התעשיין סטף ורטהימר, באדיבות ישקר
מורן שקד
26/03/2025
התעשיין סטף ורטהיימר נפטר היום בגיל 99. נכדתו, המגישה והשחקנית מאיה ורטהיימר ספדה לו בפוסט בפייסבוק: "סבא שלי, סבא סטף שלי נפטר הבוקר בן 99 (ללא סבל ומתוך שינה) אחרי כמעט 100 שנים שהפך את העולם הזה למקום יותר טוב", פתחה את דבריה ותיארה אותו ברגש: "לוחם צדק, לוחם הפלמ״ח - האיש שלימד אותי מהי דרך ארץ ושיעורים על אהבה. הלוואי שנוכל לעשות עשירית מהטוב שאתה עשית, הלוואי שנקיים את מורשתך. אתה הגיבור שלי, סבא".
ורטהיימר היא בתו של איתן ורטהיימר ז"ל, בנו ויד ימינו בעשייה של סטף ורטהיימר, שהלך לעולמו באפריל 2022, לאחר מחלה קשה כשהיה בן 70.
סטף ורטהיימר היה מעשירי המדינה ועל פי דירוג "פורבס" ב-2024, הונו הוערך ב-6.3 מיליארד דולר (למעלה מ-23 מיליארד שקל). את הונו והון המשפחה צבר בעיקר מהאקזיט הגדול של מכירת מפעל "ישקר"ב-2006 כשמכר 80% מהמפעל שהקים בגוש תפן בגליל, לחברת ברקשייר התאוויי של וורן באפט תמורת כ-4 מיליארד דולר במזומן, לפי שווי של 5 מיליארד דולר. ישקר מייצרת כלי חיתוך ממתכת קשה (מתק"ש), המיועדים לתעשיית העיבוד השבבי ולייצור מוצרי מתכת מתקדמים. ב-2013 רכש באפט את 20% המניות הנותרות של המפעל תמורת 2 מיליארד דולר ולפי שווי חברה של 10 מיליארד דולר.
ב-2014 מכר את השליטה (51%) בחברה השנייה שהקים ונוהלה בידי בנו איתן, טכנולוגית להבים (BTL) לידי שותפתה, חברת Pratt & Whitney, בסכום שהוערך במאות מיליוני שקלים. טכנולוגיית להבים מייצרת להבים למדחפים לתעשיית התעופה.
לדור שלא מכיר את סטף ורטהיימר, נספק הצצה לחייו של האיש שכל חייו, עשה לטובת המדינה לא פחות ממה שעשה לטובת המדינה. הוא נולד בשנת 1926 בגרמניה ועלה לארץ ישראל עם משפחתו ב-1937. הם התיישבו בתל אביב ואת טחנת הקמח המשפחתית מגרמניה מיקמו בנחלת יצחק. כבר בנערותו נמשך לתחום התעשייה; בגיל 16 הפסיד לימודיו בתיכון והחל לעבוד בחנות מצלמות. במקביל למד את נושא האופטיקה. במלחמת העולם השנייה הצטרף לחיל האוויר הבריטי כטכנאי לתיקון ציוד אופטי במטוסי הקרב. לאחר מכן, הצטרף לשורות הפלמ"ח, עבר הכשרת טיס בקיבוץ נען ושירת כקצין טכני במחלקה הגרמנית. הוא אף נשלח למחנה מעצר ברפיח על ידי הבריטים, ולאחר מכן עסק בפיתוח כלי נשק עבור ההגנה.
לאחר שעבר להתגורר בנהריה עבד ברפא"ל, אך פוטר ב-1952 עקב חוסר בהשכלה הנדסית פורמלית. חיבתו למתכת והעובדה שמדובר בחומר זול, הביאה אותו מהר מאוד להקים בחצר ביתו בית מלאכה קטן שבו ייצר סכינים, לוחיות מתכת מושחזות לחיתוך מתכת. את המוצרים שייצר מכר בעצמו ברחבי נהריה, רוכב על אופנוע. המפעל הקטן גדל, נכנסו אליו משקיעים, התפתח למפעל העוסק בייצור כלי חיתוך למתכת המורכבים במכונות לעיבוד שבבי, תחת השם "ישקר". בתחילת שנות ה-80 המפעל עבר לחבל תפן, כשמקביל יזם סטף וקטהיימר את הקמת היישוב כפר ורדים, שנועד בהתחלה לספק מגורים לעובדי המפעל והפך ברבות הימים ליישוב משגשג. כבר ב-1964 החל סטף לפעול גם בתחום החינוך כשהיה שותף בהקמתו של בית הספר התעשייתי בנהריה.
בעקבות האמברגו שהוטל על ישראל לאחר מלחמת ששת הימים, הקים ורטהיימר מפעל נוסף, שזכה בהמשך לשם "טכנולוגיית להבים", שעסק בחישול להבים עבור מנועי סילון והתפתח לייצור מדחפים ולהבים עבור תעשיות טורבינות הגז, התעופה והחלל.
ורטהיימר תמיד שילב ציונות וחינוך בפעילותו; במהלך שנות ה-70 של המאה שעברה, כיהן כראש מחלקת החינוך בעיריית נהריה וחבר מועצה; כיהן כחבר ויו"ר הוועד המנהל של בית הספר " בסמת" שליד הטכניון.
ב-1976 הקים עם חברים את תנועת "דש" ונבחר מטעמה לכנסת התשיעית. לאחר מכן כיהן כח"כ מטעם "שינוי" שהתפצלה מ"דש". ב-1983 לאחר שנפצע בתאונה, התפטר מהכנסת וחזר למפעליו ולפיתוח הגליל, שהיה חשוב לו במיוחד.
לאורך כל חייו פעל סטף ורטהיימר, תחילה באופן אישי ובהמשך באמצעות קרן ייעודית, לפעול ליישומן של יוזמות חברתיות, לקידום חינוך טכנולוגי ולחיבור בין בתי ספר לבין שוק העבודה. הוא הקים רשת תיכונים מקצועיים ובשלב מאוחר יותר של חייו גם מכינה קדם צבאית, למי שצה"ל "מוותר" על שירותם, המשלבת בסיומה שירות בחטיבת הנח"ל עם רכישת תעודת מקצוע בעיבוד שבבי.
סטף ורטהיימר אף יזם את מודל גני התעשייה; מרכזי פיתוח תעשייתי הכוללים מפעלי תעשייה, הכשרה וחממות היי טק לצד מוזיאונים. הכל מבוסס לפי רוחו על עקרונות של מצוינות וסביבת עבודה איכותית וקידום דו-קיום, כשרבים מהעובדים בגני התעשייה הם ערבים. הראשון היה ב-1982 בפארק התעשייה "תפן"; גני תעשייה דומים הקים ורטהיימר בתל חי, עומר, דלתון, לבון ונצרת.
בשנת 1991 קיבל ורטהיימר את פרס ישראל עבור תרומתו לחברה ולמדינה. ב-2002 קיבל את אות אביר איכות השלטון, ב-2007 קיבל את תואר יקיר הגליל מן המשרד לפיתוח הנגב והגליל, וב-2014 קיבל את עיטור נשיא המדינה. בנוסף, קיבל פרסים בינלאומיים ביניהם פרס העסקים למען שלום באוסלו (2010), וצלב ההצטיינות הפדרלי בגרמניה (2012).
וורן באפט בעלים של ברקשייר האת׳וויי. וישקר עם התעשיין סטף ורטהימר, בישקר, צילום: ישקר
