כמה שווה הכנסייה הקתולית?

בשבת הקרובה יתכנסו מאות מיליוני מאמינים נוצרים בעולם לחלוק כבוד אחרון לפרנציסקוס, האפיפיור ה-266 של הכנסייה הקתולית, שנפטר ביום ב' האחרון כשהוא בן 88. תהליך החלפת האפיפיור הוא טקס שלם בפני עצמו. את הטקס ינהל הקרדינל קווין פארל, הקמרלנגו של הוותיקן. 

לאחר האבל תיפתח תקופת אבל בת תשעה ימים, הקרויה "נובדיאלים". כעבור חמישה עשר ימים ממות האפיפיור תיפתח אסיפת ה"קונקלאבה" – ישיבה סגורה של הקרדינלים, שמטרתה לבחור את יורשו של פרנציסקוס. רק קרדינלים מתחת לגיל 80 מוזמנים להשתתף. כולם ננעלים בקפלה הסיסטינית ונמצאים תחת בידוד מוחלט מהעולם החיצון. הם מצביעים מדי יום, עד שמועמד אחד משיג רוב של שני שלישים. בכל סיבוב בחירה מבעירים נציגי הקרדינלים אש כדי להעלות עשן בארובה שמיתמרת מעל לכנסייה. עשן שחור מסמן כישלון בהגעה להסכמה – עשן לבן מסמל בחירה מוצלחת באפיפיור חדש.

תפקיד האפיפיור הוא החשוב ביותר בדת הקתולית, שהיא הדת בעלת מספר המאמינים הגדול בעולם. מספרם מוערך בכ-1.3 מיליארד איש, מתוך כ-2.4 מיליארד שמגדירים את עצמם כשייכים לדת הנוצרית. 

הפלג הקתולי שמהווה כ-16% מאוכלוסיית העולם הוא כנראה גם בעל ההשפעה הגדולה בעולם מבין כל הדתות. השפעתו ניכרת בדרכים רבות, והאפיפיור הוא דמות נערצת על ידי רבים. מה שפחות ידוע הוא עד כמה רבה היא ההשפעה הכלכלית של הדת הקתולית. 

בכל מה שקשור לשווי הנכסים הפיסיים של הכנסייה, רב הנסתר על הגלוי. אבל דבר אחד יודע כל מי שביקר אי פעם בכנסיות המפוארות (וגם הפחות מפוארות) של הכנסייה – הן תמיד ניצבות ב"פריים לוקיישן". אם זה בליבן של הערים הגדולות והעשירות ביותר, ואם זה במרכזיהן של עיירות נידחות ושכוחות אל. אולי כי הן רוצות שהאל ייזכר בהן מדי פעם. 

קתדרלת נוטרדאם נמצאת במרכז פאריס, קתדרלת הדואומו בלב מילאנו, בזיליקת פטרוס הקדוש בקריית הוותיקן בלב רומא, קתדרלת ואסילי הקדוש בלב מוסקבה, וקתדרלת פטריק הקדוש בשדרה החמישית של מנהטן (בין הרחובות 50 ו-51). הקרקעות שעליהן ממוקמות הקתדרלות הללו הן מהיקרות ביותר בעולם. אבל זו לא רק הקרקע – המבנים עצמם, שבנייתם ארכה עשרות שנים הם מרשימים, יפהפיים,  ובעלי ערך הסטורי עצום. 

אם היה ניתן "להפריט" את הקתדרלות הללו ולמכור אותן לגוף פרטי כלשהו הערך שלהן היה מגיע לסכומים דמיוניים. אם היה אפשר "למכור" את ציורי הקיר של מיקלאנג'לו שמפארים את תקרת הקפלה הסיסטינית, המחיר שניתן היה לקבל תמורתם היה עוקף כנראה – ובהרבה – את 450 מיליון הדולרים ששילמה משפחת המלוכה של סעודיה תמורת הציור 'סבלטור מונדי' (מושיע העולם) של לאונרדו דה וינצ'י.

כמה שווה המיזם של ישו?

מה שמשאיר אותנו שוב עם השאלה: כמה שווה ה'סטארטאפ' שהקים ישו לפני כ-2000 שנה? כמה שווים נכסיה של הכנסייה הקתולית וכמה שווה הפעילות שלה שחובקת את העולם כולו? 

מי שמצפה לקבל תשובה לשאלה הזו עלול להתאכזב. הכנסייה איננה חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה. רוב המידע על נכסיה אינו ידוע לציבור הרחב. וגם מה שידוע מוסווה בדרכים שונות ומשונות. לקרדינלים של רומא אין שום רצון לחלוק עם העולם את המידע על עושרה של הכנסייה. הם מעדיפים שהמאמינים ימשיכו לחשוב  שהכנסייה אינה עשירה כל כך וזקוקה לתרומותיהם.

כאשר ניסיתי לחפש בגוגל תשובה לשאלה "כמה שווה הכנסייה הקתולית?",  קיבלתי הפניות לכמה כתבות שטיפלו בנושא באופן חלקי. בנוסף, רוב הכתבות עסקו רק בנכסים בודדים של הכנסייה ולא בפעילותה הכוללת. 

חשוב לזכור שמלבד נדל"ן יוקרתי בפריים לוקיישן יש לכנסייה עוד אלפי נכסים אחרים. אלו כוללים בין השאר מוזיאונים מפוארים, מנזרים וכנסיות בכל רחבי הגלובוס, ספריות עם כתבי יד עתיקים, אוצרות אומנות עם פסלים וציורים נדירים, בתי ספר, בתי חולים וקרנות צדקה רבות. 

בלית ברירה, הדרך היחידה להגיע לאומדן כלשהו – היא לעשות את מה שעושים במדע הלא מדויק שנקרא כלכלה: מניחים כמה הנחות, מפעילים עקרונות פיננסיים פשוטים ונעזרים במעט דמיון והיגיון בריא.

בכתבה שהתפרסמה לפני כשנתיים באתר marketplace.org מצאתי חישוב חלקי מאוד שממנו אולי אפשר להתחיל. פורטו שם אומדנים על שווי הנכסים של הכנסייה באוסטרליה, גרמניה וניו יורק. 

על פי אותה הכתבה שוויה של הכנסייה הקתולית באוסטרליה בלבד נאמד ב-2018 על ידי העיתון The Age בכ-25 מיליארד דולר (אמריקאי). העיתון הגרמני הנדלסבלאט העריך ב-2017 ששוויה של הדוכסות הקתולית בגרמניה עומד על כ-33 מיליארד דולר. העיתון ניו יורק טיימס העריך ששוי הנכסים של כנסיית טריניטי בלבד הממוקמת בסמוך לבורסת ניו יורק מגיע לכ-7 מיליארד דולר. סך כל הנכסים הללו מגיע ביחד לכ-65 מיליארד דולר. 

בשלב הבא חישבתי כמה נוצרים קתולים משרתים הנכסים הללו. באוסטרליה, כ-22% מהתושבים – כ-6 מיליון איש - מגדירים  את עצמם כקתולים. בגרמניה כ-27 מיליון איש שהם כ-33% מהאוכלוסיה מוגדרים כקתולים. בארה"ב מדובר על כ-20% מהאוכלוסיה, כך שלפי אותן פרופורציות בעיר ניו יורק יש כ-2 מיליון קתולים. 

בסך הכל אם כן מדובר בכ-32 מיליון איש שמייצגים נכסים בשווי 65 מיליארד דולר. מדובר כמובן בהערכת חסר משום שבניו יורק ישנן כנסיות נוספות. מצד שני, ייתכן מאוד ששיעור הקתולים בניו יורק – עיר פלורליסטית וליברלית - נמוך משמעותית מ-20%.  

32 מיליון איש מתוך 1.3 מיליארד מאמינים מייצגים אפוא כ-2.5% מכלל המאמינים. כלומר, את המספר 70 מיליארד דולר יש להכפיל ב-40. והתוצאה בחישוב אריתמטי פשוט היא – כ-2.6 טריליון דולר. 

את המספר הזה צריך כנראה לסייג מאוד. רוב המאמינים בדת הקתולית אינם גרים בניו יורק, סידני או מינכן. ישנם מאות מיליונים שמתגוררים במדינות עניות, כמו בדרום אמריקה למשל, שבהן שווי הקרקע נמוך בהרבה. לצורך הדיון אפשר להשאיר את שווי הנכסים של הכנסייה על כמחצית מהסכום, כלומר כ-1.5 טריליון דולר.  

עכשיו צריך לבדוק מה שווי הפעילות. גם כאן, לאיש אין נתונים שאפשר להסתמך עליהם. לצורך הדיון נניח שכל הפעילות השוטפת של הכנסייה ממומנת באמצעות הנכסים הקיימים. המימון יכול להגיע מתיירים שפוקדים את אתרי הכנסייה בעולם ואולי גם מהשכרת חלק מהנכסים לאירועים.

עיקר ההכנסות מגיעות כנראה מתרומות. נניח לרגע שכל אחד מהמאמינים תורם בממוצע 100 דולר בשנה. ברור שישנם כאלו שתורמים יותר וכאלו שתורמים מעט מאוד אם בכלל. המשמעות היא שהכנסה מתרומות מגיעה לכ-130 מיליארד דולר בשנה. 

על שווי התרומות צריך לשים מכפיל צנוע יחסית. בכל זאת מדובר בפעילות שמרנית שצומחת לאט מאוד אם בכלל. אין שם חדשנות או טכנולוגיה שמצדיקה מכפיל 15 או למעלה מזה. בהתאם למכפיל 10 נקבל שווי פעילות שמגיע ל-1.3 טריליון דולר בשנה. אם נניח שהתרומה הממוצעת נמוכה יותר – למשל 50 דולר בשנה - אזי שווי הפעילות יעמוד על 650 מיליארד דולר בשנה. 

כעת אפשר לסכם: 

שווי נכסים: 1.5-2.6 טריליון דולר. 

שווי פעילות 0.6 – 1.3 טריליון דולר.

מכאן יוצא ששוויה של הכנסייה הקתולית נע בין 2 ל-4 טריליון דולר.

מסתבר שהמיזם הנועז של ישו מנצרת הוא אחד המוצלחים ביותר שהוקמו בארץ ישראל ב-2000 השנים האחרונות. מישהו אמר 'סטאראפ-ניישן'?