סמן המיתון הגלובלי: מחיר הנפט צולל מתחת ל-60$

בשבוע שעבר קבלנו נתון מפתיע עבור רבים והוא ירידה של 0.3%- בתמ"ג הרבעוני האמריקאי. מדוע זה היה נתון מפתיע? כי נתוני האינפלציה, הצריכה הפרטית, ובמיוחד אלו של האבטלה לא תמכו עדיין בחיזיון מיתון ממשי במשק של המעצמה הגדולה. כמו כן, יש כאן הפתעה קטנה בגלל העובדה שזה קצת מוקדם לייחס האטה כלכלית גדולה למעשי הממשל החדש של הנשיא טראמפ. אמנם, הוא ממשל היפר-אקטיבי, העושה ומבטל במחי יד דברים חשובים, אבל ההשפעה של החלטות כלכליות מגיעה הרבה מעבר ל-100 הימים שהממשל החדש הזה נמצא על כנו.

גם אם נשים את האשמה על עניין המכסים, ומה שזה חולל בבורסה האמריקאית, יש לזכור שאיסוף נתוני התמ"ג ארכו רבעון שלם ושההחלטה להקפיא את המכסים ל-90 יום (עבור רוב העולם), כל אלו לא יכלו להביא לתוצאה החמורה הזו בתמ"ג. אם כך: מה קורה כאן? מדוע המספר ה"מוזר" הזה פתאום? העניין נמצא כולו בשני גורמים נפרדים, כאשר הסחורה שאנו נתמקד בה מהווה סוג של סמן מוביל אליהם.

הגורם הראשון מגיע מן העובדה שיש האטה כלכלית בעולם מאז קיץ 2023. איך אנו יודעים זאת? לכו ובחנו את התמ"ג מחוץ לארה"ב (אירופה, סין, יפן, וכו...) ותראו שיש שם מדינות בהם המיתון רשמי כבר כמה זמן. הדוגמא המובהקת לכך היא גרמניה, שהייתה פעם מעצמה תעשייתית אדירה וכיום נאלצת להתמודד עם מכירות הולכות ונמוגות גם בחלק המפותח של הגלובוס (ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה, וכו..) וגם מול סין ומדינות הלוויין שלה. אותה האטה גלובלית הייתה קיימת הרבה לפני כניסתו של טרמפ לתפקיד ונמנעה מן הציבור האמריקאי בגלל כמויות אדירות של כספים אשר הוזרמו למשק שם על ידי הממשל של ביידן והבנק המרכזי.

הגורם השני המשפיע מתייחס בדיוק לנקודה האחרונה הזו: הנזילות המתדלדלת. כחצי שנה לפני קיום הבחירות נגמרו החקיקות והקצבות שהגיעו מהממשל לשוק הכלכלי האמיתי ולעולם הפיננסי. העודפים של מה שהוזרם מתחילת הממשל של ביידן (כ-5 טריליוני דולר בין הממשל והבנק המרכזי)  ועד אותה תקופה הצליחו להחזיק את התמ"ג מעל ה-0. כעת, אנו רואים את השפעת הסיום של אותן תוכניות ממשלתיות וריקון הרזרבות הכספיות במרתפי הפד. מדוע הנפילה חדה כל כך? כי הממשל החדש הגיע עם מטרה ברורה אחת: לא רק לאפס את ההוצאות אלא לנסות להקטין את הגירעון והחוב על ידי קיצוץ מאסיבי בהוצאה הממשלתית המהווה חלק נכבד מן התמ"ג. משפיע מאוד גם חוסר הוודאות שנוצר לקראת הבחירות, ואחריהן, ואשר גרמו להקטנה משמעותית של הצריכה המקומית המהווה כ-70% מאותו מספר קסם.

כל זה מבוטא היטב במספרים של צריכת האנרגיה בארצות הברית, כאשר עד קיץ 2022 הצריכה של הזהב השחור הייתה מעל ההפקה (22 מיליון חביות ביקוש מול כ-20 מיליון הפקות), בין קיץ 2022 לקיץ 2023 היה סוג של תיקו, ומאז ישנו עודף הפקה של כ-10 מיליוני חביות ביום מול הצריכה היומית העומדת בין 12 ו-14 מיליוני חביות בלבד. למי שאינו מאמין למספרים היבשים ישנה הוכחה די אמפירית, כאשר מסתכלים על הגרף השבועי של החוזים העתידיים על הנפט. הנהו לפניכם (בעזרת TradingView):
 

כמו שכתבתי לעיל, קיץ 2022 היה השיא בהפרש בין הצריכה המוגברת מול התפוקה הקטנה וזה בדיוק הזמן שראינו את המחיר של הסחורה מגיע לשיאו סביב 135$ לחבית. אחרי יצירת פסגה כפולה שם, מתנהלת מגמה יורדת אסטרטגית במחיר של הסחורה, עד היום, כאשר אותה מגמה מואצת עכשיו עוד יותר בגלל האפקט הכפול של ממשל טראמפ: שבירה של הגלובליזציה, ויצירת אי וודאות גדולה בסחר הבינלאומי, אשר (בתקופת מעבר קשה) כנראה יביאו להאצה בהאטה הגלובלית. ושנית, האצה בייצור של בארות קיימים יחד עם האצה של חיפוש וקידוח של מקומות חדשים (Drill, Baby Drill!).

לא מזמן המחיר ירד מתחת לרמת התמיכה ההיסטורית סביב 65$, ובימים אלו הוא כבר נסחר בצורה ברורה מתחת ל-60$ (57$). כל זה כאשר התעלה הגדולה היורדת נוצרה מאז אותו קיץ 2023 שהזכרתי לעיל. קווים מקבילים לקו המגמה השולט בשיאים מביא אותנו להנחות ולתחזיות מעניינות: אם המחיר ימשיך לרדת בזווית שבה הוא עושה זאת כעת (קו וורוד) הוא יפגוש קו מקביל ראשון סביב 51$ (על פי שפל של תחילת 2024), ובהמשך, הוא יפגוש את הקו הבא סביב 39$ (על פי השפלים של קיץ 2023).

האם זה יגיע לכך? עקרונית, אין שום מניעה לוגית לכך: מיתון צריכה גלובלי + הגדלה בייצור בארה"ב והמשך ייצור של אופק והמדינות האחרות (בגלל הצורך החיוני שלהן למימון הפעילות שלהן), כל אלו יכולים להביא לקריסה זוטא של המחיר. הבעיה היא יותר פוליטית: הנשיא האמריקאי נוסע לסעודיה בין ה-13-16 למאי ושם הוא יפגוש הרבה אנשים עצובים מאותה ירידה מהירה של מקור הפרנסה העיקרי שלהם. האם זה יביא לשינוי במדיניות האנרגיה האמריקאית? האם הנישא האמריקאי יכול להתחייב לתמיכה במחיר מסוים? והאם יוחלט שם על Quotas שיקטינו את הייצור ממדינות אופק?

כל זה עדיין ב"אוויר" ויהיה מאוד מעניין להיות זבוב על הקיר, בחדר הדיונים, כאשר יועלה הנושא הזה. אני חושב שהמהות הרגרסיבית של הסחר הבינלאומי החדש תנחית מכה גדולה על הצריכה הגלובלית. וזה, בהחלט ימשיך להעיק על הצריכה האנרגטית. בכמה? על זה מהמרים כרגע הרבה גופים ופרטיים... יחד ננצח ובגדול!

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]