בנק דיסקונט: בנק ישראל לא צפוי לשנות את הריבית

סקירה כלכלית שבועית 24.2.25 - נקודות עיקריות:

בעולם:

ארה"ב:  מדד מנהלי הרכש בשירותים ירד לרמה המצביעה של התכווצות, על רקע פגיעה בפעילות כתוצאה מאי הודאות הפוליטית. מנגד, נרשמה עליה בסעיפי המחירים, כתוצאה גברו החששות מפני סטגפלציה 

כיוון לעתיד:  החששות מפני סטגפלציה יחד עם אי ודאות לגבי צעדי הממשל, יובילו לדחיית הפחתת הריבית בארה"ב ולהמשך תנודתיות בשווקים.

בישראל:

הצמיחה ברבעון האחרון של 2024 האטה לקצב שנתי של 2.5% מ-5.3% ברבעון השלישי, תוך זינוק דרמטי ברכישת כלי רכב, ולפיכך, להערכתנו, בניכוי המיסים על כלי רכב, הצמיחה ברבעון האחרון היתה נמוכה משמעותית מ-2.5%.

שוק העבודה ממשיך להיות הדוק, תוך המשך עליה במספר המועסקים ובשיעור ההשתתפות, רמת שפל באבטלה הרחבה - 3%, ורמה גבוהה יחסית של משרות פנויות.  

כיוון לעתיד: בנק ישראל לא צפוי לשנות את הריבית היום, אולם, להתייחסות לאינפלציה לעומת אינפלציית הליבה חשיבות גבוהה באשר למתווה הריבית העתידי.

ארה"ב

מדד מנהלי הרכש בשירותים ירד ל-49.7 נקודות בפברואר, לעומת 52.9 בינואר, רמה המצביעה על התכווצות הכלכלה, ומשתתפי הסקר ציינו כי אי הודאות לגבי מדיניות הממשל פוגעת בפעילות. החולשה הקיפה את מרבית סעיפי המדד. ירידה נרשמה בפעילות, בתעסוקה ובצבר ההזמנות, במקביל, מחירי התשומות עלו באופן מתון. החולשה במדד מנהלי הרכש בשירותים, יחד עם הפתעה שלילית בדוחות הכספיים של וולמארט, שמגבירים את החששות מחולשה בצריכה הפרטית, גרמה לירידות חדות בשוקי המניות. 

מנגד, מדד מנהלי הרכש בתעשייה עלה ל-51.6, לעומת 51.2 בחודש הקודם, אולם, משתתפי הסקר ציינו כי השיפור נובע מהקדמת רכישות על מנת להקדים את הטלת המכסים. סעיף התעסוקה היה חלש, ומנגד, סעיף מחירי התשומות הצביע על עליית מחירים. 

מדדי מנהלי הרכש ממחישים את הבעיה הניצבת בפני הפד, מחד, אי הודאות הכלכלית פוגעת בפעילות העסקית, ומנגד, נרשמים סימנים לעליית מחירים התומכים בעליה בציפיות האינפלציה. במדד אמון הצרכנים שפורסם השבוע נרשמה עליה חדה בציפיות האינפלציה לטווח ארוך (5-10 שנים) ל-3.5%, הרמה הגבוהה ביותר מאז שנת 2000, ובמקביל ציפיות האינפלציה לשנה קדימה נותרו יציבות ברמה של 4.3%.

בפרוטוקול הודעת הריבית האחרונה, שפורסם השבוע, צוין כי מדיניות המכסים וההגירה של הממשל עשויה לעכב את הירידה באינפלציה, והמשתתפים ציינו את העליה בסיכון האינפלציוני. לפיכך, יתכן כי הפד לא יתעלם מהשפעת המכסים על האינפלציה, למרות הציפיות שההשפעה הינה חד פעמית. במידה וזו תהיה הגישה של הפד, הפחתת הריבית תדחה באופן משמעותי.  

אירופה

מדד מנהלי הרכש בגוש נותר ללא שינוי ברמה של 50.2 נקודות ומצביע על יציבות הכלכלה. התמתנות נרשמה במדד בשירותים שירד ל-50.7, ושיפור במדד בתעשייה שעלה ל-47.3, ומצביע על התכווצות מתונה יותר. סעיף מחירי התשומות והתפוקות במדד עלה גם בפברואר, ותומך בקולות הקוראים לסיום מוקדם יותר של הפחתות הריבית. עם זאת, ה-ECB יפחית את הריבית לכל הפחות פעם נוספת במרץ. שיפור מתון נרשם במדד בגרמניה, בהמתנה לבחירות שיערכו היום, ומנגד המדד בצרפת ירד ומצביע על התכווצות חדה, כתוצאה מחולשה במגזר השירותים.

ישראל

לאחר צמיחה מהירה של התוצר ברבעון השלישי של 2024, בקצב שנתי של 5.3%, חלה ברבעון האחרון האטה לקצב של 2.5%, תוך צמיחת התוצר העסקי ב-3.1%. יתרה מכך, הגידול שנרשם בתוצר ברבעון האחרון, נובע במידה רבה מזינוק דרמטי של רכישת מכוניות לצריכה פרטית ורכבי ליסינג, בטרם העלאת המע"מ ומיסי קנייה על כלי רכב בתחילת 2025. כפי שציינו לא אחת, המיסים על היבוא נזקפים לטובת התוצר, ולפיכך, בניכוי המיסים על כלי רכב (שכידוע, מהווים מרכיב גבוה במיוחד מהמחיר), ניתן להעריך, כי, הצמיחה ברבעון האחרון אשתקד היתה נמוכה משמעותית מ-2.5%.

ברבעון הרביעי ראינו המשך צמיחה מהירה של ההשקעות והצריכה הפרטית, זינוק בצריכה הציבורית, לאחר קיפאון ברבעון קודם, גידול מהיר ביבוא, ומנגד, קיפאון ביצוא (ללא יהלומים והזנק). 

בהמשך לרבעונים הקודמים, נרשמה עליה מהירה בהשקעות בנכסים קבועים (14%), על אף שאלו טרם הגיעו לרמתן ערב המלחמה. הגידול בהשקעות בנכסים קבועים נגזר בעיקר מעליה חריגה בהשקעות ברכבי ליסינג, כמו גם בהשקעות בציוד ICT (ציוד  שיוצר בענפי ההייטק) שנרכש על-ידי מערכת הביטחון, לצד גידול בהשקעות במכונות וציוד אחר והמשך גידול מתון יחסית בהשקעות בבתי מגורים. יש לציין, כי עדיין קיים פער גדול מאד בהיקף ההשקעות בבניה למגורים בסוף 2024 בהשוואה לרמה ערב המלחמה. 

הצריכה הפרטית הוסיפה להתרחב בקצב מהיר - 9.5%, והיתה גבוהה בכ-5.5% בהשוואה לרמתה ברבעון השלישי אשתקד. הצריכה הפרטית של מוצרים בני-קיימא התרחבה בשיעור חד, תוך עליה חריגה ברכישת מכוניות וגידול מהיר ברכישת ציוד חשמלי. צריכת שירותים (למעט דיור) ממשיכה לצמוח במתינות, אולם, עדיין לא חזרה לרמה ערב המלחמה. כפי שציינו בסקירות קודמות, העליה המהירה בצריכה הפרטית נתמכת בהזרמה של הממשלה למשקי בית (משרתי מילואים ומפונים) ובאבטלה הנמוכה (ראו בהמשך).

כאמור, נרשם ברבעון הרביעי זינוק בצריכה הציבורית (11.5%), שנובע מעליה חדה בקניות במגזר האזרחי ובתשלומי השכר במגזר הבטחוני, על רקע עליה בגיוס אנשי מילואים, עם ההסלמה בצפון.

בניגוד לעליות בהשקעות, בצריכה הפרטית והציבורית, היצוא (ללא יהלומים והזנק) מצביע על קיפאון, תוך נסיגה ביצוא התעשייתי וביצוא שירותים אחרים (בעיקר הייטק), ונסיגה חדה בשירותי תיירות, נוכח ההסלמה בצפון, ולאחר התאוששות ברבעון השלישי. 

יבוא הסחורות רשם גידול חד - כ-15%  (ללא דלק ויהלומים), בין היתר כתוצאה מהעליה החדה בקניות כלי רכב לצריכה פרטית ולעסקים וציוד חשמלי לצריכה פרטית.

בסיכום שנתי צמח התוצר ב-1%, שפרושו נסיגה של 0.3% בתוצר לנפש. צמיחה בולטת נרשמה בצריכה הציבורית (כ-11%), בהמשך לצמיחה חדה בשנת 2023, הצריכה הפרטית התרחבה בכ-4%, לאחר נסיגה של כ-1% ב-2023, ההשקעות בנכסים קבועים רשמו נסיגה של כ-6.5%, בהמשך לנסיגה מתונה ב-2023, והיצוא התכווץ בכ-4.5%, לאחר קיפאון ב-2023.

שוק העבודה ממשיך להפגין עוצמה, כאשר רמת השפל באבטלה - 3% , נשמרה גם בחודש ינואר. במקביל, נמשך הגידול במספר המועסקים, ועליה מתונה נוספת בשיעור ההשתתפות ל-63%, מגמת עליה שמאפיינת את החודשים האחרונים.  

באותה עת, היקף המשרות הפנויות בינואר נותר יחסית גבוה, בדומה לרמה שנרשמה בנובמבר-דצמבר אשתקד - כ-140 אלף משרות. ברמה ענפית, נרשם בינואר גידול בענפים בינוי, פעילויות בנדל"ן ומסחר סיטוני וקימעונאי. במקביל, נשמרה רמה גבוהה יחסית בענף שירותי אוכל ואירוח ובענף שירותי הייטק. מנגד, במגזר התעשייה, חשמל ומים, לרבות הייטק תעשיה, רואים נסיגה בהיקף המשרות הפנויות בהשוואה לחודשים האחרונים. 

הירידה באבטלה והעליה בהיקף המשרות הפנויות, מצביעים על שוק עבודה שהולך ומתהדק , ומוסיף להתקרב לרמת השיא של 2022.

להלן הנתונים הצפויים להתפרסם השבוע: ארה"ב: אינפלציית הוצאות הצרכנים (28/2),   גוש האירו: אינפלציה (24/2);  ישראל: המדד המשולב למצב המשק - 1/25, הודעת הריבית (24/2), יצוא שירותים - 12/24 (27/2).

אג"ח ממשלתי בחו"ל 

אי הודאות לגבי מדיניות המכסים של הממשל ממשיכה להעיב על השווקים, ומגמת העליה בציפיות האינפלציה נמשכה גם השבוע. הירידה במדד מנהלי הרכש בשירותים והעליה בציפיות האינפלציה טלטלו את השווקים ביום  שישי,  ושינו את המגמה בשווקים, וציפיות הריבית והתשואות שנסחרו בעליה עד אז, עברו לירידה. השווקים צופים שתי הפחתות ריבית עד סוף השנה, כשהפחתה ראשונה מגולמת בחודש יולי. בסיכום שבועי ירדו התשואות לשנתיים ולעשר שנים ב-6 ו-5 נ"ב, בהתאמה. אי הודאות לגבי מדיניות ממשל טראמפ תימשך בטווח הקצר, ותגרום להמשך תנודתיות בתשואות. 

המגעים להפסקת אש בין אוקראינה ורוסיה בהובלת ארה"ב תמכו בעליה בתשואות האג"ח בגוש האירו, בשל הציפיות לגידול בהוצאות הביטחוניות וחשש מההשלכות על יציבות החוב הממשלתי, במיוחד במדינות כמו צרפת ואיטליה. מנגד, החשש כי המכסים שבכוונת טראמפ להטיל על יבוא כלי רכב יפגעו בכלכלת הגוש, מיתן את עליית התשואות.

תשואת אג"ח ממשלת יפן ל-10 שנים טיפסה בחדות, על רקע הפתעה מעלה בנתוני הצמיחה והאצה באינפלציה. התשואה הגיעה במהלך השבוע ל-1.43% - שיא של 10 שנים, במקביל לתיסוף חד ביין. אולם, דברי נגיד הבנק המרכזי, לפיהם, הבנק לא יהסס להתערב ולהגדיל את רכישות האג"ח הממשלתי במידה והתשואות ימשיכו לעלות בחדות, מיתנו את עליית התשואות, ובסיכום שבועי עלתה התשואה ב-6 נ"ב והגיעה ל-1.416%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2009.

שוק האג"ח הממשלתיות בישראל 

השינויים לאורך עקום התשואות השקלי במהלך השבוע היו מינוריים. כך, בניגוד לירידה בתשואות האג"ח האמריקאי, חלה עליה של 2 נ"ב בתשואות השקליות לטווח של 5-10 שנים. כתוצאה, הצטמצם פער התשואות השלילי בין האג"ח הישראלי ל-10 שנים לאג"ח האמריקאי, מ-14- נ"ב ל-7- נ"ב. עליית התשואות לוותה בעליה מקבילה (2 נ"ב) בציפיות האינפלציה. עם זאת, ציפיות האינפלציה לשנתיים שירדו בחדות בשבוע הקודם (22- נ"ב), שבו ועלו. וכך, למעשה, מחקו את מרבית הירידה, וסגרו ברמה הנמוכה ב-5 נ"ב בהשוואה לזו שנרשמה לפני שבועיים (2.41% לעומת 2.46%, בהתאמה). 

סחורות

מחיר הנפט עלה במשך מרבית השבוע בעקבות דיווחים כי מדינות אופ"ק מתכוונות לדחות פעם נוספת את הגידול בתפוקה מהמועד שנקבע בעבר בחודש אפריל, אולם, נתוני מדד מנהלי הרכש בארה"ב ביום שישי הובילו לירידה חדה, ובסיכום שבועי ירד המחיר ב-0.4%.

מחיר הזהב ממשיך לעלות ולשבור שיאים, והשבוע עלה ב-1.9% ל-2,936$, בתמיכה של אי הודאות גבוהה.

שוק המט"ח

השקל נסחר במהלך רוב ימי המסחר במגמה של התחזקות, אולם הירידות בשוקי המניות בעולם החל מיום חמישי הובילו לפיחות ובסיכום שבועי נחלש השקל ב-0.1%.