בפעם העשירית ברציפות: ריבית בנק ישראל נותרה על כנה ברמה של 4.5%

הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה היום (ב') להותיר את הריבית על כנה, ברמה של 4.5%, זו הפעם העשירית ברציפות.

בנק ישראל מפרסם את נימוקי ההחלטה ומציין כי "על רקע המשך הלחימה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית.

"הפעילות הכלכלית במשק ממשיכה להתאושש באופן מתון על רקע ההתפתחויות הגיאופוליטיות. האינפלציה עודנה שוהה מעל היעד. בחודש פברואר היא התמתנה, ועל פי הערכות החזאים היא צפויה להמשיך להתמתן אל עבר היעד במהלך החודשים הקרובים. פרמיית הסיכון של ישראל עלתה בחודשים האחרונים בשיעור ניכר. הכרזת תכנית המכסים של הממשל האמריקאי בשבוע שעבר הובילה לירידות חדות בשווקים, לעדכון כלפי מטה של תחזיות הצמיחה העולמית והסחר העולמי, ולעלייה בציפיות האינפלציה בארה"ב ויתכן שגם במדינות נוספות.

"מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בחודש פברואר והאינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים ירדה ועמדה על 3.4%, מעל הגבול העליון של היעד (איור 1). בניכוי אנרגיה ופו"י השיעור השנתי של האינפלציה עמד על 3.7%. הירידה באינפלציה השנתית בפברואר משקפת גם ירידה בשיעור אינפלציית הרכיבים הסחירים שעמד על 2.8%  וגם בשיעור אינפלציית הרכיבים הבלתי סחירים שהסתכם ב-3.8%. עפ"י הערכות החזאים האינפלציה צפויה להמשיך להתמתן אל עבר היעד במהלך החודשים הקרובים . הציפיות לאינפלציה שנה קדימה מהמקורות השונים נמצאות בתוך היעד. הציפיות לשנה השנייה ואילך התמתנו מעט והן בטווח היעד. להערכת הוועדה קיימים מספר סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה או לאי התכנסותה ליעד: ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, מגבלות היצע מתמשכות, הרעה בתנאי הסחר העולמיים, ותנודתיות בשקל.

"מאז החלטת הריבית האחרונה (ועד ה-4.4.2025), נרשם פיחות בשיעור של כ-4.3% בערכו של השקל מול הדולר ו-9.5% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים פוחת השקל ב-5.8%.

"חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית שלה. תרחיש הבסיס של התחזית גובש תחת ההנחה שההשפעה הכלכלית הישירה של ההתעצמות המתונה של הלחימה תימשך לזמן מוגבל במהלך הרבעון השני, ותוך הנחה כי הלחימה לא תתבטא במגבלות פעילות משמעותיות על העורף. על פי התחזית מדיניות המכסים החדשה עליה הכריז הממשל בארה"ב צפויה למתן את היקף הסחר העולמי והייצוא הישראלי".

ירידה חדה במדדי המניות בישראל

בבנק ישראל מתייחסים לירידה במדדים בשוק המקומי ומציינים כי "בתקופה הנסקרת חלה ירידה חדה במדדי המניות בישראל, אך היא הייתה מעט מתונה מהמגמה בעולם. פרמיית הסיכון, כפי שהיא נמדדת על ידי ה-CDS ל-5 שנים ומרווחי האג"ח הממשלתיות הדולריות, עלתה באופן ניכר בתקופה הנסקרת ורמתה גבוהה בהשוואה לתקופה טרם המלחמה. גם במרווח בין תשואת האג"ח הממשלתי השיקלי לאמריקאי נרשמה עלייה. נמשכת ההתרחבות ביתרת האשראי העסקי, בהובלת האשראי הבנקאי ואג"ח סחיר. רמת הסיכון באשראי העסקי ובאשראי למשקי בית נותרה נמוכה.

"מדיניות המכסים עליה הוכרז בארה"ב, והשלכותיה הצפויות, הובילה מספר בתי השקעות מובילים וגופים בינ"ל לעדכן בצורה חדה כלפי מטה את תחזיות הצמיחה ואת היקף הסחר העולמי. לפי הערכות ראשוניות של מספר גופים בינ"ל, הפגיעה הכלכלית של הצעדים בארה"ב עלולה להסתכם בכ-2% תוצר, במהלך השנתיים הקרובות. פגיעה משמעותית בקצב הצמיחה צפויה גם בכלכלה הגלובלית ובגושים העיקריים אך היא אמורה להיות מתונה יותר. התשואות על אג"ח ממשלתיות בארה"ב, ותוואי הריבית הצפוי של ה-FED ירדו בחדות. גם בגוש האירו השוק מעריך תוואי ריבית נמוך יותר. על רקע האירועים, נרשמה עלייה חדה בסיכון בשווקים העולמיים ומדדי המניות המובילים בעולם ירדו ביותר מ-10%, כשבארה"ב הירידות היו חדות יותר. הדולר, בניגוד למקרים דומים בעבר, נחלש אל מול רוב המטבעות העיקריים בעולם. מחיר הנפט, עלה בתחילת התקופה הנסקרת, אך צעדי המכסים של הממשל האמריקאי וצעדי נגד של מדינות שונות הובילו לירידה חדה של כ-12% במחיר הנפט מסוג Brent ל-65 דולר לחבית".

עוד מציינים בבנק ישראל כי "בארה"ב שיעורי האינפלציה (CPI) על פי המדד הכללי והליבה ירדו בחודש פברואר לקצב שנתי של 2.8% ו-3.1%, בהתאמה. ציפיות האינפלציה לשנתיים הקרובות המשיכו לעלות, על רקע מדיניות המכסים של הממשל. בגוש האירו, האינפלציה ירדה ל-2.2% ומדד הליבה ירד ל-2.4% בקריאה המקדמית לחודש מרץ. ה-ECB הוריד את הריבית בפעם השישית ב-25 נ"ב ואילו ה-FED הותיר את הריבית ללא שינוי במרץ. החלטת המדיניות המוניטרית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-26.05.2025".

התייחסות לגירעון בתקציב המדינה לשנת 2025

בבנק ישראל מתייחסים לגירעון בתקציב המדינה בשנת 2025 וכותבים כי "הגירעון צפוי לעמוד על 4.2% תוצר ובשנת 2026 הוא צפוי להסתכם ב-2.9% תוצר. החוב הציבורי צפוי לעמוד על 69% תוצר בשנת 2025 ועל 68% תוצר בשנת 2026. תחזית זו כוללת את צעדי ההתכנסות שאישרה הכנסת במסגרת התקציב לשנת 2025 ובמסגרת חוק ההסדרים, והיא משקללת גם את התוספות לתקציב הביטחון שהומלצו על ידי ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון ובניין הכוח.

"בדומה לתחזית מינואר, התחזית הנוכחית משקפת ירידה בהוצאה הביטחונית עם סיום הוצאות המלחמה הזמניות שנדרשות ב-2025 על מנת לשקם מלאים ולהחזיר את הצבא לכשירות, לצד גידול בבסיס תקציב הביטחון לצורך תכנית בניין הכח החדשה. במקביל, אנו מעריכים כי נטל תשלומי הריבית יוסיף לעלות וכי ההוצאה האזרחית במונחי תוצר תישאר יציבה בטווח התחזית. התחזית משקפת את ההכנסות הגבוהות בעקבות החלת מיסוי הרווחים הצבורים בתחילת 2025, עוד מעבר למה שגולם בתחזית הקודמת. בנוסף, התחזית לשנת 2026 כוללת הכנסות חד-פעמיות שצפויות כתוצאה מעסקת המכירה של חברת וויז (Wiz)".

תחזיות אינפלציה והריבית

לפי תחזיות בנק ישראל, "שיעור האינפלציה במהלך ארבעת הרבעונים המסתיימים ברבעון הראשון של שנת 2026 צפוי לעמוד על 2.5%. בשנת 2025 הוא צפוי לעמוד על 2.6% ובשנת 2026 על 2.2%. 

"בתקופת התחזית אנו צופים הקלה במגבלות על צד ההיצע במשק המקומי לצד התמתנות בביקוש לצריכה הפרטית והציבורית שיובילו להמשך התמתנות של האינפלציה. התחזית הושפעה ממדדי המחירים שהתקבלו מאז פורסמה התחזית הקודמת בינואר והיו במצטבר נמוכים מהערכותינו. גם הירידה במחירי הנפט פעלה לעדכון כלפי מטה של התחזית אך השפעתה קוזזה בשל עליית תחזיות האינפלציה במדינות המפותחות. מאז פורסמה התחזית הקודמת, שער החליפין היה תנודתי, כאשר בתחילת התקופה השקל יוסף ובהמשך הוא פוחת כך שבמצטבר הוא פעל לעדכון קל כלפי מעלה של התחזית.

"הריבית צפויה לעמוד על 4.0% בממוצע ברבעון הראשון של 2026. תחזית זו מגלמת ירידה הדרגתית של הריבית מרמתה הנוכחית במטרה לתמוך בהתכנסות האינפלציה ליעד, תוך התאמה של הביקוש המצרפי להיצע שצפוי להתאושש בהדרגה".

עוד מציינים בבנק ישראל כי "תחזית החטיבה לאינפלציה במהלך ארבעת הרביעים הקרובים דומה לממוצע תחזיות החזאים הפרטיים וגבוהה מהתחזית הנגזרת משוק ההון. תחזית החטיבה לריבית בעוד ארבעה רביעים דומה לציפיות הנגזרות משוק ההון וגבוהה מעט בהשוואה לממוצע תחזיות החזאים".

בסקירת המאקרו של בית ההשקעות מיטב שפרסמנו אמש (ראשון) בפאנדר, ציין אלכס זבז׳ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב כי החרפת מלחמת הסחר תשפיע על הכלכלה המקומית דרך ערוצי סחר החוץ, ההשקעות בתחום ההייטק והערוץ הפיננסי (אפקט העושר). ההשפעות החיצוניות יגבירו סיכונים לצמיחה במשק שכבר נחלשה באופן ניכר בגלל הסיבות המקומיות.

עוד הוא ציין כי "מלחמת הסחר צפויה להחליש את האינפלציה בישראל בשנה הקרובה ולהגדיל סיכוי להורדת ריבית. הורדנו תחזית לאינפלציה ל-2.4%.

"בינתיים, הנתונים במשק מצביעים על המשך גידול בצריכה הפרטית, עלייה באשראי העסקי והפרטי ועלייה בשכר בשוק עבודה הדוק. השווקים בישראל צפויים להמשיך ולהציג ביצועים עודפים באופן יחסי על פני מרבית השווקים בחו"ל". זבז׳ינסקי כתב.

יוני פנינג, אסטרטג ראשי מזרחי־טפחות, מתייחס להחלטת הריבית של בנק ישראל ואומר: "למרות ההתייחסות לירידות בשווקים, בתגובה לתכנית המכסים, ולהשלכות הכלכליות הרוחביות של זו, בנק ישראל שומר על שפה נייטרלית יחסית בהודעת הריבית הנוכחית, בדומה לתקופה האחרונה. מגבלות צד ההיצע של תחילת המלחמה, היצע הפועלים בפרט, היא כבר פחות בולטות, כרגע. ועדיין, אם זה לא יגיע מכאן, החששות האינפלציוניות מלובות ביתר שאת כתוצאה מהפיחות האחרון בשקל.

"הירידה בתחזית התוצר של חטיבת המחקר ל-2025, מ-4.0% בינואר ל-3.5% היא גם כן בצד המתון של מנעד האפשרויות לעדכון התחזית הזו. בארה"ב לדוג', ה-GDPNow עבר לאחרונה לציפייה להתכווצות של כ-2.8% בתוצר, במהלך הרבעון הראשון. לא נצפה כמובן להתמתנות דרסטית כזו אצלנו, אבל חלק מרוחות המיתון המנשבות בעולם כנראה דווקא כן".

עוד פנינג מציין כי "תחזית הריבית של בנק ישראל לעוד שנה על 4.0%, כנ"ל, היא עדכון מתון לעומת התחזית בינואר. ויותר מזה, היא כבר דיי רחוקה מציפיות השוק מתחזיות השוק, שמנבאות כבר סביבה של קרוב ל-3.75%, וגם כאן הציפיייה אצלנו מתונה לעומת ריבית של כ-3.0% בארה"ב. מתי שהוא הפערים האלה יצטרכו להיסגר, לכיוון זה או אחר".