האם לטראמפ יש בכלל מטרה מוגדרת ?

יש המזלזלים בחזון הכלכלי של הממשל החדש בארה"ב. ויש, די הרבה, הטוענים שאין בכלל כזה. בעיניהם, מדובר בנשיא "רגשי", המונע אימפולסיבית על ידי אירועי השעה וצורכי ה"בייס" שלו. נשיא החותם על צווים חסרי הגיון כלכלי. למשל, כל עניין מכסי הייבוא שבעיני דעתנים ידועים נראים כ"טעות" פאטאלית לארה"ב. מדוע? בגלל שבעיניהם מלחמות סחר תמיד הביאו לאסונות ומנעו חופש תנועה של סחורות וכספים. חופש שהבטיח את שלום העולם. שלא נדבר על אוהבי הגלובליזציה, הרואים בצעדים אלו, סתירה לקידום השלב הראשוני והכרחי לבניית "סדר עולמי חדש" שבו הצרכן מחליף את האזרח הלאומי. ראו את דיוני דאבוס, לאורך השנים, בעניין זה.

האם הנשיא טראמפ באמת כזה? האם אין לו מבט ארוך טווח, עם תוכנית סדורה? לדעת כמה מן הכלכלנים הידועים (שאינם שייכים למחנהו הפוליטי של טראמפ דווקא), ולדעתי הצנועה שלי, אין זה כך. ויש להבין כאן נקודה חשובה: לכל נשיא יש את סביבתנו המייעצת, ובמידה רבה של עצמאות, המבצעת את המדיניות שהיא מעוניינת בה. מדיניות שהנשיא מסכים לה אבל לא נכנס בה (לרוב) בכל פרטיה הקטנים. ובכן, מהן עקרונות התוכניות של הנשיא טראמפ וסביבתו הכלכלית-פיננסית?

נתחיל במנייתם של המרכבים העיקריים:

• הרזרבות הדולריות בעולם (דולר ואג"ח ממשלתי אמריקאי),
• רמות המיסוי בסחר הבינלאומי,
• עצמאות כלכלית של ייצור והפקה אסטרטגיים,
• הגדלה משמעותית של משאבי הטבע הזמינים למעצמה בכל עת,
• ושמירה על ההגמוניה האמריקאית בעולם (מדינית וצבאית) מול סין.

והנה הנקודות עיקריות, בתוכנית האסטרטגית לביצוע, עד סוף הקדנציה:

ראשית, לקבוע שיווי משקל חדש בסחר העולמי בין ארה"ב ומדינות העולם השונות, על ידי שינוי מהותי במיסי הייבוא. לא רק על ידי העלאה שלהם אלא גם, במידה וזה אפשרי, על ידי ביטול של חלק מהם המוטלים על מוצרים אמריקאיים.

שנית, כשלב משלים לעניין המיסים, וכשלב מכריע פוליטית עבור בוחריו בהווה ובעתיד של הנשיא וסגנו, הבאה חזרה לארה"ב של ייצור ושירותים שעזבו במסגרת הגלובליזציה. אבל, גם, הבאה של עסקים חדשים, שיעדיפו ליצור בארה"ב, ועל ידי כך להימנע מאותם מיסי ייבוא. על יוקר הייצור וההשפעה האינפלציונית שעלולה להיות, ארחיב בהמשך.

שלישית, הורדת ערכו הריאלי של הדולר. את זה ינסו לגרום על ידי רמת תשואות נמוכות של האג"ח הממשלתי ומכירת דולרים על ידי זרים. איך זה יושג? על ידי שילוב של הורדות ריבית (צעד מוניטארי שייעשה על ידי לחץ על הבנק המרכזי) ותמריץ למדינות המחזיקות אג"ח ודולרים למכור אותם לטובת המטבע המקומי שלהן. אבל איך מכריחים את אותן מדינות לעשות זאת? כאשר זה ברור שזה אינו תואם את אינטרס שלהן? על ידי לחץ מדיני, ואף כוחני, של בריתות חדשות. גם מניעה של עזרה כלכלית, החמרה של תנאי ויזות והגירה, פעילות באו"ם, ובכלל לחץ דיפלומטי "מתון", כל אלו יכולים בהחלט להשפיע מאוד.

רביעית, הקטנת החוב הלאומי (חוב ממשי וגרעון שוטף) על ידי הקטנה משמעותית של הסקטור הציבורי לכיוונים שונים: חלק מן הפעילות תועבר לסקטור הפרטי הכללי, חלק לפרטי שנמצא תחת השפעה חזקה של הממשל, אבל שפעילותו אינה נחשבת לציבורית (היי-טק, נפט, חקלאות, וכו..) וחלק נכבד יועבר לשליטה של המדינות (States). לביצוע משימה זו, אלון מאסק רק התחיל בעבודה. אגב, חברת טסלה הינה דוגמא מופלאה של חברה שיכולה לקבל על עצמה פעילות שהייתה ממשלתית כולה (ראו SpaceX ונאס"א). על ידי צעדים אלו, החוב הלאומי יקטן מאוד, וגם יהיה ניתן לכוון משאבים להשקעות יצרניות חדשות ומיטיבות.

חמישית ואחרונה, הגדלה משמעותית של אזורי השפעה ואזורי שליטה מוחלטת של ארה"ב. כולם מצחקקים על שאיפות הנשיא סביב קנדה, פנמה, ובמיוחד גרואנלנד. ברור שלא כל השטחים האלו יהפכו להיות אמריקאיים ושייכים לברית. אבל, חלקם כן (כנראה שגרואנלנד, ותעלת פנמה) וחלקם יהיו עם תנאי סחר וכלכלה הדוקים כאלו שמכל הבחינות הרציניות זה יהיה שטח תחת השפעה. יש לזכור שתהליך זה נעשה במשך שנים על ידי סין ורוסיה באפריקה השחורה ודרום אמריקה. זאת, בתחום המכרות, ושטחים חקלאיים רחבי היקף. שלא נדבר על השפעה פוליטית. את המסע הזה רוצה הנשיא טראמפ להתחיל עבור ארה"ב.

תאמרו מיד: בגלל היותו של התהליך הזה חזרה מואצת של הגלובליזציה ושל חופש התנועה של ההון והמשאבים, יהיו התנגדויות פוליטיות, צבאיות, ובמיוחד תגרם אינפלציה עצומה. התשובה לכך פשוטה: ככל שארה"ב תיראה כחזקה ו"שתלטנית", אופי הדברים הוא שיחששו להתנגד לה. ולגבי האינפלציה: הדולר היורד יהווה משקל נגד גדול מאוד לעליית במחיר של חלק מן הדברים המיובאים. כמו כן, ככל שהייצור והשירותים יוחזרו "הביתה" יקטן עניין האינפלציה.

וכך, אם כל התוכנית תתגשם לה, אלו יהיו תוצאותיה:

• תחרותיות טובה פי כמה עבור מוצרי ושירותי ארה"ב בסחר הבינלאומי,
• הגדלה משמעותית של העושר הפנימי על ידי גידול משמעותי של הצמיחה המקומית,
• חוב לאומי וגרעון שוטף קטנים בהרבה,
• גידול משמעותי של סקטור הייצור בתוצר הגולמי האמריקאי,
• הגמוניה בינלאומית אדירה מול סין וקואליציות עוינות אחרות,
• גידול משמעותי של משאבים תחת שליטה אמריקאית

האם כל זה יקרה? בקדנציה אחת? בספק. אבל, אם נבין את הכוונות, ונסתכל על המעשים (והרבה פחות על הדיבורים הבומבסטיים) נדע הרבה יותר טוב איך להסתכל על היבט הפיננסי של עולמנו. בתחום האג"ח ובמיוחד בתחום המניות המייצגות חברות ציבוריות שיוכלו למצוא שווקים חדשים בתוך ומחוץ לארה"ב. יחד אנו ננצח, ובגדול!

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]