טראמפ חילק, הכפיל, הוריד בחצי והתוצאה: השווקים צוללים וכולם משלמים

השווקים בעולם חטפו מכה כואבת מאז ההכרזה על גובה המכסים של טראמפ. בין השאר מדד ה-S&P 500 חטף מכה, וירד רק בשבוע שעבר בכ-9.5%, כאשר המכסים שהוטלו על ידי ארה"ב מגבירים את מתיחות הסחר העולמית ומעלים חששות מאינפלציה, ומשפיעים על מגזרים בכל התחומים.

המכסים ההדדיים של נשיא ארה"ב היו הרבה יותר גבוהים מהתרחישים הגרועים ביותר של אנליסטים, וזה לא מפתיע, החישובים שלהם נעשו באופן באופן שאף אחד לא ציפה לו והתוצאה המיידית הייתה ששוקי המניות בעולם צנחו ואנליסטים מובילים העלו את סיכויי המיתון שלהם. המפולת הזו תיכנס לספרי ההיסטוריה כשה- Nasdaq 100 צלל לשוק דובים  ויותר מ-5 טריליון דולר נמחקו משווי כל המניות בארה"ב תוך יומיים.

כיצד חושבו המכסים הללו?

בזמן שכלכלנים יצאו למסע בירורים כדי להבין ולקבל מידע על השיטה, נציגות הסחר של ארצות הברית חשפה שהיא השתמשה בנוסחה "גולמית" שמחלקת את עודף הסחר של המדינה עם ארה"ב בסך היצוא שלה, בהתבסס על נתונים של לשכת מפקד האוכלוסין של ארה"ב לשנת 2024. 

נתעכב רגע על מה המשמעות של עודף סחר (Trade Surplus) הוא מצב שבו מדינה מייצאת יותר ממה שהיא מייבאת. כלומר, ערך הייצוא של סחורות ושירותים לחו"ל גבוה יותר מערך הייבוא שהיא קונה ממדינות אחרות.

ניתן דוגמה פשוטה: נניח שישראל מייצאת לחו"ל מוצרים ושירותים בשווי 100 מיליארד דולר, אבל מייבאת רק ב־80  מיליארד דולר. אז יש לה עודף סחר של 20 מיליארד דולר.

למה זה חשוב? כי עודף סחר מעיד על כך שמדינה מכניסה יותר כסף מחו"ל מאשר מוציאה. זה גם מצביע על תחרותיות של המשק – זה אומר שיש ביקוש גבוה למוצרים של אותה מדינה. עודף סחר גדול מדי יכול לפעמים לגרום למתחים, כמו במקרה של סין וארצות הברית.

אם כן, לאחר החישוב הנ"ל, המספר שיצא הופחת בחצי - וזהו, מקבלים את שיעור המס. שימו לב גם שהמערכת לא התייחסה לשירותים, תעשייה שנשלטת על ידי ארה"ב בחלקים רבים של העולם. רוב האנליסטים הופתעו, ציפו שמנהיגי הכלכלה הגדולה בעולם ישתמשו בגישה מעודנת יותר ליוזמה העלולה למחץ כלכלה זו.

אם ניקח את סין כדוגמה. למדינה היה עודף סחר של 295 מיליארד דולר עם ארה"ב בשנה שעברה ויצוא כולל בשווי 438 מיליארד דולר. חלקו את הראשון בשני, ותקבלו 68%. בחצי, זה אומר שיעור מכס של 34%. תוסיפו את המס של 20% שסין כבר משלמת, וסך המיסים שמתקבל הוא לא פחות מאשר 54% - אחת העמלות הגבוהות ביותר.

וייטנאם - בסיס מרכזי ליצרנים גלובליים רבים - קיבלה מכס מעניש של 46%. טייוואן קיבלה 32%, אירופה 20% ויפן 24%. המכסים השפיעו גם על מדינות שבהן ארה"ב מחזיקה בעודף סחר: הן ישלמו את הבסיס של 10%, החלטה שנראה כי היא מערערת את עקרון ההגינות של התאמת המכסים שדובר עליו ממש לא מזמן. גם ישראל קיבלה קנס של 17%. אפילו איים קטנטנים ומיקומים מרוחקים לא הוחרגו מהגזירות כמו אי לא מיושב ליד אנטארקטיקה ובסיס צבאי באוקיינוס ההודי... 

אז ארה"ב הטילה מכס של 10% בסיסי על היבוא עולמי, עם שיעורים גבוהים יותר לסין ויפן, מה שדחף את ה-S&P 500 לשפל של 5,074.08 בשנה. סין הגיבה עם מכס של 34% על סחורות אמריקאיות והגבילה את יצוא המינרלים העיקריים, מה שהגביר את סכסוך הסחר. למרות שמספרי התעסוקה שאינם חקלאיים עלו על הציפיות, ועמדו על תוספת של 228,000 משרות במרץ, שיעור האבטלה עלה ל-4.2%. שינויי תעסוקה אלה משקפים כלכלה שמאופיינת בחוסר וודאות שהחריף על ידי המתחים המסחריים. מגזר הטכנולוגיה הרגיש היטב את הצביטה למשל, מיקרון ירדה ב-26%, אפל, ירדה ביומיים כ-9%, מכיוון שמרכזי הייצור העיקריים שלה נמצאים בסין, טייוואן, הודו וויאטנם. וגם ענפים אחרים כמו אנרגיה ופיננסים גם ירידות חדות - בנקים אמריקאים כמו ג'יי פי מורגן ירדו בכמעט 10%, וכך גם בנקים יפנים ואירופאים.
 

מניית מיקרון בצניחה של כ-26% ביומיים

צניחת השווקים בכלל וה-S&P 500 בפרט עם ירידה של כמעט 14% מתחילת השנה ועד היום וכ-17% מהשיא של פברואר, מסמנת דרך סלעית קדימה למשקיעים כשדיי ברור שכל המגזרים נושאים בנטל, ולא ברור האם הרע ביותר מאחורינו.
 

ההשלכות הכלכליות הרחבות יותר של עימות הסחר בין ארה"ב לסין מדגישות שינוי פוטנציאלי בדינמיקה הכלכלית העולמית. כאשר סין מתייגת חברות מפתח אמריקאיות כ'לא אמינות', ושתי המדינות גובות מכסים גבוהים, חברות, בעלי עסקים וגם קובעי מדיניות ברחבי העולם צריכים כנראה להתכונן להשפעות אדווה של כל סיפור המכסים. אפילו הנפקות שתוכננו נדחות, כגון ההנפקה של Cirsa מאת בלאקסטון שהושהתה כרגע מה שמשקף זהירות רחבה יותר בשוק והיסוס כללי בקרב משקיעי מניות. 

בינתיים, הפרסום הנתונים של מדדי המחירים לצרכן והיצרנים ישפכו אור על הלחצים האינפלציוניים בשבוע הקרוב, ויספק נתונים נוספים כשהשווקים בעולם מסתגלים למציאות כלכלית חדשה זו.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של סוגי ניירות הערך המופיעות בכתבה. ככלל, חובה על הקורא לעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.