ארה"ב מתקרבת לנקודת ההיפוך של פרגוסון

"חוק פרגוסון" מתממש? הממשל האמריקאי פועל לעצור את שקיעת המעצמה

צפינו בעניין רב בנאומו של ההיסטוריון ניל פרגוסון בכנס הAlliance for Responsible Citizenship (ARC), בו התייחס למה שנקרא "חוק פרגוסון". החוק קרוי על שם ההיסטוריון והפילוסוף הסקוטי אדם פרגוסון, אשר למעשה ציין שלאורך ההיסטוריה, כל המעצמות הגדולות נפלו לשקיעה בלתי הפיכה בנקודה שבה הוצאות הריבית על החוב הפדרלי עברו את ההוצאה על ביטחון. ארה"ב כעת מתקרבת בדיוק לנקודת ההיפוך הזו.
 

ניל פרגוסון, מצדו, מאמין שזה בדיוק מה שממשל ארה"ב מנסה לתקן. המחקר של סטיבן מירן (מדריך למשתמש לעיצוב מחדש של מערכת הסחר הגלובלית) מפרט את המדיניות שבה משתמש ממשל טראמפ כדי להנדס היפוך מגמה. המכסים בהקשר זה הם רק אמצעי להשגת המטרה. קריאת המסמך גם מספקת הבנה טובה יותר של מדיניות הדולר האמריקאי של הממשל הנוכחי. בחלק הראשון, בו יוטלו המכסים, הממשל האמריקאי מקווה שהשפעת האינפלציה תתמתן על ידי פיחות התחלתי במטבעות של המדינות שנפגעות. בשלב שני, הממשל האמריקאי מיישם אמצעי מדיניות נוספים, הכוללים עמלה או החלפה כפויה של נכסי רזרבה דולריים המוחזקים על ידי מדינות זרות באגרות חוב של ממשלת ארה"ב. התוצאה הרצויה בשלב זה היא יישור הדולר האמריקאי לרמה נמוכה יותר, ובכך לאפשר את בנייתן מחדש של יכולות תעשייה אסטרטגיות, ובפרט פלדה ומוצרים נוספים שהם קריטיים לביטחון הלאומי.

בינתיים, כולם נושאים עיניהם אל ה2 באפריל, היום בו צפויים להתבהר יותר פרטים לגבי על מי ועל מה יוטלו המסים במסגרת המכסים החדשים על יבוא ובאיזו רמה. בימים האחרונים השוק הפך לאופטימי יותר לגבי ה2 באפריל מה שאפשר ראלי לא רע במניות האמריקאיות, אך אנו מזהירים מפני פוטנציאל לאכזבה. נאמר זאת גם במחיר של הישמעות כמו תקליט שבור: המכסים הם בסך הכל שלב קריטי אחד בתוכנית רחבה הרבה יותר. המסמך של מירן טוען שהיכולת להדפיס את מטבע הרזרבה העולמי הפכה לקללה. הדבר מפתיע, במיוחד כאשר מסתכלים על כך מהיבט לא אמריקאי. בין התנאים הרבים שמדינה צריכה לקיים כדי שתוכל להדפיס את מטבע הרזרבה העולמי, נכללת גם החובה לשמור על צבא יקר. נראה כי ממשל טראמפ נחוש לגרום לכך שהמדינות הנהנות ממטריית הביטחון של ארה"ב יישאו בחלק מהעלויות. אחד היעדים המוצהרים היא כפייה על מדינות אחרות, ובמיוחד אלו עם עודף סחר, לקבל הערכה מחדש של מטבעותיהן על ידי הפיכת אגירת הרזרבות שלהן באג"ח אמריקאיות לפחות אטרקטיבית (כלומר יקרה יותר).

מירן מודה כי המשתנה הגדול שאינו ידוע בהקשר זה הוא פונקציית התגובה של משקיעים זרים הממקסמים רווחים, ושכתוצאה מכך, איש אינו יודע בוודאות מה תהיה ההשפעה על תשואות האג"ח של ממשלת ארה"ב.

איב בונזון, מנהל השקעות ראשי, יוליוס בר

 
100% קבוע: טראמפ מטיל מכס של 25% על כל יבוא הרכבים לצמיתות

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר במסיבת עיתונאים ביום רביעי בערב כי החל מה-2 באפריל, יטיל מכס של 25% על כל יבוא הרכבים. יצרניות הרכב הגרמניות הן מהנפגעות העיקריות, אך גם תעשיית הרכב האמריקאית לא תחמוק מההשפעות, שכן היא נשענת על יבוא ממקסיקו וקנדה.

ביום רביעי בערב הודיע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי יטיל מכס של 25% על יבוא רכבים החל מה-2 באפריל 2025. לא היה ברור מההודעה אם המכס יחול גם על חלקי חילוף ואביזרי רכב. מכס של 25% הוא גבוה ממה שציפינו, וטראמפ חזר והדגיש כי מדובר במכסים 'קבועים ב-100%' שאינם זמניים. באירופה, המהלך יפגע בעיקר ביצרניות הרכב הגרמניות. אך המהלך ישפיע גם על תעשיית הרכב האמריקאית, שכן היא תלוי באופן הדוק במקסיקו וקנדה.
בנוסף, המכסים ישפיעו גם על הביקוש הכולל בשוק הרכב האמריקאי, שכן הם צפויים לגרום להשפעה אינפלציונית חד-ספרתית בטווח הבינוני-גבוה על מחירי הרכב. ההשפעה האינדיבידואלית על חברות הרכב תלויה במספר גורמים, שרבים מהם עדיין קשים לכימות. חברות עם בסיס ייצור רחב בארה"ב ויכולת גמישות בהעברת ייצור לארה"ב ייפגעו פחות לעומת חברות עם בסיס ייצור מצומצם או ללא ייצור בארה"ב כלל. חברות עם כוח תמחור גבוה יוכלו לגלגל חלק מהעלויות לצרכנים.

רוברטו קומינוטו, אנליסט מחקר מניות, יוליוס בר