הורדת הדירוג של ארה"ב ע"י מודיס

הורדת דירוג חוב של ארצות הברית ע"י Moody's מהווה למעשה יישור קו עם שתי החברות האחרות, Fitch ו-Standard & Poor's.

יש לציין תחילה כי לפני הורדת הדירוג, התחזית הייתה שלילית, כך שעצם ההורדה אינה מפתיעה; תחזית שלילית אומרת שיש יותר סיכוי שהמהלך הבא יהיה הורדת דירוג מאשר העלאה.

כעת, בד בבד עם ההורדה, הועלתה תחזית הדירוג לניטראלית, כך שאין כוונה לבצע הורדה נוספת בתקופה הנראית לעין. כלומר, להערכתי, הכלכלנים לא רואים הרעה של ממש בשנה הקרובה. צריך גם לזכור כי חלפו 14 שנים מאז נקטה Standard & Poor's  מהלך דומה ולא חל כל שינוי מאז.

לכן, ניתן לראות את הצעד שנקטה Moody's  סוג של כרטיס צהוב, אזהרה לארצות הברית, אך זו תוסיף להיות השחקן המרכזי במגרש.

חשוב לציין כי הנקודות השליליות שכלכלני Moody's  העלו אינן חדשות. יחסי הגירעון התקציבי והחוב הציבורי לתוצר של ארה"ב גדולים ואף במגמה מתמדת של עלייה. היקפי החוב של ארצות הברית עצומים והתחזיות ש-Moody's מפרסמת מדאיגות מאוד (9 אחוזים ו-134 אחוזים, בהתאמה); אולם, צריך לזכור שמדובר בתחזית לעוד עשור, שמן הסתם תוכל להשתנות עוד פעמים רבות. למעשה, היות ואינה בת קיימא, הדעת נותנת שתשתנה.

יתרה מכך, אני סבור כי גם אם המספרים דהיום עוד יעלו, רחוקה הדרך עד שארצות הברית תתקשה למצוא רוכשים לאיגרות החוב שהיא מנפיקה. תשואות הפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב כיום אינן גבוהות מכפי שהיו לאחר ההודעה על המכסים.

נקודה נוספת ראויה לציון: אמנם השיח מתמקד ביחסי הגירעון התקציבי והחוב הציבורי לתוצר, אך סוכנויות דירוג החוב מוטרדות לא פחות מהדינמיקה של הגעה לדקה ה-90 וצורך במשא ומתן תחת לחץ בין שני הצדדים, הדמוקרטים והרפובליקנים, לפני העלאה חוזרת ונשנית של תקרת החוב. כלומר, גם כאן הן דורשות זה זמן לראות שיפור.

מן הסתם, לעיתוי של המהלך חשיבות רבה. זו תחילתה של כהונת נשיא, המדיניות הכלכלית משתנה לבלי היכר, בקונגרס מתנהלים דיונים צמודים לגבי הצעות התקציב, ויש חששות שבטווח הקצר תעלה האינפלציה בארה"ב והריבית תתקשה להמשיך לרדת, גם אם תתפתח האטה כלכלית. מדדי הסנטימנט של צרכני ארה"ב מגלמים פסימיות רבה. לא בכדי הדולר פוחת, לאחר ההכרזה על תכנית המכסים, חרף היותו מטבע חוף מבטחים, שנוטה לעלות בעתות משבר.

בתוך כך, אנו למדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד בגוש האירו, בעוד הריבית בארצות הברית ירדה הרבה פחות ועדיין גבוהה בקרוב ל-2 אחוזים בהשוואה לריבית האירופאית.

לכן, מובן כי אין להקל ראש בהורדת הדירוג. ארצות הברית תעמוד למבחן של מדיניות כלכלית – האם תוכל להמשיך להוריד מיסים לצורך קידום התוצר המקומי? עד כמה תוספת ההכנסות שתתקבל ממדיניות המכסים (במתכונתה הסופית) תקזז חלק מאובדן ההכנסות.

אך מנגד צריך לזכור כי ארצות הברית עדיין הכלכלה הגדולה בעולם, מדובר בכלכלה דינאמית, עם בנק פדראלי שנוקט מדיניות אמינה ואחראית וידע בעבר להיחלץ לעזרה בעתות מצוקה, כגון במשבר המשכנתאות של 2008 וכמובן בתקופת הקורונה. להערכתי, הורדת הדירוג אינה מהלך שיאתגר את הדומיננטיות של ארה"ב הן בכלכלה הגלובאלית והן בשוק ההשקעות. השאלה היא עד כמה מכריע נטל החוב כשמדובר בכלכלה גדולה כל כך.

הדולר רחוק מלאבד את מעמדו כמטבע מוביל. הדולר גם מושפע משיקולים גאופוליטיים ואנו נוכחים לאחרונה בנוכחות ומעורבות של ארצות הברית במספר מוקדים כאלה.

יתרה מכך, התופעה של הגדלת חוב ציבורי וגירעון תקציבי אינה רק נחלתה של ארצות הברית. מדיניות מפותחות רבות בעולם ובראשן גרמניה וצרפת, נמצאות במצב דומה, גם אם מסיבות אחרות. צבירת חובות שאינה בת קיימא היא כיום תופעה כלל עולמית. לפי דו"ח של ה-OECD, מצבת החובות של ממשלות וחברות ברחבי העולם גבוהה מ-100 טריליון דולר, כש-40 אחוזים מסך החוב אמור להיפדות עד שנת 2027, כלומר בתוך פחות מ-3 שנים.

מבחינה זו, אין לראות בהכרח בעצם הודעת Moody's חיסרון יחסי לעומת מדינות אחרות.

בשורה התחתונה, תמרור אזהרה נוסף לארצות הברית, אך לא מדובר בסכנה ברורה ומידית. אינני רואה השפעה של ממש על הצרכן האמריקאי או על המצרפים הכלכליים. להערכתי, אין לצפות שלעצם יישור הקו של Moody's עם שתי סוכנויות הדירוג האחרות תהייה השפעה מתמשכת של ממש, מה עוד שהתחזית, כאמור, ניטראלית כעת.

ההשפעות תהיינה לטווח הארוך יותר ותלויות באופן הטיפול של ממשלת ארה"ב ביחסי החוב והגירעון. הקמת המחלקה להתייעלות הסקטור הציבורי (DOGE) מן נסתם לא תפתור את הבעיה, אך אם תתנהל נכון, תוכל להוות נקודת פתיחה חיובית.