מה מושך את גופי הניהול הגדולים בעולם לישראל?

הרבה תהיות עלו לאחרונה עם פרסום דו"ח האושר של WHR, שהציב את ישראל – על אף המציאות המאתגרת והאירועים שניחתו עלינו בשנים האחרונות – במקום השמיני במדד העולמי. אלא שהדירוג הזה, מרשים ואופטימי ככל שיהיה, עשוי להיראות נמוך כשמתבוננים על ישראל ביחס למדינות העולם בכל הקשור לעושר הפנסיוני. 

למעשה, מערכת הפנסיה בישראל נחשבת לאחת המובילות בעולם כפי שמשתקף במדד הפנסיות העולמי השנתי של מרסר (Mercer CFA Institute Global Pension Index), אחד מגופי הייעוץ המובילים בעולם. בדו"ח האחרון, דורגה ישראל במקום הרביעי מתוך 48 מדינות, עם ציון כולל של 80.2, ניצבת רק אחרי הולנד, איסלנד ודנמרק. ארבעת מדינות אלה, שישראל כאמור נמנית עימן, הן היחידות שזכו לציון בדירוג A, שפירושו מערכת פנסיה איכותית, צומחת ויציבה. 

ישראל מתברגת בראש הדירוג הודות לעובדה כי קיים חוק מנדטורי המחייב כל מעביד ועובד להפריש כספים לחיסכון פנסיוני. על-פי רוב, מדובר בשיעור הפרשה שנע סביב ה-20% מדי כל חודש, שנגזר בהתאם מגובה השכר. 

אלא שמלבד הדבר המובן מאליו - הצורך בבניית תשתית כלכלית ליום שאחרי הפרישה לפנסיה - למערכת הפנסיה החזקה בישראל נלווים עוד כמה יתרונות משמעותיים שמשרתים, במישרין או בעקיפין, את ציבור החוסכים והמשקיעים בישראל. 

מוקד משיכה עבור הקרנות הגדולות בעולם

למעשה, חובת ההפקדה לפנסיה לצד הגידול הדמוגרפי העקבי שמאפיין את ישראל, מייצרים מדי כל חודש תזרים שוטף, המוערך בעשרות מיליארדי שקלים, שזורם לגופי הניהול השונים, ואלו בתורם נדרשים לאתר עבור הכסף "הטרי" אפיקי השקעה מניבי תשואה. 

אלא שבהינתן שהשוק בישראל קטן מאוד ביחס לסכומי העתק שזורמים, זאת לצד העובדה כי פיזור וגיוון מקורות ההשקעה הוא עקרון בסיס בעולם ההשקעות, קיים צורך הכרחי מצד הגופים לאתר הזדמנויות גם, אולי בעיקר, בשווקים מעבר לים. 

כספים נזילים אלו, למעשה, מהווים מוקד משיכה עבור קרנות השקעה וגופי ניהול מהגדולים בעולם, שמבינים כי ישראל הייתה, וכנראה תיוותר, זירה עסקית אטרקטיבית במיוחד לגיוס כספים ויצירת שיתופי פעולה עסקיים. עובדה זו מאפשרת לגופי הניהול המקומיים להנות מגישה להשקעות גלובליות לצד מנהלים מהשורה הראשונה בתחומם, שמנהלים עבור הציבור הרחב את כספי החיסכון, זאת כאמור תוך יצירת רב-גוניות בתיק הנכסים, פיזור גיאוגרפי יעיל וחשיפה לאפיקי השקעה שלולא הגישה לאותם גופים וקרנות בינלאומיות לא הייתה מתאפשרת. 

חשוב לציין: זהו יתרון שלא נזקף בהכרח לחוסכים ומשקיעים בכלכלות זעירות יחסית בקנה מידה של ישראל. למעשה, קשה היה לראות את הגופים הגדולים בעולם מגיעים, בזה אחר זה, לשוק המקומי (שמהווה כ-0.4% בלבד מהכלכלה הגלובלית), ודאי לא בהיקפים הנוכחיים, ללא מערכת פנסיונית איכותית ומתקדמת שמייצרת סכומי עתק שצריכים למצוא את מקומם בערוצי השקעה שונים. 

נוסף על כך, וכדי להשלים את התמונה, ראוי גם להדגיש את העובדה כי תיק הנכסים של הציבור בישראל צומח במקביל גם הוא, ומעורר עניין. לפי נתוני בנק ישראל, תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור נסק מ-4.5 טריליון שקל ב-2020 ל-5.7 טריליון שקל ב-2024. גם כספים אלו מתפקדים כצינור רחב דרכו מוזרק באופן שוטף, ובכל מצב עולם, סכומי עתק שמיועדים להשקעה וחיסכון, שמגבירים את מידת האטרקטיביות והמוטיבציה מצד גופים זרים לייצר גישה לקהל המשקיעים הישראליים ולהבטיח דריסת רגל בשוק המקומי. 

האבולוציה שעברו גופי הניהול לטווח ארוך תרמה את חלקה להתעצמות המגמה

כמו-כן, התגברות הנוכחות של גופים בינלאומיים בישראל קשורה בקשר הדוק באבולוציה שחוו לאורך השנים גופי הפנסיה והניהול. התרחבות פעילותם לצד הקמת חטיבות וצוותים ייעודיים המתמחים במגזרי השקעה מסוימים, בחלקם חדשניים ולא מוכרים לציבור הרחב, מהווה חלק מהיכולת לפתח גישה נרחבת יותר בכל הנוגע לאימוץ מוצרי השקעה וחיסכון חדשניים, שבעבר, בשל היעדר היכרות והבנה בתחום, היו נאלצים להימנע מהם. 

תהליכים אלו גם יחד מייצרים לגופים מוסדיים ישראליים, כמו גם לציבור החוסכים והמשקיעים, נתיב מהיר למנהלי השקעות מובילים בתחומם, שפותחים את הדלת למגזרי השקעה שנמצאים בליבת המגמות העולמיות – תשתיות, חוב ואחרים – שבסופו של דבר מתורגמים לתשואות יציבות בחסכונות

ובהשקעות של כולנו. אלו מקרינים באופן ישיר גם על איכות החיים של אזרחי ישראל, כמעין כיפת ברזל כלכלית מול מצבי עולם המשתנים בתכיפות שטרם הכרנו.

לסיכומו של עניין, מערכת הפנסיה הישראלית לצד סך הנכסים הנזילים שמצטבר בתיק של הציבור וזרם השקעות מוסדיות שממשיך לתור אחר הזדמנויות השקעה, הגבירה את ההתעניינות מצד גופים מובילים בעולם בשוק המקומי, והפכה אותו בשנים האחרונות ליעד מועדף לשיתופי פעולה וגיוסי הון. זה יתרון משמעותי שאין להקל בו ראש, שכן הוא מתורגם בבוא הזמן לערך כלכלי שמשפיע על איכות החיים, מחזק את המשק המקומי ושומר על היציבות והחוסן הפיננסי שלנו, ואלו, כמובן, הם מצרכים שמתבקשים ביתר שאת בסביבה משתנה ובלתי-יציבה.