אלו הסקטורים שצפויים להרוויח מהטלטלה בשווקים

בעולם ההשקעות, פחד הוא אחד האויבים הגדולים ביותר. כאשר הכותרות זועקות "מיתון" "משבר כלכלי עולמי", או כשאנחנו עדים למהלכים קיצונים מצד מנהיגים – התחושות מציפות את המשקיעים וגורמות להחלטות לא רציונליות. אך האמת היא שפעמים רבות, דווקא בזמנים האלה נפתחות ההזדמנויות הגדולות ביותר. 

כך גם במהלכים האחרונים של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שכוללים בין היתר העלאת מכסים מאסיבית על מדינות העולם, שמטלטלת את השווקים בשבועות האחרונים. לפי דעתי, אין מקום להתרגש יתר על המידה. למעשה, הצעדים של טראמפ, לא נועדו בהכרח לפגוע בכלכלה האמריקאית, אלא להפעיל לחץ על גורמים מרכזיים – ובראשם יו"ר הבנק המרכזי, ג'רום פאוול – במטרה להוביל להורדת ריבית. זהו מהלך שמתחבר לקו ההתנהלות הידוע שלו: להפעיל לחץ, לייצר אי-ודאות, ואז להביא את כל הצדדים לשולחן המשא ומתן. 

זה לא תמיד נעים ולא תמיד צפוי, אבל בסופו של דבר, זוהי דרך שנועדה לשרת אינטרסים כלכליים ברורים. במבט מפוקח יותר – זוהי חלק מאסטרטגיה מחושבת שמביאה עמה גם לא מעט אפשרויות חדשות.

כאשר בוחנים את השפעת המכסים עצמם, קל לראות שמעבר לרעש התקשורתי, מדובר בניסיון אמיתי לאזן חוסר הוגנות ארוך שנים ביחסים המסחריים של ארה"ב עם מדינות שונות. במשך עשרות שנים נהנו מדינות רבות מיתרונות תחרותיים מהותיים מול היצרנים האמריקאים – בין אם דרך רגולציה מקלה, כוח עבודה זול או הטבות מכס. המהלך הנוכחי, חרף הסגנון האגרסיבי שבו הוא יצא לפועל, בא במידה רבה לנסות ולתקן את חוסר האיזון הזה.

נכון, תקופות כאלה מלוות בחששות, וחוסר הוודאות מורגש בכל פינה: שווקים תנודתיים, משקיעים לחוצים, פרשנים שמזהירים מקריסה קרובה. אך בתוך המערבולת הזו נוצרים גם זרמים תת-קרקעיים של שינוי. מדינות כמו הודו, למשל, הופכות להיות שחקניות גלובליות משמעותיות יותר, הייצור מתחיל לחזור לארצות הברית בהיקפים הולכים וגדלים, ותעשיות חיוניות מקבלות תשומת לב מחודשת.

ההשפעה בטווח הקצר, כך סביר להניח, לא תהיה קלה. ייתכן בהחלט שנראה מיתון חלקי, האטה בפעילות של חברות מסוימות ואפילו ירידות בשווקים הגדולים. אך זה בדיוק הזמן להפסיק להביט רק במדדים רחבים כמו נאסד"ק או S&P500, ולהתחיל לבחון את הכלכלה דרך זכוכית מגדלת: מהם התחומים שמתייצבים דווקא עכשיו? היכן נמצא הערך האמיתי שמתחבא מאחורי הפאניקה?

ההתמקדות צריכה להיות בסקטורים ולא במדדים. תחומים כמו בנקאות, תשתיות, קמעונאות צרכנית חיונית, פארמה, ביטוח ואנרגיה ממשיכים להחזיק מעמד גם בזמנים קשים. אנשים ימשיכו להזדקק לחשמל, מים, מזון ושירותי בריאות – גם אם יפחתו מעט הביקושים למותרות. אלו הן תעשיות שמציעות עוגן יציב גם בתקופות של סערה.

אפיקי השקעה נוספים: אג"ח והזדמנויות בטווח הארוך

מעבר לכך, תחום האג"ח מציע אפשרויות מעניינות, במיוחד לנוכח הציפייה להורדות ריבית נוספות. גם כאשר מחירי איגרות החוב האמריקאיות חוו ירידות זמניות, הרי שבטווח הארוך, הפוטנציאל לשיפור בתשואות – כתוצאה מירידת ריביות – יכול להפוך את האפיק הזה לאטרקטיבי מאוד.

ניהול סיכונים הופך בתקופות כאלה לעניין קריטי. לא מדובר בזמן "לברוח" מהשוק, אלא לדעת איך להישאר בו בצורה חכמה. לא להיכנס לפוזיציות מתוך אימפולס, לא לחשוב במונחי "הכול או כלום", אלא לנהל תיק גמיש, כזה שמאפשר לנצל הזדמנויות מבלי להיחשף לסיכון מופרז. גופים מוסדיים ומשקיעים מקצועיים מחזיקים יתרות מזומן בדיוק בשביל תקופות כאלה – כדי להיות מוכנים לקנות נכסים איכותיים במחירים מופחתים, כאשר השוק כולו חששני וחלש.

אם מביטים בהיסטוריה, רואים שוב ושוב כיצד משברים כלכליים סיפקו את הקרקע להצלחה עתידית. במשבר הקורונה, למשל, כאשר מחירי הנפט קרסו עד כדי אפס ואף פחות מכך, והעולם כולו נכנס לסגר מוחלט, מי שהעז להסתכל קדימה ולא נכנע לפאניקה – קנה מניות של תעשיות כמו אנרגיה, תעופה ושינוע, ורשם רווחים מרשימים מאוד בשנים שלאחר מכן.

גם במשבר הסאב-פריים של 2008, כאשר הבנקים הגדולים עמדו על סף קריסה והשווקים התמוטטו, דווקא מי שהעז לרכוש מניות בנקים במחירי רצפה – גזר את הפירות עם חידוש הצמיחה. ביוון ב-2011 בנקים נסגרו, המדינה הייתה על סף פשיטת רגל, ואנשים לא יכלו למשוך כסף מהחשבון. היום? האג"ח של יוון נסחר בתנאים טובים יותר מזה של מדינת ישראל.

כל אלו מלמדים אותנו שפחד הוא תחושה טבעית, אך השקעות מוצלחות נעשות דווקא כאשר יודעים להתגבר עליו. השוק תמיד זז במחזורים. הוא עולה, הוא יורד, והוא מתקן את עצמו. מי שמחזיק בפרספקטיבה רחבה, ולא נבהל מכל תנודה, יודע שמיתון הוא לא רק תקופה קשה – אלא גם זמן של בנייה וצמיחה עתידית.

מיתון יזום מסוג זה הוא מנוף לצמיחה

מיתון יזום כזה נועד ליצור שינוי מבני לטווח ארוך, יש לו מחיר בירידה בקצב הצמיחה, הוא מאלץ את הכלכלה לנקות עודפים, למקד מחדש את היעדים, ולהתחזק. משקיע שמבין את זה, ולא מתפתה לפעול מתוך פחד, ימצא את עצמו נהנה מהפירות בשנים שאחרי. הזדמנויות אמיתיות לא נוצרות בשווקים חמים, הן נולדות בדיוק כשהפחד חזק, הכותרות מלחיצות, ורוב האנשים מעדיפים להתרחק, ולכן, במקום לשאול "כמה קשה יהיה", נכון יותר לשאול: "איפה מתחבאות ההזדמנויות הבאות?"

הפחד טבעי, אבל כשנותנים לשוק זמן – מבינים שבתקופות כאלה קיימת גם הזדמנות. הרווחים הגדולים בשוק ההון לא נעשים בזמני עליות – אלא דווקא בירידות. מי שינצלו את התקופה הזאת לאיתור הזדמנויות ושווקים שנפגעים ונענשים יתר על המידה, בטווח הארוך, עם סבלנות רבה ושיקול דעת, יוכלו להרוויח.

הכותב הוא מנכ"ל בית ההשקעות אם. אס.רוק