נזקי השריפות באזור ירושלים עלולים להגיע למאות מיליוני שקלים

הערכות ראשוניות לנזק הישיר שגרמו השריפות באזור ירושלים ביום הזיכרון בשבוע שעבר מדברות מאות מיליוני שקלים. מדובר בעיקר על היערות והפארקים שנשרפו ששיקומם יארך שנים רבות.

מעבר לנזקים אלה, ניזוקו גם עשרות כלי רכב בגלל האש שהגיעה עד כביש 1, בעלי בתים ובעלי עסקים, שניזוקו ישירות או בעקיפין, כי נאלצו לסגור את העסק.

עו"ד אסף ורשה, מומחה בדיני ביטוח ונזיקין, עונה על השאלות לטובת אלה שנגרמו להם נזקים ישירים: 

הבית ניזוק מהשריפה. מי יפצה אותי בגין נזקיי?

מי שרכש ביטוח מבנה לדירה שבבעלותו או לצורך משכנתא וגילה כי קיימים נזקים בנכס בעקבות השריפה – צריך לפנות לחברת הביטוח ללא דיחוי ולדווח על כך ללא דיחוי. הפוליסות השונות כוללות גם כיסוי בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מחדירה של פיח, ולא פעם – מדובר בנזק שעלות תיקונו מגיעה לסכומים משמעותיים. כמו כן, יש לזכור כי פוליסת מבנה סטנדרטית מבטחת גם את האלמנטים שמהווים ' צמוד מבנה' – כלומר ארונות אמבטיה, חימום תת ריצפתי, ארונות קיר מטבח יוקרתי, שטיחים מקיר לקיר וכל מה שמחובר למבנה בחיבור של קבע. 

חשוב גם לדעת כי הפוליסות השונות כוללות כיסוי גם לעלויות שבעל הנכס נדרש להוציא עבור השבתו לקדמות ובכלל זה ניקיונו, סיודו וכו'. בכל הנוגע לתכולה – ככל שנרכש ביטוח רלוונטי, יינתן כיסוי לרהיטים, לחפצים האישיים , בגדים וכו' שניזוקו, גם אם מדובר רק על ניקוי שלהם משאריות פיח או עשן. 

הרכב שלי ניזוק. מי יפצה אותי?

יש לפנות לחברת הביטוח שבטחה את הרכב בפוליסת מקיף. יש לציין, כי במסגרת הפוליסה, קיים כיסוי גם לנזקים שנגרמו כתוצאה מניסיון כיבוי האש, כדוגמת הצפת הרכב במים או בחומרים משהיי בעירה או חדירה שלהם למערכות המחשוב של הרכב. גם נזקי פיח, מכוסים במסגרת הפוליסה. 

מי יפצה את זה שלא רכש ביטוח לדירה או לרכב, שניזוקו בעקבות השריפה?

המדינה תידרש בקרוב להחליט האם מדובר על 'אסון טבע' – שיזכה את הניזוקים באשר הם, בקבלת פיצוי מסוים, אולם גם אז אין מדובר על פיצוי חלקי. לצורך כך, עליה יהיה לקבוע גם את מנגנון החישוב.

יש משמעות לעובדה אם יתברר כי השריפה נגרמה בשל הצתה? 

אם יתברר כי השריפה פרצה ממניע לאומני – למשל, הוצתה במכוון על ידי גורמים עוינים או כחלק מפעולת איבה – ייתכן שניתן יהיה לראות בה "נזק ממעשה איבה" כמשמעותו בחוק מס רכוש וקרן פיצויים. במקרה כזה, בעלי רכוש שנפגעו, לרבות בעלי בתים ועסקים, עשויים להיות זכאים לפיצוי מלא מהמדינה, גם אם לא היו מבוטחים בפוליסה פרטית. הפיצוי יכלול פיצוי על נזק לרכוש ולעיתים גם על אובדן הכנסות, בהתאם להיקף הפגיעה. עם זאת, יש להוכיח כי השריפה אכן נגרמה ממניע לאומני, ורק לאחר מכן תקום הזכאות לפיצוי מהקרן הממשלתית.

מתי יועברו לי כספי הביטוח?

עם הגשת כל המסמכים הנדרשים, חברת הביטוח מחויבת לשלם את תגמולי הביטוח בתוך 30 יום. אם חלף מועד זה ולא בוצע תשלום – המבוטח זכאי להוסיף להחזר גם הצמדה וריבית כחוק. במקרה שהנזק עדיין מוערך או חלק מהפרטים טרם הושלמו, כדאי להודיע בכתב לחברה כי התביעה עודנה פתוחה וכי נשמרת הזכות לעדכנה. חשוב: אם התקבל תשלום, בין אם בהעברה ובין אם בצ'ק – אין למהר לחתום על כתב קבלה וסילוק, אלא אם כן ודאי שהסכום מכסה את מלוא התביעה, ואין מחלוקות נוספות שטרם הוסדרו.

מי יפצה את בעלי העסקים שנשרפו?

ככל  שקיימת פוליסת ביטוח לבית עסק, מרביתן כוללות גם כיסוי לנזקים ישירים שנגרמו לעסק עקב שריפה, לרבות נזק למבנה, לתכולה, לציוד, למלאי ולמסמכים. בנוסף, ייתכן והפוליסה כוללת גם  כיסוי לאובדן רווחים, אשר מפצה על ההכנסה שירדה בשל השבתת הפעילות העסקית בעקבות האירוע. הכיסוי מותנה בכך שבעל העסק עמד בחובת גילוי ובתנאים הביטוח (כגון התקנת אמצעי מיגון). עסקים שלא רכשו פוליסה מתאימה לא יהיו זכאים לפיצוי, אלא אם ייקבע כי מדובר על 'אסון טבע'.

מי מפצה בגין פגיעות פיזיות שנגרמו, כדוגמת שאיפת עשן?

במקרים שבהם מתברר כי מקור השריפה הוא בהצתה על רקע לאומני, פתוחה בפני הנפגע האפשרות לפנות למוסד לביטוח לאומי בבקשה להכרה כנפגע פעולת טרור, בהתאם להסדרים הקבועים בדין. לצד זאת, יש לבדוק אם קיימים כיסויים ביטוחיים פרטיים רלוונטיים, ואם הפגיעה התרחשה במהלך העבודה או בדרכים ממנה או אליה – ייתכן שתקום עילה להגשת תביעה להכרה בנכות מעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי.

עדיין לא ברור איך והאם יפוצו אומנים ובעלי עסקים על ביטול אירועי יום העצמאות

מעבר לנזק הישיר שגרמו השריפות, החליטו רשויות מקומיות רבות על ביטול אירועי ערב יום העצמאות, או דחייתן. לא מעט אומנים שהובטחו להם הופעות בלא מעט כסף (ההופעות ביום העצמאות יקרות יחסית). האם יש להם עילת תביעה?

לדברי עו"ד ניצן אפגין שותף ליטיגציה במשרד עו"ד יגאל בורוכובסקי ושות':

ראשית כל, יש לבחון כל חוזה לגופו ולבחון את הכתוב בו בנוגע לביטול מחמת כוח עליון. באופן עקרוני, טענת סיכול (כוח עליון) היא טענה משפטית שלפיה צד לחוזה לא יכול היה לעמוד בהתחייבויותיו עקב התרחשותו של אירוע חיצוני, חריג, בלתי צפוי ובלתי ניתן לשליטה, אשר מונע ממנו את קיום החוזה בפועל. ברמה החוזית, סביר להניח כי סעיף הסיכול נכלל בכל ההסכמים שנחתמו מול האומנים ובעלי העסקים שהתקשרו עם הרשויות המקומיות לקראת אירועי יום העצמאות – ומכאן שהשריפה נתפסת לכאורה כאירוע כוח עליון מובהק, שסיכל את האפשרות לקיים את ההתקשרויות בהתאם לתנאיהן.

אולם, לא ניתן לקבוע חד-משמעית כי השריפות אכן עולות לכדי כוח עליון מבחינת כלל הרשויות המקומיות בישראל. מנתוני הדיווחים בתקשורת עולה כי ברובן המכריע של הרשויות לא פרצו שריפות ולא נשקף איום מיידי להתפרצות כזו. נוסף על כך, לא הובהר האם כלל האירועים שבוטלו הצריכו בפועל היערכות חריגה מצד מערך כיבוי האש, באופן המצדיק את ביטולם. ההנחה לפיה מרבית צוותי הכיבוי רותקו עקב השריפות והנוכחות המבצעית שנדרשה מהם – מחייבת בירור עובדתי מדויק, ואין לראות בה כקביעה משפטית מוסכמת בשלב זה.

ובהינתן כי אכן לא ניתן היה לקיים את האירועים ברשויות המקומיות. האם זה סוף פסוק מבחינת היכולת של הניזוקים לקבל פיצוי? 

בהנחה שאכן לא ניתן היה לקיים את האירועים במועד שנקבע, אין בכך סוף פסוק מבחינת זכאותם של הניזוקים לפיצוי. דיני החוזים מכירים בדוקטרינת הביצוע בקירוב – עיקרון משפטי שלפיו גם כאשר צד לחוזה לא קיים את התחייבויותיו במלואן, ייתכן שעדיין ביצע את עיקר ההסכם במידה מספקת, באופן המזכה אותו בתמורה (ולעתים תוך קיזוז בגין הליקוי שבביצוע).

כך, לדוגמה, רשויות שקיימו את האירועים יום לאחר מועד העצמאות  עשויות להיחשב כמי שקיימו את ההסכם "בקירוב", בעיקר כאשר ההכנות בפועל בוצעו והבמות כבר הוקמו. לעומתן, רשויות שלא קיימו את האירועים כלל, ולא טרחו לספק טעמים ענייניים לכך, עשויות להיתקל בקושי ממשי ככל שתוגש נגדן תביעה בטענה להפרת התחייבות.

משכך, גם אם האירוע לא התקיים במועדו, עצם קיומו באיחור סביר – ככל שייעשה בימים או בשבועות הקרובים – עשוי להיחשב כביצוע מספק ולשמש מענה משפטי שמסכל את האפשרות להגיש תביעה או לזכות בה.

ומה באשר לאחריות המדינה?

גם אם ייקבע כי מדובר על כוח עליון, ואף לא ניתן לבצע את האירוע באיחור, כעולה מדוקטרינת הקירוב, יש לבחון האם מתקיימת עילה לתביעה נזיקית נגד המדינה{ לא חוזית}, כך שניתן לייחס לה רשלנות באי מניעת הנזק. אם יתברר כי הגורמים הרלוונטיים לרבות שירותי הכבאות, היו מודעים לסיכון הממשי להתרחבות האש, אך לא נקטו פעולות מנע סבירות, ייתכן שייקבע כי המדינה הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה כלפי הציבור

במקרה כזה, ניתן לבחון אפשרות להגשת תביעת רשלנות, מצד גורמים שניזוקו כלכלית – ובפרט אומנים, ספקים ובעלי עסקים – בטענה של התרשלות מערכתית. ככל שיוכח קשר סיבתי בין המחדל של המדינה לבין הנזק שנגרם בפועל, עשויה לקום אחריות משפטית לפצות את הנפגעים, ובפרט כאשר ניתן להצביע על כך שהנזק היה צפוי וברת מניעה באמצעים מתבקשים.

הרשויות מבוטחות בנושא זה?

עו"ד ורשה עונה: "יש להבחין בין נזק ישיר לרכוש פיזי בתחומי המועצה, שנגרם כתוצאה מהשריפה שאמור להיות מכוסה בפוליסת ביטוח של הרשות, לבין נזק תוצאתי שנגרם לצדדים שלישיים – כדוגמת בעלי עסקים ואומנים – עקב ביטול אירועים שהוזמנו על ידי הרשות. נזקים תוצאתיים אלה אינם נובעים מהשריפה עצמה, אלא מהשלכותיה העקיפות. ככל שתוכח רשלנות מצד הרשות בניהול האירוע או בהפרת התחייבויותיה, עשויה לקום חבות משפטית כלפי הניזוקים. ואולם, נזק עקיף מסוג זה אינו מכוסה בדרך כלל במסגרת הפוליסות, והרשות עלולה לשאת בו ישירות מתקציבה, ללא גב ביטוחי".