27% ממשקי הבית אינם חוסכים כלל, בעוד 51% בוחרים לחסוך בפיקדון בנקאי

דני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים :

"אנו פועלים לכניסתם של שחקנים נוספים למערכת הבנקאית, באמצעות רגולציה מדורגת. במקביל, אנו ממשיכים לפעול להגברת שקיפות הנתונים ומתן כלי השוואה בידי הלקוחות, לצד הסרת חסמי מעבר״.

בכנס להצגת הסקירה השנתית של המפקח על הבנקים, אשר נערך ע"י מכון ספרא לבנקאות ותיווך פיננסי בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב.

זהבה בוכהולץ, מנהלת היחידה הכלכלית בפיקוח על הבנקים: "ערכנו סקר בשיתוף עם מערך הדיגיטל הלאומי, לבחון את דפוסי ההתנהגות הפיננסית של הציבור -  27% ממשקי הבית אינם חוסכים כלל, בעוד 51% בוחרים לחסוך בפיקדון בנקאי – מחציתם גם חוסכים באפיקים נוספים מחוץ למערכת הבנקאית. שאר המשיבים חוסכים באפיקים חוץ-בנקאיים בלבד". 

המכון לבנקאות ותיווך פיננסי ע"ש ויקי וג'וזף ספרא בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, ערך ביום שני בערב (19.5.25) כנס להצגת הסקירה  השנתית של המפקח על הבנקים לשנת 2024.

פרופ' דן עמירם, ראש משותף של המכון לבנקאות ותיווך פיננסי ע"ש ויקי וג'וזף ספרא נשא דברי פתיחה,  דני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים הציג את עיקרי הסקירה השנתית, זהבה בוכהולץ, מנהלת היחידה הכלכלית בפיקוח על הבנקים התייחסה למגמות מרכזיות בתחום הפיקדונות והעדפות פיננסיות של הלקוחות, בדגשים מהסקירה השנתית של המפקח על הבנקים, אבי זלדמן, יו"ר בנק מזרחי-טפחות התייחס ליציבותה של המערכת הבנקאית, משה פרל, מנהל מכון ספרא הנחה את הכנס. הכנס נערך בהשתתפות ראשי המערכת הבנקאית, יו"רים, מנכ"לים, חברי ההנהלה של הבנקים, חברות כרטיסי האשראי וראשי חטיבת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.

הכנס הוקדש לזכרו של ד"ר יוסי בכר, שכיהן בעבר כיו"ר בנק דיסקונט, מנכ"ל משרד האוצר ושימש כמרצה בפקולטה לניהול. מכון ספרא מעניק מלגה מיוחדת על שמו של בכר והיא הוענקה  ע"י אורית בכר אלמנתו, לסטודנט מצטיין אהרן סימפסון-גרוסמן, הלומד לתואר שני במדעי הניהול (M..Sc.) בניהול פיננסי ושוק הון בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. אורית בכר איחלה הצלחה לסטודנט והמשך הצטיינות, והתייחסה לכך שהמלגה מיועדת לשמר ולהוקיר את זכרו של יוסי שהיה סטודנט מצטיין וכן מרצה בפקולטה לניהול. 
 

דני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים, בכנס, צילום: חן גלילי

דני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים: ״גם בשנה החולפת, חוסנה של מערכת הבנקאות בישראל סייע לה לצלוח את האתגרים הרבים, לספק את צרכי האשראי של המשק ולסייע לציבור באמצעות מתווי הסיוע. 

הפיקוח על הבנקים ממשיך כל העת לזהות ולנטר את הסיכונים השונים הרובצים על המערכת, ולפעול לצמצומם במקרה הצורך, כדוגמת המגבלות שהטלנו על מבצעי המימון בענף הבינוי. בימים אלו, פועל הפיקוח לחיזוק מבנה ההון של המערכת הבנקאית, כדי לשפר את יכולתה להתמודד עם זעזועים ואתגרים שונים. יציבות המערכת אינה תלויה רק במאפייניה הפיננסיים, אלא גם ביחס של המערכת כלפי לקוחותיה. פעלנו ונמשיך לפעול למען בנקאות הוגנת ונגישה לכלל האוכלוסייה.

בתחום התחרות, אנו פועלים לכניסתם של שחקנים נוספים למערכת הבנקאית, באמצעות רגולציה מדורגת. במקביל,  אנו ממשיכים לפעול להגברת שקיפות הנתונים ומתן כלי השוואה בידי הלקוחות, לצד הסרת חסמי מעבר.״
 

זהבה בוכהולץ, מנהלת היחידה הכלכלית בפיקוח על הבנקים, בכנס, צילום: חן גלילי

זהבה בוכהולץ, מנהלת היחידה הכלכלית בפיקוח על הבנקים: "במסגרת המעקב השוטף שלנו אחר תחום הפיקדונות – הריביות, המסלולים והבחירות שעושים הלקוחות בנוגע להפקדת כספם – ביקשנו להעמיק את ההבנה שלנו גם מזווית הראייה של משקי הבית: כיצד הם מתנהלים בפועל, מה מניע אותם, ואילו תנאים יכולים לעודד אותם להפקיד כסף בפיקדון בנקאי. לשם כך ערכנו סקר בשיתוף עם מערך הדיגיטל הלאומי, שמטרתו הייתה לבחון את דפוסי ההתנהגות הפיננסית של הציבור. מהממצאים עולה כי 27% ממשקי הבית אינם חוסכים כלל, בעוד 51% בוחרים לחסוך בפיקדון בנקאי – מחציתם גם חוסכים באפיקים נוספים מחוץ למערכת הבנקאית. שאר המשיבים חוסכים באפיקים חוץ-בנקאיים בלבד. הסקר גם מדגיש את חשיבות האוריינות הפיננסית: משיבים שמבינים את ערך הכסף ואת השפעות האינפלציה, נוטים לחסוך יותר ובצורה מושכלת יותר. בקרב אלו שאינם חוסכים בפיקדון בנקאי, עלו מספר גורמים שיכולים לעודד אותם לעשות זאת: תהליך פשוט ונגיש, מידע ברור ושקוף באתרי הבנקים, מוצרים מותאמים לצרכיהם, וליווי מצד הבנק לאורך הדרך. כל אלה הם תחומים שאנו בפיקוח על הבנקים שמים עליהם דגש ופועלים לקדמם – מתוך מחויבות לרווחת ציבור הלקוחות."
 

אבי זלדמן, יו״ר מזרחי-טפחות, בכנס, צילום: חן גלילי

אבי זלדמן, יו"ר בנק מזרחי-טפחות אמר: "יציבותם של הבנקים הישראליים ויכולתם להתמודד בהצלחה עם משברים עולמיים ומקומיים, נזקפת לזכותם של הנהלות הבנקים והפיקוח על הבנקים. השילוב הזה שבין פיקוח הדוק מקצועי ואקטיבי לניהול שמרן, אחראי ומושכל, מביא לתוצאה הרצויה. המערכת הבנקאית הישראלית מוכיחה עצמה, פעם אחר פעם, ככזו היודעת להתנהל נכון גם כשהגלים סוערים, ולנווט עצמה בתבונה ובזהירות.

מדובר באינטרס משקי עליון בחשיבותו, והודות לכך המערכת הבנקאית נהנית מאמונם של כלל מחזיקי העניין: המפקידים – שיודעים שכספם בטוח בכל מצב; משקי הבית והעסקים לסוגיהם – שסומכים על המערכת כספקית אשראי הנדרש כבסיס קיומי למשק חי; ובעלי המניות – ישראלים וזרים, אנשים פרטיים וגופים מוסדיים, שמחזיקים במרבית מניות הבנקים.

על רקע זה, חייבים להתייחס לתופעה פסולה ומזיקה, ללא שום תכלית ראויה: יוזמות ומהלכים של גורמים שמחוץ לבנק ישראל ולבנקים, שנועדו להחליש את הבנקים ולפגוע בהם. שלא יהיה ספק, אינני מדבר על עידוד וחיזוק התחרות. עידוד התחרות וחיזוק התחרות, הם מבורכים ונכון שיקודמו. אני מתכוון למהלכים פופוליסטיים שכל תכליתם לפגוע בבנקים, רק בגלל שהם מרוויחים 'יותר מידי', לשיטתם של יוזמיהם. אין לי ספק, שיוזמי המהלכים האנטי-בנקאיים הללו, יהיו הראשונים לזעוק אם הבנקים ייחלשו חלילה, ותפקודם כספקי אשראי וכשומרי כספי מפקידים, ייפגע".
 

מימין: משה פרל, מנהל מכון ספרא לבנקאות ותיווך פיננסי, אהרן סימפסון-גרוסמן, אורית בכר ופרופ׳ דן עמירם, ראש משותף של מכון ספרא, צילום: חן גלילי