הצרכנים בארצות הברית לא מרגישים הכי בטוחים בתקופה זו. התחזית של האמריקאים לגבי העתיד הפיננסי שלהם ירדה לשפל של 12 שנים החודש, במידה רבה הודות להשלכות הצפויות מתוכניות המכסים של הנשיא טראמפ. בנןוסף, הסנטימנט העסקי לא משתפר והסקרים אחרונים של הפדרל ריזרב מצביעים על קשיים במגזרי הייצור והשירותים.
במילים אחרות, אנשים ובעלי עסקים לא מרגישים אופטימיים במיוחד כרגע. אי הוודאות בעולם המסחר מטילה צל משמעותי על האמון הכלכלי, וזאת למרות ששוק העבודה יחסית מראה כמה סימני חוזק. הייצור במיוחד, נראה לא יציב - על פי הסקרים אחרונים של הפדרל ריזרב, הייצור נמצא במצב של התכווצות, כאשר ה-PMI יורד ל-49.8 שזה מעט מתחת לרף ה-50 שנחשב לרמה הקריטית שמפרידה בין מגזר צומח למתכווץ.
PMI יורד ל-49.8 שזה מעט מתחת לרף ה-50 שנחשב לרמה הקריטית שמפרידה בין מגזר צומח למתכווץ. מקור Trading Economics
הבעיה היא תפוקה איטית יותר, בעיקר בגלל חסמי סחר שמגדילים את העלויות. זה מופיע גם בנתונים - מחירי התשומות זינקו ב-4.1 נקודות ל-66.1, מה שמדגיש את הלחץ של היצרנים. מבחינת השווקים זה אומר שהמפעלים חווים זמנים לא פשוטים. אמנם יש גם כמה מאזנים חזקים של המגזר הפרטי שסייעו לשמור על העניינים (לפחות לעת עתה), אבל הגם זה עלולה להישחק אם אי הוודאות הכלכלית הזו תימשך.
בנוסף, מדד הציפיות לטווח הקצר של האמריקאים להכנסה, עסקים ושוק העבודה ירד ב-9.6 נקודות ל-65.2 - זו הקריאה הנמוכה ביותר מזה 12 שנים והרבה מתחת לסף של 80, שיכול לאותת על מיתון פוטנציאלי בעתיד הקרוב. שיעור הצרכנים האמריקאים הצופים מיתון נמצא בשיא של תשעה חודשים.
במילים אחרות, האופטימיות של הצרכנים לגבי הכנסה עתידית, שדווקא החזיקה מעמד די חזק בחודשים האחרונים, ירדה משמעותית, מה שמרמז על דאגות לגבי הכלכלה ושוק העבודה שהחלו להתפשט להערכות של הצרכנים לגבי מצבם האישי.
המדיניות של טראמפ הפחיתה משמעותית את מצב הרוח בקרב האמריקאים, ולמרות שהוא אמר שזה לא בהכרח משקף את מה שקורה בכלכלה בפועל, צריך לזכור ששמענו טיעון דומה מגורמים בממשל של הנשיא לשעבר ביידן שהאינפלציה הגבוהה דיכאה את אמון הצרכנים אך לא ערערה את הצמיחה.
הוא לא היחיד שחושב כך. יש גורמים נוספים שלדעתם שאין קורלציה חזקה מאוד בין נתוני האמון וההוצאות הצרכניות בפועל בשנים האחרונות. בשורה התחתונה, אנשים מבזבזים את המשכורות שלהם והכלכלה ממשיכה לצעוד קדימה. אך יחד עם זאת, כמה מהקמעונאים הגדולים ביותר בארה"ב מציינים שיש שינוי בהתנהגות הצרכנים, כך שהם מספרים סיפור אחר:
למשל, וולמארט (החברה הקמעונאית והמסחרית הגדולה בעולם) דיי פרחה כשהאמריקאים הגיעו לחפש אצלה מוצרים במחירי מציאה. אך עדיין, בסוף החודש שעבר גם וולמארט הורידה את תחזית הרווח שלה לשנה הזו. גם תחזית המכירות שלה הייתה דיי שמרנית והחברה לא כללה את ההשפעה הפוטנציאלית של תכנית המכסים של טראמפ בהערכות שלה לשנת 2025.
טארגט, (החברה הקמעונאית השמינית בגודלה בארצות הברית) המכירות והרווח שלה ירדו במהלך הרבעון של החגים, והחברה חזתה שיהיה לחץ משמעותי על הרווחים שלה, בין השאר בגלל המכסים שהוטלו על על מקסיקו, קנדה וסין. גם מייסי'ס, בסט ביי ועוד קמעונאיות אחרות הביעו זהירות לגבי הציפיות שלהם לשנת 2025, כאשר כולן מציינות את החשש ואי ודאות כלכלית.
יש לציין שהנתונים מצביעים עך כך שהצרכנים נראו בטוחים יותר ויותר לקראת החגים של סוף השנה בארה"ב והוציאו כספים בנדיבות. אך עם זאת, חודש לאחר מכן, בינואר, המכירות הקמעונאיות בארה"ב ירדו בחדות, אם כי מזג האוויר הקר נחשב לחלק מהבעיה.
אז אמנם האינפלציה נסוגה מהשיאים שלה במהלך ההתאוששות שלאחר המגפה, אך היא עדיין נמצאת מעל היעד של 2% של הפדרל ריזרב. המחירים שעדיין גבוהים, בשילוב עם המכסים הצפויים על סחורות מיובאות רבות, גורמים לאמריקאים לחוש חוסר בטחון בכל הקשור להוצאות ולכן החששות לגבי המצב הכלכלי גוברות.
הצרכנים נראו בטוחים יותר ויותר לקראת חגי סוף השנה והוציאו בנדיבות. עם זאת, חודש לאחר מכן, בינואר, המכירות הקמעונאיות בארה"ב ירדו בחדות, אם כי מזג האוויר הקר חלק חלק מהאשמה.
מדד אמון הצרכנים מודד הן את הערכת האמריקאים לגבי התנאים הכלכליים הנוכחיים והן את התחזית שלהם לחצי שנה הקרובה.
למה כל זה חשוב? כי ההוצאות הצרכניות מהוות כשני שליש מהפעילות הכלכלית בארה"ב ולכן יש לכך השפעה רחבה על המשקיעים והכלכלה. זו הסיבה שהכלכלנים עוקבים מקרוב אחר סימנים לגבי הסנטימנט של הצרכן האמריקאי.
אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של סוגי ניירות הערך המופיעות בכתבה. ככלל, חובה על הקורא לעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.