מדד המחירים של ה-PCE נותר ללא שינוי במרץ.
יוני פנינג, אסטרטג ראשי חדר עסקאות, מזרחי־טפחות, אומר: "בימים האחרונים, שוק הריביות האמריקאי תמחר הסתברות נמוכה מאוד, בסדר גודל של 10%, להורדת ריבית פד נוספת בהודעה הקרובה בשביעי במאי. בסיטואציה כזו, הפוטנציאל של הנתון היום וגם של שאר התפתחויות כלכליות להפוך את הקערה עד לאותה ההודעה, היא כמובן מוגבלת. באופן דומה, גם מבחינת תמונת המצב הכלכלית, הגענו לנתון היום עם פוטנציאל מתון לבשורה, מדד המחירים לצרכן של ה-BLS של החודש, כזכור, כבר כלל ירידה של כ-0.1% במחירים".
לדבריו, "אל מול זה, הנתון ללא שינוי שראינו היום ב-PCE הוא מעט גבוה יותר. אבל מצד שני, ה-PCE, כמדד הכולל שינויים חודשיים בהרכב הסל של הצרכנים, הוא באופן טבעי מדד שמגיב פחות לשינויים חדים. אם נסתכל על האינפלציה בצורה רחבה יותר, אז הירידה בחזרה ל-2.3% אינפלציה שנתית היא כמובן חדשה חיובית לכשעצמה, ובייחוד ביחס לרמות שראינו אחרי הבחירות. כנ"ל, גם אינפלציית ליבה של 2.6% היא רמה לא מאוד גבוהה לכשעצמה. ובטח שהיא נמוכה משמעותית מימי שיאי האינפלציה של 2022. ועדיין, הרמה הזו מייצגת פער שקשה להתעלם ממנו מיעד ה-2% של הפד".
פנינג מזכיר כי מול התמונה הלא מתמרצת הזו ניצבת כמובן, עדיין, חוסר הוודאות הכללית שנשקפת למשק האמריקאי מהמכסים. "כן, ראינו כבר כמה העלאות של המכס כבר במהלך מרץ. אבל חלקן היה על חומרי גלם. וגם למכסים על מוצרים, מכוניות בפרט, לקח כפי הנראה קצת זמן להשפיע הלאה במורד ערוץ האספקה, ולעבר המקטע הקמעונאי. עוד בנתונים שפורסמו היום, גם העלייה הנוכחית הניכרת בהכנסה ובהוצאה הפרטית מרמזות על עלייה בכח הקנייה של הצרכן האמריקאי בהמשך. ובסיטואציה הזו, לא מפתיע שהשוק בארה"ב ממשיך לתמחר ציפיות אינפלציה של מעל ל-3.5% לשנה".
אי הוודאות הגבוהה לגבי השפעת המכסים תבוא לידי ביטוי כמובן כבר במדד אפריל הקרוב
פנינג מסכם ואומר כי אי הוודאות הגבוהה לגבי השפעת המכסים תבוא לידי ביטוי כמובן כבר במדד אפריל הקרוב. "מנגד, לאור המשך עדכון מדיניות המכסים במהלך אפריל עצמו, והיד עוד נטוייה, לא מדובר בסוף פסוק. במצב הזה, לא מפתיע שגם הפד לא להוט להוריד ריבית. ולהערכתנו, כנראה ששינוי במצב הזה יתרחש רק כשהאינדיקציות הכלכליות יצביעו לכך באופן ברור. אם אותם תנאים כלכליים, בפרט, יצביעו על מיתון, ייתכנו גם מספר הורדות ריבית בקצב מהיר".
רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי, מזרחי-טפחות, מציין כי ברבע הראשון של השנה התכווץ תוצר ארה"ב 0.3%.
לדבריו, "מדובר באיתות הרשמי הראשון להשלכות המדיניות הכלכלית החדשה על הפעילות הכלכלית ויש גם השפעה מצטברת להעלאות הריבית החדות שבוצעו קודם לכן וקוזזו רק בחלקן .
התוצר התכווץ למעשה בפעם הראשונה מאז הרבע הראשון של שנת 2022 קרי לפני 3 שנים.
"כלכלנים העריכו כי אכן תירשם תאוטה והתוצר ירשום גידול של 0.3%, שמינית משיעור הגידול ברבע הקודם. עם זאת, ניכר כי ההשפעה המרסנת חזקה יותר מכפי שסברו עד כה.
עם זאת, יש להתייחס לנתונים בזהירות. יותר מכפי שהם מלמדים על חולשה מסתמנת של משקי הבית, הם מבטאים הפעם זינוק של 41% בייבוא הסחורות והשירותים, שבא להקדים את המכסים עליהם הכריזה ארה"ב. ככל שהביקוש בתוככי ארה"ב למוצרים שיובאו מחו"ל גדל על רקע זה, כך קטן הביקוש לתוצר המקומי. סעיף זה לבדו גרע כ-5 אחוזים מצמיחת התוצר ברבע הראשון של השנה, בהשוואה לרבע המקביל אשתקד(!). אולם, השפעה זו לא בהכרח תחזור על עצמה ברבעים הבאים, ומן הסתם לא בהיקף כה גדול , והדבר גם תלוי במידה רבה בהתפתחות העניינים לגבי המכסים, שיעורם ועיתויים.
"כמו כן, ניכרת השפעת התוכנית הממשלתית החדשה לצמצום הסקטור הציבורי, שגם לה השפעות מרסנות הן על התעסוקה והן על הביקוש הציבורי לתוצר המקומי. עם זאת, השפעה זו הייתה קטנה משמעותית מזו של הייבוא המוגדל, אך היא מנגד עלולה להיות פרמננטית יותר"!
עוד מנחם מציין: "איתות נוסף למידת ההאטה התקבל היום גם מדוח העסוקה של הסקטור הפרטי, שבחודש אפריל הוסיף 62 אלף משרות בלבד, לעומת תוספת כמעט כפולה של 115,000 שהעריכו בשוק. במצד דברים זה הדריכות לקראת דוח התעסוקה הרשמי, שיפורסם ביום ו', גדלה עוד יותר".
לדבריו, "יש בדוח התוצר גם נקודות אור, בדמות הגידול שרשם הייצוא (בין השטר נוכח פיחות הדולר) ובפרט ההשקעות, ששינו כיוון ותרמו קרוב ל-4 אחוזים לשיעור גידול התוצר. עם זאת, חלק ניכר מההשקעות הללו היה לגידול המלאי – גם כן תוך היערכות למכסים המתוכננים. למעשה, הנתון לרבע הראשון היה מעין תחרות משיכת חבל בין ההשקעות, שגדלו, לבין הייבוא, שזינק וגרע מעט יותר בשורה התחתונה. כל אחד השפיע בכיוון אחר, אך שניהם קשורים במידה רבה לאירוע המכסים".
נתון התוצר יאפשר לבנק הפדרלי לשקול הקדמה של הורדת הריבית הבאה
מנחם מעריך כי על פניו, נתון התוצר יאפשר לבנק הפדרלי לשקול הקדמה של הורדת הריבית הבאה. "גם כך הלחץ עליו מכיוון הבית הלבן ניכר זה זמן. אולם, להערכתי הפד ישתדל לשמור על מדיניות זהירה. זאת משום שמדד המחירים של הוצאות משקי הבית, המשמש אותו לבחינת קצב האינפלציה, עלה 3.6% ברבע הנסקר, קפיצה של ממש מ-2.4% ברבע הקודם. כמו כן, המדד ללא מזון ואנרגיה, המשקף טוב יותר את ליבת האינפלציה, עלה 3.5%, כנגד עלייה של 2.6% ברבע הקודם.
"הפד מעוניין לשמר את אמינותו בכל הקשור למאבק העיקש באינפלציה ויתקשה להוריד את הריבית, בטח במידה משמעותית, כל עוד האינפלציה גבוהה והשלכות מדיניות המכסים עליה אינה ברורה.
בכל מקרה, הדוח כנראה לא שלילי דיו כדי שהריבית תרד כבר בשבוע הבא".
לסיכום הוא אומר: "השוק אמור לקבל את הנתון בצורה מעורבת. נתון האינפלציה עלול כאמור לגרום לפד להסס טרם הורדת הריבית הבאה. לכן התגובה הראשונה הייתה זינק של תשואות הפדיון. נתון התוצר מהווה איתות שלילי לשוק המניות. אולם, יש לזכור כי אנו בעיצומה של עונת דוחות כספיים בארצות הברית ולכן השוק מגיב פרטנית גם לדוחות הללו ותחזיות של הנהלות החברות לגבי ההמשך".