רון אייכל
14/08/2011
המחאה הציבורית המתעצמת במדינה סביב מחירי הדיור, יוקר המחייה ועוד מעלה את השאלה, איזה צעדים בידיה של הממשלה לעשות, וכיצד יממנו בממשלה צעדים אלה.
לאחרונה מינה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את פרופסור מנואל טרכטנברג, מי שכיהן כראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה בשנים 2009-2006, לנהל את המשא ומתן עם המפגינים.
אין ספק כי צעד זה הוא מבורך, אך קשה לראות את פרופ' טרכטנברג מצליח לקצץ סכום נכבד ממשרדי הממשלה, בעיקר בגלל הכוחות הפוליטיים המעורבים, וגם כי פעולה זו עלולה לעורר זעם נוסף מצד המפגינים.
על פי הדיווחים (לא רשמיים), הכליים המרכזיים שאותם יבחן פרופ' טרכטנברג הם: מס חברות, מס הכנסה שולי ומס רווח הון. בנוסף, צפוי דיון בהטלת מס על ירושה הגבוהה מ-3 מיליון ש"ח.
השימוש במקורות אלו יביא בעיקר להפחתת המע"מ מתן שירותים וסיבסודים לאזרחים.
לפי הערכתנו, העדר דרישות ברורות של אנשי המחאה החברתית מאפשר לאנשי הממשלה להטיל קשיים על רפורמות שמוצעות בשוק. לראיה, דחיית מסקנות וועדת קדמי שהוקמה בכדי לעזור לצרכני החלב בעקבות מחאת הקוטג', למרות הבטחות אנשי הממשלה לטפל בעניין במהירות.
מעל לכל, יש לזכור כי כל עוד לא נעשה שינוי בסדרי העדיפויות (הקצאת הכספים) לא באמת יכול להתחולל כאן מהפך. הואיל ודבר זה לא נמצא על סדר היום – לא של המפגינים ולא של הממשלה – אזי תוצאות המאבק מוטלות בספק. היתרון הוא ביטחון רב לכך שהמסגרת התקציבית לא תיפרץ
יתר על כן, צריך לזכור כי גם אם הממשלה לא תעשה כלום בתחום הדיור, כבר הרכבת יצאה מהתחנה והשוק כבר נמצא במהלך של בלימה.
יתרות מטבע חוץ בבנק ישראל
בנק ישראל פרסם השבוע את יתרות מטבע החוץ שבידו לחודש יולי 2011. מהפרסום עולה כי סך יתרות מטבע החוץ שהבנק מחזיק מסתכמות בכ-77.9 מיליארד דולר. 529 מיליון דולר יותר מהחודש הקודם.
הגידול נובע בעיקר מהעברות הממשלה מחו"ל בהיקף של 374 מיליון דולר.
בחודש יולי, רכש בנק ישראל מטבע חוץ במהלך המסחר בהיקף של 225 מיליון דולר – 200 מיליון דולר פחות מהחודש הקודם.
היקף ההתערבות בחודש זה היה נמוך משמעותית מהממוצע החודשי העומד על 1.2 מיליארד דולר, מאז מועד תחילת ההתערבות (מארס 2008). מתחילת שנה עומד ממוצע זה על 661 מיליון דולר.
מתחילת שנת 2011, רכש בנק ישראל כ-4.6 מיליארד דולר.
תוואי ריבית בנק ישראל – הגענו למיצוי הריסון המוניטרי
בפרוטוקלי החלטת הריבית לחודש אוגוסט שפורסמו השבוע, כתב בנק ישראל (כמו שכתב בפרוטוקלים הקודמים) כי בנק ישראל מנהל מדיניות העקבית עם תהליך הדרגתי של החזרת הריבית לסביבה "נורמאלית". עם זאת, נראה כי מאז הישיבה האחרונה שנערכה בבנק ישראל, הסביבה המאקרו כלכלית השתנתה במידה רבה ומכאן גם השיקולים וההחלטות לגבי המדיניות המוניטרית של בנק ישראל.
נראה כי התרבו הגורמים הכלכליים תומכים כי בנק ישראל יותיר את ריבית בנק ישראל ללא שינוי למשך תקופה ממשוכת, לפחות עד סוף השנה. בפרט נציין את אי הוודאות הגדולה סביב משברי החוב בארה"ב ובאירופה, בנוסף להאטה במשק העולמי והשפעתה על הצמיחה המקומית. לכך יש להוסיף את התמתנות ציפיות האינפלציה (הגיעו למרכז יעד האינפלציה), וההערכה כי העלאות הריבית והצעדים שננקטו בתחום הנדל"ן על ידי משרד האוצר ובנק ישראל יתחילו להשפיע בקרוב (בנוסף למחאה).
יתרה על כן, המגמה השלילית בשוקי המניות ואיגרות החוב בשבועות האחרונים אף תומכים במהלך של הורדת הריבית המוניטרית.
אמנם, אנו מאמינים כי הסבירות למהלך של הפחתת ריבית על ידי בנק ישראל הינו נמוך, אך לאור התנהלותו בעבר של הנגיד, לא ניתן לשלול לחלוטין אירוע של הפחתת ריבית במידה והנגיד יחוש כי הכלכלה הישראלית מאוימת במיתון מחודש.
לוח אינדיקטורים למשק הישראלי
| נתון | חודש עדכון | נתון קודם | שינוי לעומת נתון קודם | שינוי מתחילת 2011 | לפני 12 חודשים | ||
| נתון | שינוי | ||||||
| תוצר מקומי גולמי* | 168,839 | Q1 | 166,961 | 4.60% | - | 159,823 | 5.60% |
| (מיליוני ש"ח) | |||||||
| ריבית | 3.25% | אוגוסט | 3.25% | 0.00% | 1.25% | 1.50% | 1.75% |
| מדד משולב** | 132.8 | יוני | 132.6 | 0.20% | 1.80% | 126 | 5.30% |
| מדד מחירים**** | 104 | יוני | 103.6 | 0.40% | .2.2% | 99.8 | 4.20% |
| אבטלה | 6.00% | Q1 | 6.50% | 0.50% | - | 6.90% | 0.90% |
| שיעור אינפלציה צפוי לשנה (שוק ההון) | 2.90% | יוני | 3.20% | 0.30% | 0.10% | 2.90% | 0.00% |
| עודף חשבון השוטף* | 370.4 | Q1 | 564.8 | 34% | - | 1,915 | 80% |
| (מיליוני ש"ח) | |||||||
| יבוא סחורות* | 4,268.40 | יולי | 4,135.50 | 0.60% | 9.90% | 3,754.10 | 3.10% |
| (מיליוני ש"ח) | |||||||
| יצוא סחורות* | 3,870.00 | יולי | 3,848.10 | 3.20% | 15.30% | 3,424.30 | 24.70% |
| (מיליוני ש"ח) | |||||||
| מכירות ברשתות השיווק*** | 111.2 | יוני | 109.8 | 1.30% | 2.10% | 108.2 | 2.70% |
| ייצור תעשייתי** | 134.7 | יוני | 131.5 | 2.40% | 4.30% | 134.8 | 0.10% |
| פדיון בכל ענפי המשק** | 133.3 | מאי | 130.6 | 2.10% | 1.60% | 128.5 | 3.70% |
*מנוכה עונתיות
** נתונים מנוכה עונתיות במחירי 2004 = 100
*** נתונים מנוכה עונתיות במחירי 2008 =100
**** נתונים מנוכה עונתיות במחירי 2010 =100
שוק האג"ח – הסערה נמשכת
הטלטלה בשוק האג"ח המקומי נמשכה גם השבוע. החשש הגובר בשווקים גרם למשקיעים לנוע אל עבר האיגרות הממשלתיות על חשבון האיגרות הקונצרניות. הפעם, במנוגד לשבועות הקודמים, גם האיגרות בעלות הדירוג הגבוה נפגעו. בסיכום השבועי, נרשמו עליות שערים של כ-0.7% באיגרות החוב הממשלתיות כאשר איגרות הקונצרניות רשמו ירידה של 5.4% בערכן.
בקרב האיגרות הממשלתיות, האפיק המוביל היה השקלי, שבו נרשמו רווחי הון של 0.8%, בממוצע. עיקר הרווחים התרכזו בחלקו הארוך של העקום. בין היתר, 3 גורמים מרכזיים תרמו לעליית מחירי האיגרות הארוכות והם: ירידת התשואות בקרב אג"ח הממשלתיות בארה"ב (האג"ח הממשלתית ל-10 שנים ירדה ב-42 נ"ב בשבוע האחרון והגיעה לתשואה לפדיון של 2.14%). בסיכום השבוע האיגרת ל-10 שנים (ממשלתי שקלי 0122) רשמה רווח הון של 1.7%.
יתר על כן, השתנתה ההערכה בכל האמור לתוואי הריבית של בנק ישראל ונראה כי זו לא צפויה לעלות בחודשים הקרובים (וקיים אף סיכוי כי זו תופחת, במידה והמשבר העולמי יגבר). לבסוף, מחיר הנפט הגולמי בניו-יורק היה בשבוע האחרון זול בכ-5% מאשר מחירו הממוצע בשבוע המסחר הקודם. גם לכך הייתה השפעה חיובית על האפיק השקלי.
האפיק הצמוד רשם גם כן רווחי הון נאים (0.6% בממוצע), וגם פה, בדומה לאיגרות השקליות, עיקר הרווחים התרכזו בחלק הארוך של העקום.
כתוצאה משינויים אלה, ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון המשיכו ב"ראלי" שלהם כלפי מטה. הציפיות לשנתיים הגיעו לרמה של 2.30% מרמה של 2.63%. הציפיות לעשר שנים ירדו ב-8 נ"ב והגיעו לרמה של 2.62%. כפי הנראה, ציפיות האינפלציה כבר הופכות נמוכות למדי. זאת, על רקע העובדה כי מחירי השכירות צפויים להמשיך להתייקר באופק של 12 החודשים הקרובים, בשיעור של כ-5% ולתרום כ-1% למדד, לבדן. אי לכך, יש להערכתנו לשקול הגברת החשיפה לאפיק הממשלתי (או הקונצרני) צמוד במח"מ קצר, על חשבון השקלי.
איגרות החוב הקונצרניות התנהלו בשבוע שחלף במגמה שלילית. מדד התל-בונד 20 רשם הפסד הון של 4.04% ומדד התל-בונד 40 השיל מערכו 4.81%. התל-בונד השקלי רשם הפסדים קלים יותר של 3.12%.
המרווח בין מדד התל-בונד 20 לבין האיגרות הממשלתיות המתאימות התרחב השבוע ב-85 נ"ב והגיע לרמה של 293 נ"ב, הרמה הגבוהה ביותר שנרשמה מאז שנת חודש מאי של שנת 2009.
תופעה נוספת שהתרחשה השבוע, ומנוגדת להתפתחויות שנרשמו במאי ויוני הייתה עליות במרווחים באיגרות החוב הנמצאות בדירוגים הגבוהים, לעומת הממשלתיות. כלומר, אם בחודש מאי-יוני כשחשש המשקיעים גבר, מרווחי התשואה של איגרות בעלות דירוג נמוך עלו, ושל איגרות בעלות דירוג גבוה ירדו, אזי הפעם נרשמה עלייה של פערי התשואה בכל קשת האיגרות.
כך, ובניגוד לחודשים הקודמים, תנועת המשקיעים בשבועות האחרונים הייתה מהשוק הקונצרני בכללותו, לאיגרות הממשלתיות, ולאו דווקא מאיגרות High Yield לאיגרות קונצרניות בטוחות יותר.
איגרות החוב שנפגעו במידה הרבה ביותר, בשבועות האחרונים, היו אלה של אנשי העסקים הנמצאים בכותרות החדשותיות. לדוגמא, איגרות החוב של חברת אי.די.בי (נוחי דנקנר), אלביט הדמיה (מוטי זיסר), אמפל (יוסי מימן), סקיילקס (אילן בן-דוב). אלו רשמו הפסדי הון של יותר מ-5% רק בשבוע המסחר האחרון.
על רקע הירידות במחירי איגרות החוב, מספר חברות מבצעות קנייה עצמית של איגרות חוב, מה שעשוי להעיד איתנות פיננסית ואפשרות השקעה מעניינת.
על רקע ירידות השערים שנרשמו באפיק הקונצרני האיכותי )דירוגים '+AA' עד '-AA') אנו מוצאים איגרות אלו כאטרקטיביות למדי, כאשר האיגרות בעלות מח"מ קצר עד בינוני מתאימות לרגישים לסיכון ואלו בעלות מח"מ ארוך למשקיעים האדישים לסיכון (או כנגד החלפה של ממשלתית ארוכה). בתרשים משמאל ניתן לראות את העלייה במרווחי התשואה לפדיון שבין איגרות חוב קונצרניות בדירוג 'AA', לבין הממשלתיות, בשבוע האחרון.
נכתב ע''י רון אייכל,
מיטב בית השקעות
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
