עמי גינזבורג - תיק השקעות לדוגמא 2025 - האם זה זמן טוב להחזיק מזומן?

אפריל 2025 היה החודש שבו מלחמת הסחר העולמית העלתה הילוך. מבחינה כרונולוגית מלחמת הסחר יצאה לדרכה כבר בפברואר, בסמוך להשבעתו של הנשיא הנכנס לבית הלבן, דונלד טראמפ. תחילה הוא הטיל מכסים על יבוא ממקסיקו, קנדה וסין. לאחר ימים ספורים הוא השעה את המכסים ל-30 יום על שתי השכנות מצפון ומדרום. המכסים על סין שאותה סימן טראמפ כמטרה המרכזית שלו, נותרו בעינם. 

בהמשך הטיל טראמפ מכס של 25% על יבוא מכוניות וחלקי רכב לארה"ב, וכן מכסים על יבוא פלדה ואלומיניום. בתחילת מארס הוא שב והטיל את אותם מכסים (25%) על מקסיקו וקנדה. מגעים עם שתי המדינות לדיון על הסכם סחר חדש לא באמת התקיימו. 

בתחילת אפריל שחרר טראמפ לאוויר את הצהרת "יום השחרור", שבמסגרתה הטיל מכסים על כל מדינות העולם, בשיעורים שבין 10% ועד 54%. בכך הוא שלח את השווקים לטלטלה עזה ולמסע קצר של נפילות. ב-8 באפריל נפל מדד נאסד"ק לרמה של 15,267 נקודות והשלים בכך צלילה של כמעט 24% מהשיא שקבע ב-19 בפברואר השנה.

ביום שלמחרת, 9 באפריל, הודיע טראמפ על השעיית מכסי הגומלין על מדינות העולם למשך 90 יום והותרתם ברמה של 10%. בזמן הזה אמורים פקידי הממשל לגבש הסכמי סחר עם קרוב ל-100 מדינות. 

גם הפעם סין נותרה בחוץ. יותר מכך, שיעור המכס עליה זינק לרמה של 145%. סין מצידה הטילה מכסי גומלין על יבוא מארה"ב בגובה של 125%. נכון לרגע זה לא מתקיים כל מו"מ בין שתי המדינות בנוגע להסכם סחר חדש. הסינים הודיעו שהם מוכנים להיכנס למו"מ אבל על ארה"ב לבטל תחילה את המיסוי החד צדדי כדי להראות נכונות להגיע להסכמות.

כך או כך, שוקי המניות הגיבו להשעיית המכסים בשמחה גלויה. מדדי המניות שבו וטיפסו ומחקו כמעט את כל הירידות מהמחצית הראשונה של החודש. 

ומה עשו תיקי ההשקעות הגלובליים שלנו בזמן הזה?  

ובכן, מתברר שלאחר כל התהפוכות הללו, תיק ההשקעות הפאסיבי שלנו רשם באפריל עליה של 2.1%. זהו גם שיעור העלייה שלו מתחילת השנה. שווי התיק עומד על 102,100 דולר. תיק ההשקעות המנוהל שלנו עלה בכ-1.3% ל-102,480 דולר.  הפער בין שני התיקים הצטמצם מ-1% לטובת התיק האקטיבי ל-0.4%.

כאשר בוחנים את הביצועים של קרנות הסל השונות בשני התיקים קל לראות שאת עיקר הפגיעה ספגו הרכיבים שחשופים לשוק האמריקאי. בתיק הפאסיבי יש רק קרן אחת כזו, SPY, שעוקבת אחר הביצועים של מדד S&P500. ערכה של קרן זו ירד מתחילת השנה ועד סוף אפריל  ב-5.4%. באותו הזמן קרן הסל על אירופה קפצה בכ-15.7%. זהו פער גדול שמלמד גם על מה שחושב השוק על מלחמת הסחר: היא לא תעשה טוב לכלכלת ארה"ב.

בתיק האקטיבי ישנן 4 קרנות שרשמו ביצועים שליליים מתחילת השנה: SPY, RSP (S&P500 משקל שווה), XLE ו-SPH. שתי האחרונות הן קרנות סל סקטוריאליות על ענפי האנרגיה והתרופות. בשתיהן יש משקל גדול לחברות אמריקאיות, דבר שמסביר לפחות חלקית את הירידה בערכן. 

תעודת האנרגיה ספגה נפילה הן בשל הטלטלה הכללית בשוק המניות והן בשל הנפילה בשיעור של כ-20% שנרשמה במחירי הנפט. קרן הפארמה נפגעה כנראה גם ממינויו של רוברט קנדי ג'וניור לשר הבריאות בממשל טראמפ. קנדי הביע בעבר התנגדות לחיסונים ורבים חוששים שתחת שרביטו תפחית ארה"ב את תמיכתה במתן חיסונים לאוכלוסייה.

ההתפתחויות האחרונות בשווקים הותירו אותי עם תהייה – האם להותיר את התיק כמות שהוא או שמא כדאי לבצע בו שינויים כלשהם שישקפו את ההתפתחויות האחרונות בכלכלה העולמית?  

כאשר אני בוחן את כלכלת ארה"ב אני מוצא את עצמי מסכים עם הדעה הרווחת בשווקים. ישנם לא מעט סימנים שמאותתים על האטה שתתרחש בכלכלת בארה"ב בחודשים הקרובים. כמו למשל נתוני צמיחת התמ"ג בארה"ב שפורסמו בשבוע שעבר והראו על צמיחה שלילית של 0.3% ברבעון הראשון. זוהי התכווצות שלא אמורה היתה להתרחש כלל. בשלושת הרבעונים הקודמים צמחה כלכלת ארה"ב בשיעורים של 3%, 3.1% ו-2.4%. חלק ניכר מהצמיחה הגיע מחברות הטכנולוגיה הגדולות שרכבו על גל ההשקעות האדיר שהופנה לכיוון הבינה המלאכותית. 

חלק מהצמיחה השלילית נבע מגידול חד ביבוא – נתון שמפחית את שיעורי הצמיחה. אבל גם ללא נתון זה כלכלת ארה"ב היתה מראה צמיחה רבעונית נמוכה של כ-0.5% או פחות. 

ברבעון השני שבו נכנסו המכסים לתוקף הצמיחה עלולה להיפגע עוד יותר. בל נשכח – על כל היבוא לארה"ב מוטל כיום מכס של 10%. על היבוא מסין עדיין יש מכס של 145%. בשבוע שעבר דווח שבנמל לוס אנג'לס – שער הכניסה העיקרי ליבוא מסין – מצפים לירידה של כ-35% בפעילות של פריקת מטענים. במצב כזה אפשר לנחש שלא ייקח זמן רב עד שמנהלי הנמל יתחילו לקצץ בכוח האדם המועסק בנמל. 

גם תעשיית הרכב האמריקאית נמצאת בסוג של כאוס. מצד אחד, עלויות הייצור תפחו עקב המכס על חלקי רכב שונים וכן על חמרי הגלם (פלדה ואלומיניום). החברות יצטרכו בקרוב להעלות מחירים. ומצד שני, חלק מהשווקים בעולם נחסמים כעת בפני יצוא אמריקאי על ידי מכסי גומלין. 

הכעס על טראמפ ובכירי הממשל שלו מוביל גם לשינוי טעמים. לקוחות רבים באירופה ובארה"ב ביטלו הזמנות של מכוניות חשמליות מתוצרת טסלה עקב הכעס שלהם על אילון מאסק. 

המסקנה שלי מכל אלו היא שזה זמן מתאים – גם אם לא אופטימלי – להקטין את שיעור החשיפה של תיקי ההשקעות לארה"ב. העובדה שהמדדים המובילים החזירו כמעט את כל הירידות של תחילת אפריל הופכת את ההחלטה לקלה יותר. 

ועדיין, ההחלטה לרדת מחשיפה של 24% לכ-15% בשוק האמריקאי אינה פשוטה. היא נובעת כמעט ישירות מאופן ההתנהלות של נשיא ארה"ב. לטעמי הוא פשוט הכניס מימד נוסף של סיכון בהשקעה בארה"ב. זהו סיכון שקשה לאמוד אותו וקשה לתמחר אותו. בעיני פרמיית הסיכון שסביבה נסחר כעת שוק המניות בארה"ב פשוט אינה גבוהה מספיק כדי לפצות על סיכון כזה. רבות מהמניות עדיין מתומחרות לפי תרחישים אופטימיים מדי. 

לפיכך, לאור שיקולים אלה, החלטתי למכור 10 יחידות של קרן  SPY ו-17 יחידות של קרן RSP. את התמורה אשקיע בינתיים ברכישת 150 יחידות מהקרן הכספית, VGSH. העסקות נעשות בהתאם למחירים ששוררים בשוק במועד פרסום טור זה (5 במאי). 

לאחר שינויים אלו תיק ההשקעות האקטיבי מכיל כמות גבוהה יחסית – כמעט 20% - במזומן. אבל זה לא באמת מזומן. זה מזומן בקרן כספית שאמור להניב כ-4% בשנה. 

בשבועות הקרובים אנסה לאתר הזדמנויות השקעה טובות יותר. יש לי כבר כמה רעיונות בעניין שעליהם אכתוב בטורים הבאים.

תיק קרנות סל גלובלי פאסיבי (ללא שינויים לאורך השנה) 30.4.25