מדד מרץ עולה ב-0.5% - גבוה מהקונצנזוס

מדד מרץ עולה ב-0.5%, גבוה מהקונצנזוס.

אחרי ההפתעה המרעננת כלפי מטה בפברואר, מדד המחירים לצרכן עומד על חלקו העליון של מנעד הציפיות במרץ. ועדיין, דחיקה החוצה של העלייה הניכרת במרץ אשתקד מיתרגמת החודש להתקרבות עד כדי 0.3% מטווח היעד.

אפשר להתווכח אם התמשכות העליות האחרונות במדד הנוכחי היא ביטוי למגבלות צד היצע. ויותר מזה, עד כמה היא תוצאה של המלחמה, או גורמים פנימיים אחרים. מחירי המזון, למשל, מצביעים כעת עדיין על אינפלציה שנתית של קרוב ל-5% - גבוה, אבל מבטא בתקופה האחרונה כמות קטנה יחסית של מוצרים כמו בשר או קקאו, כאשר האחרון מגיב כמובן בעיקר לזינוק העולמי במחירי הגלם. כנ"ל, ההאטה בענף הבינוי מתחילת המלחמה מיתרגמת להתמשכות העליות במחירי השכירות, מה שמביא את סעיף הדיור אל כ-4.4%. אבל נוכח ההתאוששות במספר העובדים בענף, ספק עד מתי נראה מספרים כאלה. מעבר לאלה, הרבה מהלחצים האינפלציוניים המקומיים הם באופן בולט יותר בענפי השירותים, תופעה אופיינית למדינות מערביות בתקופה האחרונה, ובעיקר דומה לארה"ב כל עוד שההרחבה הפיסקאלית המשמעותית עוד בלטה שם. במובן זה, ככל וההתנהלות הפיסקאלית המקומית תתקרב ליעד הגירעון של 4.9%, נצפה שגם אינפלציית הסעיפים האלה תתמתן.

עד לאמצע השבוע שעבר, סביב הודעת הריבית האחרונה, אפשר היה להגיד שחוסר הוודאות לגבי המכסים משליך גם על המבט קדימה. לדוגמה, אי הוודאות לגבי המכסים הביאה כזכור לירידות חדות במדדי המניות בארה"ב. ואלה בתורם היתרגמו להיחלשות של קרוב ל-7% של השקל מול הדולר. תיאורטית, מספר כזה אמור להיתרגם לתוספת של כ-0.7% באינפלציה תוך חודש-חודשיים. מצד שני, עד לפי כמה חודשים הדולר/שקל נע בלי מגמה ברורה בטווח של 3.75-3.80. עד כמה ראינו מאז ירידת מחירים, בזכות התיסוף לכיוון 3.55? מסופקנו.

יתרה מזאת, מאז, השווקים חזרו להירגע. הדולר שקל התחזק – והרמה הנוכחית דיי מצביעה על יציבות אל מול הטווח של השנה האחרונה. אבל מעבר לזה, ההשפעות הדפלציוניות של המכסים, קרי, התמתנות הביקושים בארה"ב ובעולם בכלל עדיין איתנו. ובפרט, בניגוד בולט להלם הראשוני כאור של השפעת המכסים על הדולר/שקל כאמור, חששות המכסים הביאו את מחירי האנרגיה לדוג', נפט אבל לא רק, לרמות נמוכות מאוד בראייה היסטורית. וניכר שאלה נותרים זולים בראייה היסטורית.

אנו צופים כי באפריל מחירי הטיסות לחו"ל ימשיכו לעלות, וכנראה אף בצורה ניכרת, בסיוע העונתיות האופייניות לפסח. ועדיין, שחזור "ההישג" של השנה שעברה, עם עלייה של 0.85% במדד לא נראית סבירה. וכנראה שבחודש הבא נחזור לחלקו העליון של טווח יעד האינפלציה השנתית של בנק ישראל, או  לפחות קרוב לכך. עוד קצת קדימה, ככל שהכוכבים יסתדרו, אותם מחירי נפט, כאמור, צפויים לקבע במאי מחירי דלק נוחים הרבה יותר בתחנה מאלה הנוכחיים, ואולי כבר להביא אותנו ממש אל תחום היעד. על רקע זה, עם מעט מזל, ייתכן ונזכה להורדת ריבית בנק ישראל כבר בהודעה של יולי, אם כי הנתון הגבוה של היום בהחלט מעלה את ההסתברות לכיוון אוגוסט.