טראמפ מנסה ׳לכפות׳ שלום על אוקראינה, ושוקי אירופה מזנקים

רק חודש וחצי עבר מתחילת השנה האזרחית החדשה וקשה שלא לחוש את שינויי מצב הרוח שבו נמצאים שוקי המניות של אירופה. בשנתיים הקודמות נטו שוקי המניות של אירופה לדדות אחרי השוק האמריקאי. השנה נראה שהתהפכו היוצרות ושוקי המניות אירופה מגלים עוצמה פנימית חדשה.

הבולט מכולם הוא מדד דאקס 40 של בורסת פרנקפורט שזינק מתחילת השנה ב-14%. זה קורה לאחר שב-2024 השלים הדאקס קפיצה של 19%. גם המדדים של מילאנו, פריס ומדריד זינקו מתחילת השנה ביותר מ-11%. 

מדד פוטסי הבריטי שדשדש מאחור בשנה שעברה רשם גם הוא טיפוס נאה של 7% מתחילת ינואר. מדד אירופה 600 הכלל אירופי טיפס בכ-10% באותו זמן. לשם השוואה, המדדים המובילים של ארה"ב – דאו ג'ונס, S&P500 ונאסד"ק – עלו מתחילת השנה בשיעור ממוצע של כ-4%.

גל העליות באירופה מעורר לא מעט שאלות ותהיות. רבים שואלים אם העליות הללו מבשרות מפנה כלכלי אמיתי כלשהו. 

העליות החדות של השבוע האחרון יוחסו בעיקר לתחושה שלפיה מלחמת רוסיה באוקראינה עומדת לקראת סיום. הסיבה: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שוחח בשבוע שעבר עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ודן איתו באפשרויות לסיים את המלחמה. לאחר מכן הוא שוחח גם עם נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, ועדכן אותו בפרטים.

המשקיעים באירופה היטו אוזן לדברים שאמר בשבוע שעבר שר ההגנה של ארה"ב, פיט הגסת', כאשר הדגיש בדבריו שחזרת אוקראינה לגבולותיה מלפני המלחמה אינה ריאלית. הוא הוסיף כי ממשל טראמפ אינו רואה בהצטרפותה של אוקראינה לברית נאט"ו חלק מהפתרון למלחמה. השבוע התפרסם כי לראשונה מאז פרצה המלחמה לפני כשלוש שנים - בכירים אמריקנים ייפגשו השבוע עם בכירים רוסים וידונו עימם על סיום הלחימה. 

האם זה באמת אומר שסוף המלחמה קרוב? כלל לא בטוח.  

נשיא אוקראינה ומנהיגים אחרים באירופה מודאגים מאוד מהכיוון שאליו מושך אותם טראמפ. הם חוששים שטראמפ ייכפה על אוקראינה לבצע וויתורים כואבים שישרתו את מטרותיו של פוטין. השיחות בין רוסיה לארה"ב צפויות להיערך בסעודיה. גם זלנסקי צפוי לבקר שם בקרוב.

כלי התקשורת בארה"ב דיווחו כי שר החוץ, מרקו רוביו, היועץ לביטחון לאומי, מייק וולץ, ושליחו המיוחד של טראמפ, סטיב וויטקוף, יגיעו השבוע לסעודיה וייפגשו שם עם בכירים רוסיים. במקביל לכך, נשיא צרפת, עמנואל מקרון, מקיים באחרונה התייעצויות עם מדינות האיחוד האירופי ובריטניה כדי לדון במשמעות ההתפתחויות האחרונות.

הצבא הרוסי מותש

במהלך סוף השבוע הדגיש זלנסקי בוועידת הביטחון שהתכנסה במינכן כי אוקראינה לא תסכים לתנאי סיום המלחמה שייחתמו מעל לראשה בין רוסיה וארה"ב. זלנסקי הבהיר כי אוקראינה נערכת להסכם חילופי שטחים עם רוסיה, על בסיס השליטה של אוקראינה בשטח כ-500 קמ"ר במחוז קורסק ברוסיה. במוסקווה דחו את דבריו והבהירו כי אם לא ייחתם הסכם, כוחות אוקראינה יסולקו משטחים אלו באמצעות הפעלת כוח צבאי. זו משימה שהצבא הרוסי מנסה לעשות כבר חודשים רבים בלא הצלחה.

אוקראינה מודאגת מאוד מכך שארה"ב ורוסיה אינן משתפות את מדינות אירופה בשיחות על העסקה המתרקמת לסיום המלחמה. קית' קלוג, שליחו המיוחד של טראמפ לענייני המלחמה באוקראינה (שלא נכלל בצוות השיחות בסעודיה), אמר בסוף השבוע במינכן כי מדינות אירופה לא יהיו צד במשא ומתן ולא יזכו לשבת סביב שולחן הדיונים. 

בתגובה על דבריו של קלוג, הזמין נשיא צרפת עמנואל מקרון את מנהיגי מדינות אירופה לדיון חירום  בפריז כדי לתכנן במשותף את צעדיהם כנגד צעדי ההתרסה האמריקאית.

חשוב לציין שבכל הקשור למלחמה עצמה צבא רוסיה די תקוע בלי התקדמות בשדה הקרב. בוול סטריט ג'ורנל דיווחו לאחרונה כי ניכרת האטה משמעותית בהתקדמות הרוסית במזרח אוקראינה. הרוסים ספגו אבדות קשות בחודשי החורף (כמעט 50 אלף הרוגים ופצועים בדצמבר וינואר), ובקרב החיילים הרוסיים ניכרת עייפות רבה. הצבא הרוסי מתקשה למלא את השורות במתגייסים חדשים.

טראמפ חומד את האוצרות של אוקראינה

אחת הסיבות לפקפוק בהצלחת השיחות בסעודיה הינה הכוחניות שמנסה טראמפ להפגין מול אוקראינה. כי לטראמפ, כפי שכבר למדנו להכיר אותו, יש לפעמים אג'נדות אחרות.

כך למשל הוא מנסה לקדם באחרונה עסקה מיוחדת עם אוקראינה שתתן לארה"ב גישה לכמה מהמחצבים הנדירים ביותר שמצויים אצלה (Rare Earths). על פי דיווח בעיתון פייננשל טיימס, שר האוצר של ארה"ב, סקוט בסנט, הציע לזלנסקי כי אוקראינה תעביר לארה"ב זכות ושליטה על כ-50% מהמחצבים הנדירים שלה.

זלנסקי כבר הספיק לסרב בנימוס להצעה הזו. "הסכם המינרלים והמחצבים הנדירים עם ארה"ב עדיין אינו מוכן", אמר זלנסקי במינכן. "הוא לא מגן עלינו. הוא צריך להיטיב עם שני הצדדים". הוא הבהיר שאוקראינה מעוניינת להבטיח כי ההסכם החדש יעגן בתוכו גם סיוע ביטחוני עתידי מארה"ב לאוקראינה.

באדמות אוקראינה נמצאים מצבורים גדולים של כמה מתכות ומחצבים נדירים וייחודיים שארה"ב מעוניינת בהם כמו צריום, איטריום, לנתן, נאודימיום ואחרים. אלו מתכות חיוניות לתחומי התעשייה והמסחר. נאודימיום למשל משמש לפיתוח סוללות לרכבים חשמליים. לאוקראינה יש גם מצבורים גדולים של טיטניום וליתיום שאינן נחשבות מתכות נדירות. 

מבחינת המשקיעים האפשרות של סיום המלחמה באוקראינה גוברת בינתיים על הנתונים הכלכליים הפושרים למדי של מדינות מערב אירופה. בסוף השבוע האחרון התפרסמו נתונים שהראו כי כלכלת גוש היורו צמחה ברבעון האחרון של 2024 בקצב שנתי של 0.1% בלבד. זהו תיקון לאומדן מינואר שהראה צמיחה של 0%. 

הכלכלה החמישית בגודלה בגוש, הולנד, דיווחה על צמיחה של 0.4% ברבעון הרביעי. התמונה עבור ארבע הכלכלות הגדולות האחרות מעורבת. כלכלת ספרד צמחה ב-0.8%, כלכלת איטליה נותרה במקום, זו של צרפת התכווצה ב-0.1% ושל גרמניה התכווצה ב-0.2%. כלכלת בריטניה שאיננה חלק מגוש היורו רשמה ברבעון הרביעי צמיחה של 0.1%.

גורם אחר שמסייע לדחוף את השווקים באירופה הינה הריבית שעשויה לרדת עוד השנה במידה ולחצי האינפלציה ייחלשו. גם החשש מפני מכסים גבוהים שתטיל ארה"ב על מדינות אירופה דעך מעט באחרונה, בעקבות ההשעיה הזמנית של צעדי המיסוי על קנדה ומקסיקו.  

בנוסף לכך, משקיעים רבים סבורים שמחירי המניות באירופה נוחים הרבה יותר בהשוואה לארה"ב. מכפילי הרווח הממוצעים של המדדים המובילים של אירופה נעים בין 15 (גרמניה) ל-10 (איטליה). זו רמת מחיר שנמוכה משמעותית מזו של S&P500 האמריקאי שנסחר סביב מכפיל רווח ממוצע של 27.