אודי אלוני, מנכ"ל ועורך מגזין פאנדר: "היום הסוכנים הפכו להיות באמת יועצי השקעות, רק הסמכה חסרה להם"

מעין פרילוק ראיינה את דן גרינברג ואודי אלוני בתוכנית "עושים שוק" בערוץ 10 החדש בנושאי חיסכון והשקעות.

מעין: "יש מסביבנו לא מעט מכשירי השקעה.  אם זה קרן השתלמות, קופת גמל, וגמל ההשקעה, ותיקון 190, ופוליסת חיסכון, ועוד ועוד. איך נדע מה לעשות?!

אפיקי ההשקעה האלה גם עוברים עכשיו בחינה מחדש,  ובסוף אנחנו רוצים גם לדון בתשואות של הגופים השונים.  

נמצא איתנו דן גרינברג, מתכנן פיננסי וסוכן ביטוח, ואודי אלוני, מנכ"ל ובעלים של אתר ומגזין פאנדר.

 קודם כל נתחיל ברפורמה שעברה ביולי 2024?

דן גרינברג:  "שלום, מעין. למעשה, עד יולי 2024, ברוב החברות היו מסלולי השקעה שונים. המסלול הכי רווח, הכי מוכר, היה מסלול ההשקעה שנקרא כללי. בקופות הגמל, לימים, כבר שינו את זה, עשו את הנושא של רפורמת מודל השקעת לפי גיל. המסלול הכללי שונה למסלול לגילאי 50 עד 60, ובעצם בעקבות מסלולים עוקבי מדד של הציבור ,לא כל כך היה מושג  במה הכספים האלה מושקעים, אם זה עוקב מדד S&P 500, שחשבו שזה מסלול סולידי ועוקב מדדי מניות. חלק מהחברות לקחו את זה למסלול 100 אחוז עוקב מדדי טכנולוגיה. האוצר עשה איזשהו יישור קו.

"אז למעשה, האוצר חילק את המסלולים לחמישה מסלולי השקעה עיקריים, חמישה אשכולות השקעה: המסלול הראשון זה המסלול האקטיבי, שהיה בעצם עד אותה תקופה. אם זה מסלולים של גילי 50 ומטה, רמת הסיכון הבינונית גבוהה; 50 עד 60, שזה רמת הסיכון הבינונית ו-60 ומעלה.

המסלולים האקטיביים, למעשה, יכולים להשקיע גם במניות, גם באיגרות חוב, מה שנקרא 'נכסים סחירים', וגם בנכסים אלטרנטיביים, נכסים בלתי סחירים', כמו נדל"ן מניב, כביש שש וכדומה, שהם מוסיפים איזשהו עוגן לתיק, בשנים ששוק ההון עובד פחות טוב.

"אשכול נוסף זה אשכול של עוקבי מדד, של מסלולים שהם עוקבים אחרי מדדים מסוימים.

אבל גם כאן בעצם החברות לקחו כל חברה את המדדים שלה והשקיעה כראות עינייה. זאת אומרת, חלק מהחברות לקחו את זה ל-100 אחוז מדדי מניות מובילים בישראל, וחברה אחרת לקחה את זה ל-100 אחוז מדדי מניות בארה״ב.

"אז האוצר עשה לעשות איזושהי רפורמה, שלדעתי, כבעל רישיון, היא לא כל כך הצליחה, אבל לפחות נכון להיום, כשאתה נכנס לאיזשהו מסלול, השם של המסלול מופיע.

"זאת אומרת, אם את נכנסת למסלול שעוקב מדד, את יודעת שזה אך ורק מדדים, אין לך מניות, מה שנקרא, בסטוק פיקינג, בהחזקה ישירה".

מעין: "וכשיש בסטוק פיקינג, אז איך זה נקרא"?

דן גרינברג: "זה המסלולים האקטיביים. זה מסלול שנקרא מניות, מסלול שנקרא גילאי 50 עד 60.

מעין: "ובדרך כלל, מה עושה יותר טוב"?

דן גרינברג: "אנחנו לא יודעים. בשנה שעברה - 2024, זו הייתה שנה של המדדים, אז המדדים עשו יותר, אבל לא תמיד אנחנו יודעים שזה ככה".

אודי אלוני: "מעין, תראי, האוצר רצה להגביל את הכניסה של הציבור למסלול שנקרא 'נאסד"ק', כדי להגביל את הסיכון של הלקוחות. הוא הגביל את המסלול הזה, את המסלול של ה- S&P 500 בגלל שהוא צמח לממדים מפלצתיים של עשרות ואפילו מאה מיליארד, אי אפשר היה לשנות.  אז השאירו אותו.  אבל באמת כל הרפורמה הזאת  נועדה כדי קצת להוריד סיכון  לציבור הרחב במסלולים מנייתיים. כדי שזה לא יהפוך להיות כמו בקרנות נאמנות. כי בקרנות נאמנות  עוד יש יועצי השקעות שיכולים קצת לכוון, ובגמל, לפעמים אנשים מכניסים את כל העתיד שלהם, שזה לא הכסף הקטן שנשאר להם בצד, זה הכסף הגדול, ורצו מאוד להגביל את הדבר הזה. זו הייתה הרפורמה"

מעין: אוקיי..

דן גרינברג: "דיברנו על כך שיש חמישה אשכולות. אז דיברנו על שניים, הטור הימני, שזה המסלולים האקטיביים, הטור של העוקבי מדדי מניות, ויש לנו את המסלול של נכסים סחירים.

"יש היום אנשים שבעצם אומרים, אני רוצה להשקיע רק בשוק ההון, אני לא רוצה שתתבל לי את התיק בנכסים אלטרנטיביים, נדל"ן מניב, תשתיות וכן הלאה, אז למעשה יש לנו אפשרות היום להיכנס למסלולים שנקראים...".

מעין: אבל אנחנו עדיין לא בדיוק יודעים במה אנחנו משקיעים, אנחנו רק יודעים שזה לא סחיר.

דן גרינברג: ההפך, שזה רק סחיר. זאת אומרת, רק מסלול שאני יודע שקונה לי מניות, מדדי מניות, אבל לא קונה לי בכלל בלתי-סחיר, מסלולי השקעה של לקוחות מסורתיים, הן בפן היהודי והן במוסלמי, ומסלולים של מקבלי קצבה, כשעד יולי 24' למעשה מסלולים של מקבלי קצבה היו אך ורק מסלולים סולידיים, היום כבר אפשר כן לשלב אי אלו רכיבי מניות כי אנחנו יודעים שגם היום פנסיונר בממוצע חי בין 15 ל-20 שנה, תקופה לא קצרה לעומת העבר.

"אלה בעצם החמישה אשכולות העיקריים. עדיין מומלץ להתייעץ עם בעל רישיון סוכן ביטוח, יועץ פנסיוני בבנק, ובאמת כמו שאודי אמר, לא לקבל החלטה לבד על סמך שנה אחת, אפילו לא שנתיים, שהיה לנו מאוד מאוד טוב".

אודי אלוני ודן גרינברג בתוכנית "עושים שוק" - מעין פרילוק, ערוץ 10 החדש

מעין: עכשיו יש לנו רפורמות חדשות שמוצאות במכשיר היחיד חיסכון. אחד הוא להקים חשבון השקעות. מה זה אומר?

אודי אלוני: "נכון. חשבון השקעות בעצם רוצים לתת לכל אחד את האפשרות לנהל את ההשקעות שלו בלי לשלם מס כל פעם שהוא עובר ממסלול למסלול.

"הרי מה קורה בקרנות נאמנות, אתה פותח לך חשבון ניירות ערך בבנק, כל פעם שאתה קונה ומוכר נייר ערך, אתה משלם מס רווחי הון עוד. עכשיו, בחלק מהמוצרים אין את המס הזה. אני אתן לך סתם דוגמה. פוליסות חיסכון, יש לך בהכשרה למשל, מגוון מנהלי השקעות, יש את מיטב ואת אלטשולר ואת מור ואת ילין ואת הכשרה, ואת יכולה לעבור ממסלול למסלול בלי לשלם מס.

"ואומרים, 'יש פה פער רגולטורי. בפוליסות אתה לא תשלם מס במעבר ממסלול למסלול,  בקרנות אתה כן תשלם. בגמל ההשקעה  שוב פעם אתה לא תשלם. לקח כמה זמן עד שזה עבר וגם שם לא משלמים במעבר ממסלול למסלול,, ואפילו מבית השקעות לבית השקעות.  אומרים, 'רגע, יש פה פער, בגלל הטבת המס הזו חלק מהכסף עובר למוצרים מסוימים, ורוצים ליישר את העניין הזה עכשיו - להכניס את כל המוצרים האלה תחת חשבון גג שנקרא חשבון השקעות.

 "אבל מה? אליה וקוץ בה. "הם רוצים להגביל את כמות הכסף שאתה תכניס לתוך המסלול הזה.  זאת אומרת, אתה לא תוכל להכניס לשם כל כך הרבה כסף. אז זה חבל.  אני אומר, 'למה אתם כל כך מגבילים את זה?' הרי ממילא רוב האנשים לא חוסכים מספיק לפנסיה. אם אתם רוצים להגביל את זה, תגבילו את זה בסך הכולל.

"זאת אומרת, עד לאיזה רמה אפשר להגיע. אם אפשר להגיע, נניח, עד לשני מיליון, שלושה מיליון, בסדר, תגבילו אפילו למיליון. אבל אל תגבילו בסכום הראשוני או השנתי.

"מה זאת אומרת, 'מי יכול לשים 80 אלף שקל בשנה - רק העשירים' זה לא נכון. יכול להיות בן אדם שלא קנה דירה, יש פה הרבה אנשים שאין להם דירות. נכון, והם חוסכים. אפילו מיליון שקל הון עצמי היום לא מספק לך את האפשרות לקנות דירה. כי אתה אחר כך צריך לקחת לפחות עוד מיליון, מיליון וחצי, שניים, כדי לקבל דירה, שניים, שלושה חדרים באזור המרכז".

"אנחנו יודעים כמה זה עולה. זה עולה מיליונים. אז בן אדם שיש לו מיליון עכשיו יצטרך לחכות עשר שנים, אם לא יותר, כדי להכניס את הכסף לחשבון השקעה בשביל שהוא יוכל לנהל את הכסף שלו כמו שצריך בלי לשלם מס. זה אבסורד. אני אומר לך, זה חבל שהם לא מתייעצים איתנו ובאים לפה, לאולפן, לשמוע את מה שיש לנו להגיד".

דן גרינברג: " אני אחבר את זה למה שאודי אומר. בסוף, הרפורמה הזו כנראה מגיעה גם מהבנקים שבאמת רוצים גם לקחת נתח מהעולם הזה של פוליסות חיסכון, גמל ההשקעה, לשפר את התנאים בבית של הטבות המס".

אודי אלוני: "דן, אתה יודע שהיום לבנקים אסור לייעץ? לא בפוליסות חיסכון ולא בגמל ההשקעה. נכון. שזה קצת אבסורד, כי הם מבינים בזה".

דן גרינברג: "נכון. הם מבינים בהשקעות. ומאידך, אנחנו, כבעלי רישיון וסוכני ביטוח, לא יכולים לייעץ על קרנות נאמנות".

אודי אלוני: "בדיוק, צריך שכולם ידעו לייעץ על הכול. שגם סוכני הביטוח ידעו לייעץ על קרנות".

מעין: אז זו הרפורמה השנייה שמוצעת, נכון? יצירת רישיון פנסיוני וגם ייעוץ השקעות. מי שעושה פנסיוני, עושה גם השקעות ביחד.

אודי אלוני: "רוצים בעצם לאחד את העניין. הרי היום הסוכנים הפכו להיות באמת יועצי השקעות. אם דן למשל רוצה להמליץ ללקוח שלו על מסלול כללי בחברה מסוימת, או מסלול במניות בחברה מסוימת, היום הוא כבר יכול להמליץ על מדד. להמליץ על מדד זה כבר השקעות. זו כבר לא המלצה על מישהו שיודע לנהל השקעות. אלא זה בעצם אני, כיועץ, ממליץ לך על השקעה מסוימת, מאוד ספציפית. ובגלל זה הרישיון צריך לעלות מדרגה. אז יכולים להעביר אותם איזשהו מסלול, נקרא לזה...מזורז יותר. בחינה מקוצרת.

"מעיין, תקשיבי, אני מנהל השקעות במקצוע שלי. תמיד הייתה איזושהי הילה למנהלי השקעות שהם מבינים בזה, יועצי השקעות מבינים בזה. לפני עשר שנים התחלתי את ההיכרות שלי עם העולם הפנסיוני. והתחלתי לגלות שסוכני ביטוח... מה זה לומדים? כל מה שזז הם לומדים, כל דבר הם רואים. אני בטוח שבערוץ הזה הם צופים הרבה מאוד,  והם הגיעו לרמה מאוד גבוהה  בייעוץ השקעות.  רק מה? אין להם את הרישיון.  כל מה שהם צריכים זה לעבור איזושהי בחינה  ולקבל את הרישיון".

 מעין: זה רעיון מעולה,  אוקיי, אבל מצד שני,  יש כאן רעיון שבעיניי פחות טוב,  לשנות את המודל של התגמול לסוכן ביטוח. הרעיון הוא שהיום סוכן הביטוח שלנו מקבל את הכסף  מחברת הביטוח, ועכשיו רוצים שאנחנו נשלם לו.. זה בעיניי קצת בעייתי, אני חושבת.  אני מבינה שכשזה אצל סוכן, שזה אצל חברת הביטוח  אז הוא מונה מאינטרסים  מצד שני, זה יגרום לי פחות ללכת אם אני צריכה לראות את הכסף יוצא לי מהכיס ולשלם אותו.

 "אני חושב שבישראל הציבור לא אוהב לשלם.  זה חד-משמעי.  ואם עכשיו יגידו 'לקוחות יקרים, הסוכן שלכם כבר לא מרוויח מהמוצר,  אלא הוא מרוויח רק מייעוץ', הם יפסיקו לקבל ייעוץ".

 "עכשיו, יש שיטה מאוד מאוד ברורה  איך אפשר לעשות את זה בלי שזה ייצור ניגוד עניינים.  הסוכן מגיע ללקוח ואומר לו: 'תקשיב, תחתום לי בבקשה שאני מקבל עמלת ייעוץ הפצה 0.25 ואני מעביר את זה לחברת הביטוח  ואומר לה: 'הנה, הלקוח ביקש שאני אקבל מהחיסכון'. ולא שחברת הביטוח תעשה איתי משא ומתן  ותחליט בשבילי כמה אני אקבל".

 מעין: אבל זה גם לשלם.

"זה לשלם אבל מתוך החיסכון. לא להוציא את הכסף עכשיו.  זה במקום שדמי הניהול יהיו נניח, 0.6,  אז הם יהיו 0.6 כשאני, בתור לקוח, החלטתי שמתוך ה-0.6 החברת הביטוח חייבת לשלם לסוכן.  ואז מי שקיבל את ההחלטה לשלם לסוכן  זה הלקוח. אבל בפועל הוא מקבל אותו דבר".

 דן גרינברג: בפעם הקודמת שהתראיינתי כאן  גם אמרתי את זה, שנכון להיום אין הבדל בעלויות של לקוח משלם לחברת הביטוח או בית ההשקעות במוצרים האלו -  קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון - אם הוא פותח את זה לבד או דרך איש מקצוע. יחד עם זאת, יש לו מישהו שהוא בלתי תלוי.

 שוב, מן הסתם יש סוכנים שלא עובדים עם כל החברות, וחשוב שהלקוח יבדוק שהוא באמת עובד עם כל החברות. זה יוצא בכל מסמך הנמקה היום של בעל רישיון. ויש אתרים, אחד מהם זה פאנדר, ויש את גמלנט של משרד האוצר, שאפשר להיכנס, ואני עושה את זה עם כל לקוח, בכל פגישה, ומראה לו מדוע אני בוחר את המוצר הזה ואת המסלול הכי נכון עבורו.

"זאת אומרת, מאוד קל לאמת את הדברים האלה. אם היינו לפני 15-20 שנה בעולם של טרם האינטרנט, היינו צריכים לקחת את מה שהסוכן אומר כאקסיומה. זה לא ככה היום, ולכן, כמו שאודי אומר, הציבור לא מוכן לזה עדיין".

אודי אלוני: יש לי טיפ מצוין. בפאנדר יש את דמי הניהול הממוצעים  בכל קופות הגמל והפנסיה. זאת אומרת, לקוח יכול להיכנס לפאנדר,  לקופה שמציעים לו, להסתכל על דמי הניהול הממוצעים ולהגיד, יותר מזה אני לא משלם. זה הכול".

 מעין: אבל אני מסתכלת תמיד על התשואה, לא על דמי הניהול.

אודי אלוני: "נכון, אבל כדאי להסתכל גם על השאלה הזאת. דרך אגב, דמי הניהול הם כבר בתוך התשואה. זאת אומרת, התשואה היא נטו, אחרי דמי הניהול. אבל בגמל לא. בגמל כולנו מפרסמים את התשואה לפני דמי הניהול.

"דמי הניהול הממוצעים, זה מה שאנחנו שואבים מהגמל כדי לפרסם. וצריך לזכור, אתה נכנס, אתה רואה את הקופה, אתה רואה את דמי הניהול. אם הציעו לך דמי ניהול שהם יותר יקרים מהממוצע..."

דן גרינברג: "אז לפחות לשאול למה. כי יש בסוף הרבה ממוצעי דמי ניהול שהם מושפעים מהסכמי מעסיק. אלו הסכמים של ארגונים מאוד גדולים במשק - חברת החשמל, אלביט וכדומה, אז צריך גם לבדוק ממה הלקוח קיבל את דמי הניהול הנמוכים.

מעין: בואו נדבר רגע על מה ההבדל בין פוליסת חיסכון, גמל ההשקעה וקרן נאמנות.

אודי אלוני: "קרן נאמנות זה מוצר שכל אחד יכול לקנות לבד.  הוא לא צריך מתווך שיעזור לו, הוא לא צריך אף אחד,  יש לו את זה בבנק. הוא פותח את האפליקציה שלו בבנק, הוא הולך לניירות ערך, בניירות ערך".

מעין: הוא לא יודע איזו קרן לקנות, זה גם מסובך.

אודי: " הוא יכול להיכנס לאתרים כמו פאנדר ואחרים שמראים תצוגה של השוואה בין קטגוריות. יש קטגוריה של כספיות, ויש קטגוריה של מניות, ויש קטגוריה של מניות בחו"ל, ויש המון המון קטגוריות ואנחנו לומדים, אנחנו כל הזמן קוראים מאמרים ולומדים.

 "מוצרים היותר מסובכים, אם זה גמל או פוליסות,  אתה בהחלט צריך יותר עזרה גם כדי לפתוח את המוצר וגם כדי להעביר לשם את הכסף,  כי זה לא בחשבון שלך.  אז אתה צריך לעשות את זה".

 מעין: מה ההבדל בין גמל להשקעה לפוליסות חיסכון?

דן גרינברג: "אני אתייחס קודם, בהמשך למה שאודי אמר,  בקרנות נאמנות בעצם יש לנו הבדל מהותי לעומת פוליסות חיסכון וגמל להשקעה, שהעלויות תלויות למעשה ברמת הסיכון או בפוטנציאל הרווח שלי. נכון אודי?  תקן אותי אם אני טועה. ככל שרמת הסיכון יותר גבוהה, פוטנציאל התשואה יותר גבוה,  ככה אני אשלם דמי ניהול גבוהים יותר.

 "גם בפוליסות חיסכון, גם בגמל להשקעה, למעשה אני אשלם את דמי הניהול בהתאם למה שהחברה קובעת, בהתאם לכמות הכסף שאני אנהל כנראה, ככל שכוח המיקוח שלי יותר גדול. אבל זה לא תלוי בפוטנציאל התשואה שלי, זה קודם כל.

"ההבדלים העיקריים בין פוליסות חיסכון לגמל ההשקעה זה קודם כל נושא של אפשרות של משיכת קצבה פטורה. בקופת גמל ההשקעה יש לנו אפשרות, החל מגיל 60, לקחת את הכסף שהפקדנו לקופת הגמל ההשקעה ולהמיר אותו לקצבה פטורה, מה שנקרא 'קצבה מוכרת', ולייצר לנו הכנסה נוספת, כלומר חוץ מהפנסיה שיש לי כעבודה כשכיר, כבר מגיל 60, לא מגיל פרישה, לממש קצבה פטורה. בפוליסות חיסכון זה לא קיים לי.

"הבדל נוסף דמי הניהול בפוליסות החיסכון, הם גבוהים בטיפה לעומת הגמל ההשקעה. הסיבה העיקרית לזה שפוליסות חיסכון, קצת היסטוריה, זה מוצר שהתחיל פחות או יותר ב-2008. אם אנחנו נזכור את ועדת בכר, רפורמת בכר שהעבירה את קופות הגמל ב-2006 מהבנקים לחברות הביטוח ובתי ההשקעות כדי להגדיל את התחרות.

מעין: אז למה בכל זאת לקחת פוליסות חיסכון?

דן גרינברג: "כי יש אנשים שרוצים להפקיד יותר מ-81,700 שקלים".

מעין: אז הסיפור הוא התקרה שיש בקרן בגמל ההשקעה.

דן גרינברג: "נכון, נכון, למעשה, אני כבעל רישיון, כשאני יושב עם לקוח, אני אנסה קודם כל למצות את הפוטנציאל בגמל ההשקעה, מכל ההיבטים - עלויות נמוכות יותר, אפשרות ניוד מחברה לחברה ללא אירוע מס, מה שאודי אמר מקודם, שרוצים לעשות את זה בהמשך בחשבון ההשקעות בכל המוצרים. כרגע זה קיים רק בעולם של הפיקוח על הביטוח - רשות שוק ההון, שזה גמל ההשקעה, קרנות השתלמות, פנסיה, ביטוחי מנהלים".

מעין: עכשיו, כשאני נכנסת לגמל ההשקעה או לפוליסות חיסכון, אני יכולה לבחור כאן רק מסלול. אין לי יותר מדי משחק. זה לא כמו קרנות נאמנות שיש מיליון אופציות ואני יכולה לבחור מה שאני רוצה. אני בוחרת איזה מסלול ואומרת לבית השקעות – 'תעשו אתם את העבודה, או שזה יהיה טוב או שזה לא יהיה טוב, אבל אני סומכת עליכם'.

אודי אלוני: "נכון. תראי, קודם כל, מי שבאמת יודע לנהל לעצמו השקעות בצורה מאוד מאוד גבוהה, אז יש לנו מסלולים של IRA - שם הבן אדם מנהל לעצמו את הכסף.

"עכשיו, יש עוד דבר אחד שאני רוצה להגיד על גמל ההשקעה. במסלול קצבה, מעל גיל 60, שאתה לא משלם שם את מס רווח ההון, כל הכסף שייך לך. זאת אומרת, זה לא כמו בקרן פנסיה, שזה עד שאתה מת, נותנים לך את הקצבה. פה הקצבה היא שלך והכסף הוא שלך, עד שאתה תקבל את כל הקצבה שמגיעה לך, מכל מה שצברת. אוקיי? זה דבר אחד.

"דבר שני, בפוליסות חיסכון יש גם השקעה בנכסים לא סחירים, מה שבקרנות נאמנות אין. זאת אומרת, מי שרוצה בכל זאת להיחשף להשקעות לא סחירות שגופים מוסדיים גדולים עושים, אז הוא יכול לעשות את זה בפוליסות חיסכון.

"תראו, אני לא בעד ליישר קו בכל דבר. כל מוצר יש לו יתרון, יש לו חיסרון, אנחנו צריכים שלציבור יהיה גם מגוון אפשרויות. אם לכולם יהיה כל אותו דבר, אז בואו נקרא לכולם קרנות נאמנות, ונגמור את הסיפור".

דן גרינברג: "בסוף אנחנו לא רוצים פה לחם אחיד. אם ניקח את מה שאודי אומר".

מעין: אבל הסיפור של הציבור להבין בכל הדברים האלה וביתרונות והחיסרון של כל אחד לבד הוא כמעט אפס.

אודי אלוני: "אבל בשביל זה, קודם כל, יש סוכנים, יש יועצים, ויש אתרים כמו אתר פאנדר. יש לנו ליגת פאנדר, כל חודש אנחנו מפרסמים ליגת פאנדר בגמל ההשקעות, בקרנות נאמנות, בקופות פנסיה, בחיסכון לכל ילד, כמעט בכל מוצר יש ליגת פאנדר. אז אתה יכול לקרוא, לראות מי ראשון, מי אחרון, ולהתחיל קצת להבין בזה. וזה נכון, אנחנו צריכים חינוך פיננסי מגיל צעיר, אין מה לעשות.

"אנחנו לא נדע בשום מקצוע מראש. לא נולדנו עם הידע, אנחנו צריכים לקבל אותו ממישהו. והערוץ הזה, אני חושב שעושה הרבה טוב".

אוקיי, בסדר חברים, תודה רבה על הדיון הזה.