הבורסות של ארדואן טראמפ ונתניהו

תומס פרידמן, הפרשן הוותיק והמוערך של העיתון 'ניו יורק טיימס', לא חוסך את שבט ביקורתו מנשיא ארה"ב החדש-ישן, דונלד טראמפ. באחרונה הוא תוקף את טראמפ כמעט מדי שבוע על מדיניות המכסים החדשה שלו, זו שהציתה בבת אחת מלחמת סחר גלובאלית. הוא משוכנע שהמלחמה הזו פוגעת בעיקר בארה"ב עצמה. הוא גם תוקף אותו על זניחת ידידותיה של ארה"ב בעולם בכלל ובאירופה בפרט, כחלק מנטייתו של טראמפ לבידול מדיני וכלכלי של ארה"ב והקטנת מעורבותה בסכסוכים אלימים בעולם.

כאשר נשאל פרידמן, מה לדעתו יגרום לטראמפ לסגת ממלחמת הסחר שהכריז התשובה שלו נודדת ממחוזות הכלכלה לתחום הפיסיקה. "אני מאמין בחוק השלישי של ניוטון", אומר פרידמן. הכוונה היא לחוק הפיסיקלי שקובע כי כאשר גוף מפעיל כוח כלשהו על גוף אחר, הגוף האחר יפעיל כוח השווה בעוצמתו אך מנוגד בכיוונו על הגוף הראשון.

פרידמן סבור שכל מהלך של טראמפ מחולל תנועה נגדית – כלומר מכסים נגדיים ממדינות אחרות, וסלידה כללית ממדיניותו בעולם, כולל בענייני יחסי החוץ של ארה"ב. בסופו של דבר, אומר פרידמן, כלל התנועות הנגדיות הללו יחייבו את טראמפ לשנות את מדיניותו.     

שוק ההון העולמי הוא כנראה אחד המקומות שבהם 'חוקי הפיסיקה' כבר מתחילים להכביד על מדיניותו של טארמפ. אם נתבונן לרגע בביצועים של כמה ממדדי המניות בעולם מתחילת 2025 נראה שהמדד האמריקאי המוביל, S&P500, הניב ביצועים נחותים משמעותית לעומת מדדי המניות של אירופה למשל. 

מאז תחילת השנה האזרחית החדשה איבד S&P500 כ-3% מערכו. לשם השוואה, מדד Stoxx Europe 600 המייצג את כלל שוקי המניות של אירופה המערבית עלה באותו הזמן בכ-7%. בנוסף לכך, הדולר האמריקאי נשחק באותו זמן בכ-4% לעומת היורו. המשמעות היא שבמהלך 3 חודשים בלבד צבר שוק המניות האמריקאי פיגור של כ-14% מול שוקי המניות של אירופה. 
 

ביצועי המדדים המובילים בארה"ב, אירופה, טורקיה וישראל מתחילת 2025

הפער הגדול הזה נפער למרות שביצועי הכלכלה האמריקאית עדיין טובים מאלו של אירופה. התמ"ג האמריקאי צמח במהלך 2024 ב-2.8% בעוד שיעור הצמיחה בגוש היורו עמד על 0% בלבד, ובבריטניה על 0.1%. יתר על כן, הצמיחה של ארה"ב הושגה תחת שיעור ריבית של כ-5% לאורך השנה. באירופה עמדה הריבית הממוצעת בשנה האחרונה על כ-3.5%. כעת היא עומדת על 2.7%. 

ארה"ב גם נהנית משיעורי אבטלה נמוכים הסטורית שנעו בשנה האחרונה סביב 4.1%. בגוש היורו שיעור האבטלה עומד כיום על 6.2%. 

הנפילות בשוק המניות האמריקאי מוסברות על ידי פרשנים רבים דרך מדיניותו הכלכלית של טראמפ. מצד אחד, ישנם לא מעט אנשים – בעיקר בימין הפוליטי של ארה"ב - שתומכים במאמצים של טראמפ לקצץ בהוצאות ממשל ולהקטין את החוב הלאומי.  מאידך, רבים סבורים שהדרך הכוחנית שבה נוקטים הוא והפרוייקטור שלו לעניין "ייעול הממשל", אילון מאסק, שגוייה. רמת ההתנגדות לצעדיו של מאסק גבוהה, וחלק מהצעדים שבהם נקט עד כה נבלמו על ידי בתי המשפט.

מה שמטריד את המשקיעים יותר מכל זו מלחמת הסחר שיזם טראמפ. רבים משוכנעים שהמכסים החדשים יגרמו להגברת הלחצים האינפלציוניים. אם כך יקרה, הריבית בארה"ב לא תוכל לרדת השנה. וזאת למרות שבכירי ה'פד' אותתו כי בכוונתם להפחית את הריבית מ-4.5% לכ-4% עד סוף 2025. 

מלחמת הסחר, אגב, רק מתרחבת מידי שבוע. היום התפרסם כי טראמפ החליט להטיל החל מהשבוע הבא, מכסים חדשים של 25% על כל מכוניות הנוסעים והמשאיות הקלות המיובאות לארה"ב. המכס יחול גם על חלקי רכב חשובים כמו מנועים, תיבות הילוכים, ורכיבים חשמליים. "אם האיחוד האירופי יעבוד עם קנדה כדי לגרום נזק כלכלי לארה"ב, מכסים בהיקף גדול, הרבה יותר גדול מזה שמתוכנן כיום, יוטלו עליהן", איים טראמפ בפוסט שפרסם ברשת המסריחם החברתית שלו.

השקל שרד את המלחמה, ואז הגיעה ההפיכה

טראמפ הוא לא המנהיג היחיד בעולם שמטלטל את שוק ההון המקומי שלו. על התפר שבין אירופה לאסיה פועל עוד מנהיג שמתכחש כבר שנים לחוקי הכלכלה הקלאסית ומחסל יריבים פוליטיים. הכוונה היא כמובן לנשיא טורקיה, רג'פ טאים ארדואן.

בשבוע שעבר עצרה משטרת טורקיה את יריבו הפוליטי העיקרי של ארדואן, אקרם אימאמאולו, המכהן גם כראש העיר של איסטנבול. המעצר נומק בחשד לשוחד, זיוף מכרזים וסיוע לארגון טרור. יחד עם אימאמאולו נעצרו כמאה איש, בהם דוברו ויועץ התקשורת שלו. בהמשך נחסמו גם חלק מהרשתות החברתיות הפועלות בטורקיה. 

המעצר נתפס במערכת הפוליטית של טורקיה כחלק ממסע טיהור של מתנגדים לארדואן. המסע החל לאחר ניסיון הפוטש הכושל של צבא טורקיה נגד ארדואן ביולי 2016 ונמשך עד היום. ארדואן כבר הספיק להדיח שורה ארוכה של קציני צבא, שופטים ופקידים בכירים בבנק המרכזי. הוא גם הדיח 4 נגידים של הבנק המרכזי שעליהם כפה להפחית את הריבית למרות היפר האינפלציה שמשתוללת בטורקיה.  

המעצר של אימאמלו בשבוע שעבר גרם לצניחה של 17% תוך 3 ימים במדד המוביל של בורסת איסטנבול ביסט-100. חמורה מכך הינה הצניחה שרשמה הלירה הטורקית שנפלה בשבוע שעבר בכ-8% מול הדולר. הלירה הטורקית נסחרת כיום ברמה של 38 לירות לדולר. במארס 2020, רק לפני 5 שנים, עוד ניתן היה לקנות דולר אחד תמורת כ-7 לירות טורקיות. מאז התרסק המטבע הטורקי ביותר מ-80%. 

מנהיג נוסף שפועל כרגע נגד רצון המשקיעים בארצו הוא ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. ממשלת נתניהו, בהובלת שר המשפטים יריב לוין,  הכריזה על מהלכי ההפיכה המשפטית בינואר 2023. באותו מועד נסחר השקל הישראלי סביב רמה של 3.40 שקל לדולר. בספטמבר 23', רגע לפני טבח 7 באוקטובר, נסחר השקל סביב 3.80 שקל לדולר – פיחות של כ-12%. 

לקראת סוף אוקטובר 23', עם תחילת התמרון הקרקעי בעזה, פוחת השקל עד לרמה של 4.05 שקל לדולר, אבל מהר מאוד הוא חזר להיסחר סביב רמה של כ-3.7 דולר בממוצע. היציבות היחסית של השקל הוסברה לאורך חודשי המלחמה בכך שהממשלה זנחה את תוכניותיה למהפכה המשפטית, בין השאר בשל הצורך לאחד את העם לטובת המאמץ המלחמתי.

בפברואר השנה, עם תחילתה של עסקת החזרת החטופים והפסקת האש בעזה, זכו המשקיעים בישראל למשב של אופטימיות. השקל התחזק לרמה של 3.55 שקל דולר, ומדד תל אביב 125 זינק לשיא של כ-2,600 נקודות. 

אלא שבינתיים התברר שהפסקת האש היתה זמנית בלבד. נתניהו ניצל אותה כדי ללכד את השורות, להרחיב את הקואליציה, ולחזק את התמיכה הפרלמנטרית בחוקי ההפיכה המשפטית, לרבות השתלטות הקואליציה על הועדה לבחירת שופטים. בנוסף פועלת הממשלה להדחת שני שומרי סף קריטיים - ראש השב"כ רונן בר והיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. על כל אלו אפשר להוסיף את תקציב המדינה ששזור בגזרות כלכליות על הציבור העובד לעומת שלל מתנות לשותפים הקואליציוניים. כלכלנים בכירים רבים, לרבות נגיד בנק ישראל, הביעו ביקורת נוקבת על התקציב, מה שלא הפריע לקואליציה להעביר אותו בקלות בכנסת. 

הצעדים האחרונים של ממשלת ישראל שלחו את ציבור המוחים והמפגינים בחזרה לרחובות. השקל חזר ונחלש לרמה של 3.70 שקל לדולר, ות"א-125 נפל בשבועיים האחרונים בכ-6% תוך שהוא מוחק את רוב העליות מתחילת השנה. 

במדינות דמוקרטיות נהוג לומר ששלטון מחליפים דרך בחירות. זאת הדרך של האזרחים להעניש מנהיג שאינו  פועל בהתאם לאינטרסים שלהם. 

אלא שהבחירות עדיין רחוקות. בארה"ב ובטורקיה הבחירות לנשיאות אמורות להתקיים רק ב-2028. בישראל הן אמורות להתקיים בסוף 2026. זאת, כמובן, בהנחה שחוקי המשחק של מערכת הבחירות לא ישונו עד אז.

ארדואן כפי שראינו נוטה לסלק בכוח יריבים פוליטיים באמצעים של משטרים אפלים. טראמפ כבר רמז כמה פעמים שירצה להתמודד לכהונה שלישית. חבר קונגרס ממדינת טנסי אפילו הגיש בינואר האחרון הצעה לפיה נשיא אמריקני יוכל להיבחר שלוש פעמים לתפקיד, במקום פעמיים כפי שקובעת החוקה.

ומה לגבי נתניהו? האיש שמכהן כראש ממשלה בישראל מאז 2009 כמעט ברציפות לא ימהר לוותר על המשרה הרמה. אפשר רק לנחש שרמיסת המוסדות הדמוקרטיים וסילוק שומרי הסף בישראל נועדו בין השאר כדי לשמר את שלטונו לעוד שנים ארוכות.