבאה אני אדבר טיפה על ניהול סיכונים, על מדיניות, חיזוק שוק ההון וכו' של הרשות, על רגולציה – אבל בהקשר הספציפי של סלייס, אני חושב שמטפלים מרגע שהדבר הזה התגלה. מטפלים בצורה מאוד יסודית, מאוד נחושה, מאוד עקבית, מאוד מקצועית. ואמרתי: אני מעריך שרוב הכספים יוחזרו לעמיתים – לא כולם, לא כולם – יהיו נזקים, ובסדר, מי שלקח על עצמו את הסיכון, גם יישא בתוצאות שלו. לא מקובל עליי שאנשים לוקחים סיכון ובאים למדינה שתישא בתוצאות הסיכון כשהוא מתממש.
היו"ר אמיר אוחנה:
האם יש שאלת המשך? בבקשה.
מירב כהן (יש עתיד):
שוק ההון הישראלי מפוקח על ידי המדינה, כיוון שזה אינטרס שלנו שאנשים יחסכו. היו פה גם תקלות ברמות הפיקוח, כי היו הרבה מאוד תלונות שהטיפול בהן לקח זמן. האם נשקלת האפשרות לעזור לפחות, ולתת ערבות לפחות למקרים של אנשים ששמו את כל כספי החסכונות שלהם, ואין להם מקור כספי אחר פרט לכספים שהלכו לאיבוד בפרשת סלייס?
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
על השאלה של האחריות של שוק ההון והרגולציה אני אענה - - -
מירב כהן (יש עתיד):
אני אומרת – מקרי הקצה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
שנייה. על האחריות ועל הרגולציה וכו' אני אענה לך בשאילתה הבאה, כי זאת מהותה.
מירב כהן (יש עתיד):
אוקיי.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
לשאלתך – התשובה היא לא. עוד פעם, ליבי-ליבי – ליבי באמת יוצא אליהם, וזו טרגדיה. המדינה לא אמורה לפצות. עוד פעם, אני רוצה להסביר מה זה המדינה – ופה, סליחה שאני אומר, בואו לא נהיה פופוליסטים – המדינה זה אנחנו. אני צריך לקחת כסף מהכיס של אזרחי ישראל, ולתת אותו לאנשים שהחליטו מראש בידיעה, הם חתמו על זה - -
מירב כהן (יש עתיד):
אבל גנבו אותם.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
- - שהם הולכים – יכול להיות.
מירב כהן (יש עתיד):
גנבו אותם.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אז מה – השלב הבא: כל מי שיגנבו לו את האוטו, המדינה תפצה, כל מי שיפרצו לו לבית, המדינה תפצה? אגב, יכול להיות ששם יש למדינה אחריות יותר גדולה - -
מירב כהן (יש עתיד):
אבל המשטרה צריכה למצוא את הגנבים.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
- - מאוד יכול להיות שיש למדינה אחריות עוד יותר גדולה כשמישהו פרץ אליך הביתה – איפה הייתה המשטרה? ועדיין – אנחנו לא מפצים. לא כי אני לא רוצה, עוד הפעם. את יודעת מה? זה הרבה פחות – אני אפצה אנשים שפרצו להם הביתה הרבה לפני שאני אפצה על דבר כזה, כי פה אנשים לקחו סיכון בהחלטה מודעת. הרי זו המשמעות של אותה - - -
מירב כהן (יש עתיד):
אבל איתרו אותם.
היו"ר אמיר אוחנה:
אבל זה לא פינג פונג, חברת הכנסת כהן.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
מי שבהחלטה מודעת החליט שהוא לוקח סיכון, לוקח את הכסף שלו לקרן בניהול עצמי, להשקעה במכשירים חלופיים, להשקעות אלטרנטיביות – ידע שהוא עושה את זה, הוא לקח סיכון. מה פתאום שאני אקבל עכשיו את הסיכון שלו?
מירב כהן (יש עתיד):
אני לא אשיב, כי היושב-ראש ביקש שלא יהיה פינג פונג – אבל זו לא הייתה החלטה מודעת, אבל בסדר.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
זאת הייתה החלטה מודעת.
מירב כהן (יש עתיד):
לא, הם לא ידעו, הם הוטעו.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
רק שנייה, זו הייתה החלטה מודעת – לא, לא, מה שהם הוטעו בו הוא שהם לא ניהלו באופן עצמאי את הכספים, הם נתנו לסוכן לנהל עבורם, ולסוכן היו אינטרסים כפולים.
מירב כהן (יש עתיד):
הם לא הבינו שאלה קרנות כל כך מסוכנות, שרק פרופיל של מומחים יכול להשקיע בהן.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אז זה באמת לא בסדר, ואני חושב שהסוכנים האלה צריכים לתת את הדין.
מירב כהן (יש עתיד):
נכון, וזה גם קשר רגולטורי.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
הסוכנים האלה – גם בהקשר הנזיקי – ואת זה עושה הנאמן – וגם בהקשרים הרגולטוריים שלנו יש כלים, אנחנו מנסים להוציא מהם כמה שיותר כסף שלהם, כדי שהם יפצו. יש פה גם הליכים פליליים שבעיניי יצטרכו להינקט.
מירב כהן (יש עתיד):
חד-משמעית.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
בוודאי שמי שמרמה הוא עבריין וצריך לשבת בכלא.
מירב כהן (יש עתיד):
נכון.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
זה עדיין לא אומר שהמדינה – וכמו שאמרתי, זה לא שונה מהרבה מאוד דברים שהמדינה לא אמורה להיות זאת שמפצה.
היו"ר אמיר אוחנה:
ובמעבר ישיר לשאילתה הבאה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
שוב, המדינה תעשה הכול, ואני מקווה שאת רוב הכספים אנחנו נחזיר – את רוב הכספים - -
מירב כהן (יש עתיד):
אנחנו עוד לא שם.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
- - לא אנחנו – העבודה הקשה של המנהל עם רשות שוק ההון בפיקוח בית המשפט – נקווה שנצליח להחזיר. ואגב, צריך להגיד את האמת, הבעלים של סלייס הם משפחה אמידה מאוד, אתם יודעים את זה – יכולים וצריכים לשים כסף.
מירב כהן (יש עתיד):
בוודאי.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
גם הנאמן דורש מהם, גם אנחנו דורשים מהם. לא רוצה כרגע להיכנס לסכומים, כי אמרתי, בסוף אלה הליכים משפטיים שמפוקחים על ידי בית משפט. אנחנו נמצה מקסימום יכולת להביא את הכספים. מה שנאתר ונצליח להחזיר, מה שנוכל להיכנס לכיס העמוק של הבעלים ושל הסוכנים, כי בסוף הם האשמים – חד-משמעית כן.
מירב כהן (יש עתיד):
על זה שהם צריכים לשלם, אני מסכימה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
האם אזרחי ישראל צריכים לשלם את זה? לדעתי, התשובה היא לא.
היו"ר אמיר אוחנה:
ובמעבר ישיר לשאילתה הבאה, בבקשה.
2462. הגברת הרגולציה של רשות שוק ההון על סוכני הביטוח בעקבות פרשת סלייס
מירב כהן (יש עתיד):
רשות שוק ההון הודיעה שסוכנויות ביטוח ותאגידי ייעוץ פנסיוני יצטרכו להוסיף לדיווח התקופתי פירוט לגבי ניגודי עניינים מול הלקוחות בשיווק בהשקעות אלטרנטיביות.
רצוני לשאול:
1. האם יש כוונה להטיל רגולציה על עמלות היקף, כשבעצם משלמים יותר על השקעות מסוכנות?
2. האם יש כוונה להרחיב את מסקנות ועדת בכר לענף הביטוח בכל הנוגע להפרדה מבנית בין סוכני הביטוח לקרנות ההשקעה?
3. האם יש כוונה להטיל פיקוח על השימוש בתואר יועץ פנסיוני או מתכנן פיננסי?
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
מילה אחת של הקדמה, ואז אני אענה לפי סדר השאלות. אני חסיד גדול של מדיניות ניהול סיכונים גמישה, בכלל, בסדר? הרי תמיד רגולציה נעה במתח שבין 100% רגולציה ומדיניות סיכונים מאוד מאוד מאוד שמרנית. בואו נאמר ככה: אם לא נאפשר לאנשים לנסוע בכביש, לא יהיו תאונות דרכים ולא יהיו הרוגים. אם תהיה הפקרות מוחלטת וכל אחד ייסע איך שהוא רוצה, איפה שהוא רוצה, כמה שהוא רוצה – אנחנו מנסים למצוא את שביל הזהב שבו מצד אחד לא עוצרים את הכביש ורכבים יכולים לנסוע, ומצד שני מצמצמים סיכונים.
תפיסת שמאל קלאסית תמיד תהיה over-רגולציה. זה לא שמאל–ימין בהקשרים מדיניים, אלא בתפיסות כלכליות. הרבה יותר רגולציה, ממילא כביכול פחות סיכונים שלוקחים, אבל משק חנוק, הוא לא מסוגל לעבוד. על כן, רגולציה, רגולציה, רגולציה, ואז שואלים אותי פה על יוקר המחיה. אני חסיד של מדיניות הפוכה לחלוטין – אני רוצה מדיניות ניהול סיכונים גמישה. צריך לדעת שבתוך המונח הזה – מה היתרון הגדול של מדיניות ניהול סיכונים גמישה? שהמשק עובד ומתפתח ועלויות הרגולציה נמוכות, ובסוף הכול הרבה יותר זול.
אגב, בכלל, המילים "ניהול סיכונים", גם אם גמיש וגם אם שמרני, מכילה אינהרנטית בתוכה גם סיכוי מסוים להתממשות סיכון. אפשר, אגב, לנהל מדיניות שבכלל לא מנהלים סיכונים, כמו שאמרתי קודם: לא נוסעים בכביש – אין סיכון. ככל שאתה לוקח את המחוג בתוך מדיניות ניהול הסיכונים יותר אל עבר הגמישות, אתה לוקח סיכוי גבוה יותר להתממשות סיכון. ואני, כמי שמאמין אמיתית שהשוק – איש ימין כלכלי שרוצה מדיניות שוק חופשי עם מינימום רגולציה וביורוקרטיה – מאמין במינימום רגולציה וביורוקרטיה, וממילא במדיניות ניהול סיכונים גמישה, שיש בה גם התממשות סיכון.
האם אני – והיו על זה דיונים במשרד יחד עם שוק ההון – האם אני חושב שבגלל שהתממש לנו סיכון בסלייס, עכשיו נחנוק את השוק ונעשה 100% רגולציה ונגיד שהרגולטור צריך לאשר כל השקעה בכל קרן של כל עמית, למשל? ברור לך שככה לא נוכל לזוז מילימטר.
מירב כהן (יש עתיד):
אבל אולי למנוע ניגודי עניינים?
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
רגע, רגע, הינה, שנייה, שנייה. מירב, אני בא ואני גם אזרוק לך פה כפפה לשיתוף פעולה, אזרוק לך כפפה לשיתוף פעולה, כי אני חושב שאת צודקת במובן הזה. תכף אני אסביר. מדיניות ניהול סיכונים גמישה אומרת: אני רוצה מינימום להתערב בקבלת ההחלטות הפרטנית ולתת למערכת לעבוד. אני רוצה להסדיר את השוק כדי שבאופן אינהרנטי הוא יהיה בנוי נכון ויהיה בו מינימום אינסנטיב אינהרנטי לכישלונות, כמו שאת אמרת עכשיו. אני רוצה לעצב את השוק שלא יהיה פוטנציאל ניגוד עניינים, או לצמצם למינימום את ניגוד העניינים, כדי שאני אוכל לתת לו לעבוד חופשי בלי לבקר אותו בכל שני וחמישי, בלי שיצטרכו למלא לי כל היום דוחות וכל היום לקבל אישורים ולהוציא כל היום חוזרים; שהשוק יהיה בנוי ככה שכמה שרק אפשר כללי השוק הטבעי יביאו למקומות נכונים.
אני רק אומר רגע, ובזה אני אסגור את אירוע סלייס – בעיניי, הרגולציה העקרונית של רשות שון ההון נכונה, ואני מגבה אותה, ולא בגלל שהתממש לנו עכשיו סיכון אני רץ עכשיו לחנוק את הרגולציה. כן, הזכרת בשאילתה עכשיו איזו דרישה חדשה, שכאשר סוכנים פועלים בעולמות של השקעות אלטרנטיבות, הם כן יצטרכו להגיש לנו דיווח על פוטנציאל ניגודי עניינים. בסדר.
מירב כהן (יש עתיד):
ולא לעסוק - - -
היו"ר אמיר אוחנה:
אני לא אאפשר שאלת המשך אם את לוקחת אותה בלי לבקש. אני לא אאפשר.
מירב כהן (יש עתיד):
אני רק רוצה להבין מה הוא אומר.
היו"ר אמיר אוחנה:
אבל זה לא פינג-פונג. אני אאפשר לך שאלת המשך. אנא, אפשרי לשר להשיב עד הסוף.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
זה משהו מדוד, אבל בסוף, אם נאמר את האמת איפה קבור הכלב – וזה נוגע, כמובן, גם לעולמות העמלות – אנחנו חייבים ליצור מצב שלא יהיה אינסנטיב לסוכנים לקחת את העמית לאפיק מסוים כי להם צומחת מזה איזושהי הנאה כלכלית עודפת.
את יודעת שאני הבאתי לכאן בחוק ההסדרים המקורי של 2024-2023 במרץ – אני לא זוכר מתי זה היה, 2023 – כמה תיקונים. אחד מהם למשל דיבר על אותן עמלות שאת תיארת, עמלות היקף. עמלת היקף – כדי שהציבור יבין על מה מדובר, כשסוכן בונה תיק חדש, מקים איזשהו אפיק חדש, הוא מקבל עמלה חד-פעמית, איזשהו סכום כסף, לא יודע – 7,000 שקל חד-פעמי על עצם ההקמה. אני רציתי לקבוע שאם הסוכן מעביר אותך מאפיק לאפיק בתוך שש שנים מאז הפעם הקודמת, הוא מחזיר את החלק היחסי של העמלה, אחרת יש לו אינטרס בכל שנה להעביר אותך למקום אחר ולקבל את העמלה, למשל.
אני, למשל, מאוד דוגל בעמלות אחידות.
מירב כהן (יש עתיד):
גם זה לא טוב, אגב. טוב, נדבר על זה אחר כך. לא משנה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אני מאוד דוגל בעמלות אחידות, בסדר?
מירב כהן (יש עתיד):
גם אני.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
שוב, כדי שלא יהיה אינסנטיב לסוכן להעביר אותי מכאן לכאן, כי פה משלמים לו יותר ופה משלמים לו פחות. בעולם הייעוץ, למשל, זה נקבע. השאלה האחרונה שלך זה על השימוש. דווקא פה החוק אחרי ועדת בכר קבע בצורה מאוד מאוד ברורה מה ההגדרות של ייעוץ פנסיוני, מי יכול להשתמש בשם הזה. אני לא חושב שצריך שם לחדש. אחד התנאים של היועץ הוא שאין שום זיקה של האפיקים שעליהם הוא מייעץ ללקוח ללכת לתמורה שהוא מקבל. הוא מקבל את זה רק מהלקוח עצמו. אני מאוד רוצה – וכבר ראית איזו מלחמה עושים עכשיו הסוכנים, שבאמת את העמלה הם יקבלו מהלקוח ולא מהיצרן, מהגוף המוסדי שמוכר את המוצר עצמו.
עכשיו אני רוצה לשים את הדברים על השולחן. סוכני הביטוח מחזיקים כוח פוליטי מאוד גדול. אני לא מחדש לך חידוש, זה אירוע של הרבה שנים. בשנה שעברה הייתי חייב לבחור קרבות – הלכתי על קרן הארנונה, היה לי קרב מאוד מאוד גדול, והצלחתי בו; הלכתי על חוק המטרו; הלכתי על תשתיות לאומיות; הלכנו על "מה שטוב באירופה" בשלבים קצת יותר מאוחרים. לכן, לצערי, לא יכולתי לנהל את הקרב הזה. לכן, ברגע שפיצלו את החלקים האלה מתוך חוק ההסדרים, זה נשאר בחוץ.
כבר ביקשתי אצלי בתוך המשרד, מייד אחרי התקציב – אנחנו עכשיו מרוכזים בתקציב. אני מקווה שתוך חודש פלוס-מינוס נגמור את זה. אני מאוד רוצה לחזור לאירוע הזה, לחזור לאירוע הזה. אני חושב שהוא נכון, הוא צודק. אגב, הוא גם לא פוגע בסוכנים. הוא טוב לכולם. בסוף אנחנו מאוד לא רוצים שתהיה פרצה קוראת לגנב. אגב, צריך לומר את האמת – יש לי אמון מלא שהרוב המוחלט של הסוכנים עושים את עבודתם לשם שמיים ולטובת הלקוחות, אבל יש כמה דברים שצריך לאסדר בשוק כדי לשלול אינסנטיב שלילי. שוב, זה בעיקר לנתק בין ההמלצה המקצועית לבין שיטת התגמול של הסוכן. שוב, זה נכון ביחס לעמלות ההיקף – לוודא ש-x שנים זה חוזר אחורה, ולייצר סוג של עמלה אחידה או כחלופה מינימלית, ומי שמשלם את העמלה זה הלקוח, ואז הוא רואה את זה ויודע, ולא היצרן, ואז אין פה את המתח הזה.
את יודעת הרי שהקמנו ועדה, צוות שדן בשאלה אם נכון שחברות יחזיקו סוכנויות. דווקא פה לא נמצאו עקבות לזה שחברה שהחזיקה סוכנות, זה יצר איזושהי הטיה. לכן, עשינו איזושהי הקפאת ביניים ולא אפשרנו להם לפתוח סוכנויות חדשות, אבל אנחנו ודאי לא נביא חקיקה שתייצר פירוקים. בסוף, כל הצוותים והוועדות שישבו על זה לאורך השנים, כולל הצוות הזה, שבא לבדוק משהו אחר – הכול מתכנס בסוף לעולמות האלה. אנחנו צריכים לוודא שאין אינסנטיב כלכלי לסוכן שמטה את שיקול הדעת.
אמרתי, אני זורק לך כפפה, כי זה קרב, ואני אביא אותו, אני כשר אוצר אביא אותו בחזרה. אני חושב שפה אופוזיציה אחראית יכולה לייצר שיתופי פעולה אמיתיים ולעזור לי גם להתגבר על מגבלות בתוך הקואליציה בהקשר הזה, כי בסוף אני אצטרך פה אצבעות – אצטרך פה אצבעות, אצטרך בוועדת כלכלה אצבעות. אתם יודעים את זה. בואו נראה, זה יהיה מבחן של כולנו, לשים את טובת עם ישראל מול העיניים ולא כל מיני קבוצות אינטרס שיש להן הרבה כוח כי יש מנגנונים פוליטיים. וזה בסדר גמור, אנחנו יודעים שלדמוקרטיה יש מחירים, אבל אנחנו יכולים לשלב פה ידיים ולהצליח.
היו"ר אמיר אוחנה:
שאלת המשך.
מירב כהן (יש עתיד):
הערה קטנה רק על מה שאמרת. גם אני בעד עמלות אחידות, אבל שים לב שאם אתה מגביל את היכולת שלו להזיז את הלקוח משנה לשנה – אני מבינה את ההיגיון, אבל יכול להיות שלפעמים זה דווקא לטובתו.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אני לא מגביל. אני לא מגביל.
מירב כהן (יש עתיד):
אתה אומר שהוא יחזיר את העמלה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אני רק אומר לו: תחזיר את החלק היחסי מהעמלה שקיבלת.
מירב כהן (יש עתיד):
נכון. זאת אומרת, אתה גם יכול לייצר שיבוש שהוא לא יעביר אותו למקום שכן כדאי לו, זה יכול לייצר בעיה גם לכיוון השני.
שאלת ההמשך – האם המשרד מתכוון ליישם את המלצות הצוות הבין-משרדי לבחינת אחזקת גופים מוסדיים בסוכנויות ביטוח על מעבר למודל תגמול סוכנים אובייקטיביים? הרפורמה של הסוכנים האובייקטיביים הרבה זמן על המדף.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
התייחסתי, התייחסתי לזה, זה מה שאמרתי בסוף דבריי. גם הצוות הזה, שקם בשביל לבחון את השאלה אם נכון שהיצרנים, אותם גופים מוסדיים, חברות ביטוח, יחזיקו סוכנויות או לא, זאת שאלה שהצוות יבחן.
מירב כהן (יש עתיד):
סוכן אובייקטיבי. זה קצת שונה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
הצוות לא הוקם בשביל זה. הצוות הוקם כדי לבחון אם העובדה שחברת ביטוח מחזיקה סוכנות, גורמת לה למכור רק את המוצרים שלה, או לייצר הטיה אל עבר המוצרים שלה ולא למוצרים של גופים מתחרים, באופן שלא משרת את טובת הלקוח. זה היה המנדט, ואז, אם את זוכרת, ב-2024-2023 המקורי יצרנו הקפאה; באנו ואמרנו: כרגע אנחנו לא אומרים לכם למכור, ואל תרכשו חדשים, והקמנו את הצוות. אני רוצה לשים כוכבית, כיוון שההמלצות עוד לא הוצגו לי בצורה מסודרת. בימים הקרובים אני אמור לקבל ההמלצות. את יודעת, בסוף יש איזה נוהל מסודר איך זה מוצג. ממה שאני מבין – כי בסוף זה אצלי בתוך הבית פנימה – אני אומר שוב, הצוות לא מצא בעיה אמיתית בסוכנויות שמוחזקות על ידי היצרנים, וכנראה לא הולך להמליץ להכריח את הגופים המוסדיים למכור את הסוכנויות שלהם, אלא כמו שאמרתי קודם, בסוף עיקר הבעיות שנמצאו בענף – זה מה שאמרתי קודם. זה לא משנה, כל צוות שאתה מקים בתחום הזה, לא משנה מה אתה מגדיר לו כמנדט, הוא בסוף מגיע, בסדר? זה כמו הנחום-תקום הזה, שלא משנה איפה אתה זורק אותו, הוא בסוף נופל באותו מקום. הבעיה היא בשיטת התגמול של הסוכנים ואיך מייצרים מצב שהיא לא מייצרת הטיה שלילית.
את אמרת נכון קודם, באיזו הערת אגב – וזו הרי הטענה של הסוכנים: לכל צד יש טרייד-אוף, לא נרצה שהם יעבירו כל שנה כדי לקבל את עמלת ההקמה, את עמלת ההיקף, אז נגיד להם: תצטרכו להחזיר. אז רגע, אבל לפעמים זה כן לטובת הלקוח, איך ניצור אפקט מצנן? אני מסיים.
מירב, אני לא רוצה לקבוע מסמרות כי עוד לא הציגו לי את ההמלצות, אבל בסוף זה מתכנס לאותו מקום. אנחנו נצטרך לבוא ולהסדיר את האירוע הזה. ואמרתי: אני מקווה שפה לא נהיה אופוזיציה–קואליציה, אלא נסתכל אמיתית איך נכון להבנות את השוק, כדי שנוכל לשחרר אותו למינימום רגולציה, לתת לו לעבוד טוב, כי פשוט זה יותר זול. העמלות של כולנו יכולות להיות זולות יותר.
וכמובן, תחרות, תחרות, תחרות. ראינו מה זה עשה. העמלות היום בשווקים ירדו דרסטית בשנים האחרונות. להזכיר לך, כשאת ואני נכנסנו לשוק התעסוקה, שילמנו גם 6%, ועשו לנו טובה והחזירו לנו 2% בחזרה. את זוכרת? היום זה פחות מ-1% בחלק גדול מהמסלולים. התחרות עושה המון המון טוב. יש לי הרי צוות מקביל, אם את מכירה, הארביטראז' הרגולטורי, כדי לנסות לייצר האחדה בין כל המכשירים, אז תהיה לנו האחדה של חיסכון לטווח ארוך, האחדה של חיסכון לטווח בינוני. כולם יעשו הכול בתנאים מאוד מאוד דומים, גם של הטבות מיסוי וגם של עולם העמלות. אז תחרות, ומינימום רגולציה, אבל אחרי שווידאנו שהשוק בנוי נכון ואין תמריץ שלילי לעשות טעויות שהן לא טובות ללקוח. אני מאוד מקווה שנצליח לבוא לזה עם איזה חבילה שתעשה סדר, ואני מקווה שננהל אותה פה בצורה עניינית כולנו. תודה רבה.