החוקר הראשי, פרופ׳ אביה ספיבק, קרדיט: באדיבות פרופ׳ אביה ספיבק
קרן מרדכי
12/05/2025
מחקר של המרכז לפנסיה ביטוח ופסיכולוגיה כלכלית באוניברסיטת בן גוריון מגלה כי ל- 23.8% מהשכירים במשק אין פנסיית חובה, למרות שהיא מחויבת על פי החוק.
המחקר, המסתמך על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על פני שני עשורים, בחן לראשונה את הכיסוי הפנסיוני של אוכלוסיית השכירים דרך נתוני אמת המדווחים ללמ"ס. החוקרים, ד"ר שרית מנחם-כרמי, פרופ' אביה ספיבק ופרופ' אביעד טור-סיני, ניתחו נתונים של מיליוני משרות לאורך השנים 2022-2006, כולל שנת כניסת פנסיית החובה ב-2008.
מהמחקר עולה כי בקרב 23.8% מהשכירים במשק שאינם מכוסים, חלק גדול הוא מהעשירון התחתון. בעשירון זה 50% ממשרות השכיר במשק אינן מכוסות לפנסיה. תמונה דומה עולה בניתוח העשירון השני והשלישי. רק בעשירונים הגבוהים יש כיסוי נאות לפנסיה.
מניתוח נתוני המחקר עולה כי הכיסוי בביטוח פנסיוני נמוך באופן משמעותי בקרב שכבות השכר התחתונות; בקרב צעירים; בקרב משרות בוותק נמוך ובענפים שיש בהם גם מעסיקים קטנים כגון: בינוי, שירותי אוכל, בידור ופנאי.
החוקרים מסיקים, כי ממצאים אלו מדגישים כי הצבירה הפנסיונית של עובדים המאופיינים בשכר נמוך ובוותק נמוך במשרה (בגלל מעבר תכוף בין עבודות) תהיה נמוכה ולכן הקצבה הפנסיונית תהיה נמוכה והם יסתמכו בעיקר על קצבת הזקנה הנמוכה של הביטוח הלאומי.
גידול של פי 2 במספר השכירים המכוסים לפנסיה מ-2007
לצד הממצאים הקשים הנ"ל, יש גם נתונים מעודדים במחקר, לפיו בשנת 2007, לפני הנהגת פנסיית החובה (נכנסה לתוקף בינואר 2008), רק שליש מהשכירים היו מכוסים לפנסיה (37%). בשנת 2022 עלה השיעור פי שניים ל- 76.2% שהיו מכוסים לפנסיה. "זו ללא ספק הצלחה גדולה של מדיניות ממשלתית שגם כמעט שלא נאכפה. מענין לציין שכבר בשנת 2009 ו-2010 היה גידול משמעותי בשיעורי הכיסוי – הרפורמה פעלה כמעט באופן מידי," מציינים החוקרים.
המחקר בדק וניתח נתונים על מיליוני משרות לאורך השנים מ- 3.044 מיליון משרות שכיר ב-2006 ועד 4.587 מיליון ב-2022, ובחנו האם בוצעו הפרשות פנסיוניות עבור אותן משרות (להלן כיסוי או ביטוח פנסיוני). בנוסף הם בחנו מהו שיעור השכר המבוטח לפנסיה מתוך השכר ברוטו. הנתונים מבוססים בין היתר על דיווחי המעסיקים למס הכנסה. החוקרים מדגישים כי נתונים אלו חיוניים כדי לקבל תחזיות מהימנות לקצבאות הפנסיונית של כוח העבודה.
כישלון של הרפורמה בצד החברתי
לטענת החוקרים, אחת המטרות המוצהרות של חוק פנסיית חובה הייתה לדאוג לפנסיה לשכבות החלשות. אך, לאור הממצאים לפיהם ל-50% מהעשירון התחתון אין כיסוי פנסיוני, הרי זהו "כישלון של רפורמת פנסיית החובה בצד החברתי. התמונה אינה שונה בהרבה בארבעת העשירונים התחתונים- 60% כיסוי בלבד לעשירון הרביעי".
41.7% מבעלי ותק עד חצי שנה לא מכוסים
משתנה נוסף שהחוקרים התמקדו בו הוא הותק במשרה, והמחקר מצא כי רק 41.7% מכוסים בקבוצה הראשונה, בהשוואה ל- 82.9% בקבוצה השניה של בעלי הותק.
פרופ' ספיבק מסביר כי: "התייחסות לוותק, ובפרט לוותק נמוך מ-6 חודשים במשרה, חשוב מכיוון שלפי צו ההרחבה לפנסיית חובה מעסיק מחויב להפרשה פנסיונית לעובד מיומו הראשון לעבודה בתנאי שהיה לעובד ביטוח פנסיוני בתוקף. אם לא היה לעובד ביטוח פנסיוני בתוקף, חובת המעסיק היא הפרשה רק לאחר 6 חודשי עבודה".
החוקרים מציינים כי קבוצת הוותק של עד 6 חודשים כוללת 770 אלף משרות, שהן 17% מסך המשרות בשנת 2022. הם מדגישים כי העדר כיסוי פנסיוני במשרה בה הוותק גבוה מחצי שנה הוא בבחינת אי ציות של המעסיק לחובת ההפרשה הפנסיונית.
עוד נמצא, כי יש הבדל גדול בכיסוי הפנסיוני בין ענפים. בינוי ושירותי אוכל ואירוח הם הנמוכים ביותר, עם 46% ו-51% בהתאמה. אספקת חשמל, מידע ותקשורת נושקים למאה אחוזי כיסוי. "מלבד הפגיעה בצבירה לגמלאות מפסידים העובדים את הכיסוי הביטוחי – נכות ושארים – שנדרש מאוד בעבור מי שמועסק בענפים אלו", מציינים החוקרים.
לסיום מציינים החוקרים: "אנו סבורים שיש להמשיך ולהעמיק את המחקר הפנסיוני בהתמקדות על שכבות השכר הנמוך ומאפייני התעסוקה שלהם הגוזרים את הצבירה הפנסיונית בגמלאות... ראוי לבחון מחדש את כל מערך ההטבות הפנסיוניות ולהסיט חלק להוצאה בתמיכה בשכבות התחתונות ובאופן שמשרת את מטרת ההתערבות הממשלתית – החלקת התצרוכת על פני תקופות החיים באופן שימנע עוני בגמלאות ויאפשר שמירה על רמת החיים טרום הפרישה".
