שולמית גרי, מנכ״לית בנק ישראל, צילום: דוברות בנק ישראל
דניאל דותן, עורכת אתר פאנדר
16/06/2025
באוקטובר 2022 ערך בנק ישראל סקר חשוב במטרה לאמוד את רמת האוריינות הפיננסית של הציבור בישראל. הסקר בדק מדדים שונים לבחינת מידת הידע הפיננסי של הציבור בישראל, בהשוואה למדינות ה־OECD, ביניהם: ידע, התנהגות, גישה, חוסן פיננסי, ורווחה כלכלית.
הידע הפיננסי של הציבור הישראלי נמוך ביחס למדינות ה־OECD
הנתונים חשפו כי הידע הפיננסי של הציבור הישראלי נמוך מעט לעומת מדינות ה־OECD. שולמית גרי, מנכ"לית בנק ישראל, מתייחסת לסוגיה ואומרת כי הפער בא לידי ביטוי בהיבט ההתנהגותי: "ראינו שהציבור הישראלי נוהג לכסות את גירעונותיו השוטפים באמצעות הלוואות בשיעורים גבוהים יותר מאלו של ה־OECD, דבר שמצביע על חולשה באוריינות הפיננסית של הציבור הישראלי".
לדבריה, "ממצאי הסקר הצביעו גם על פערים גבוהים בתוך הקהלים השונים בחברה הישראלית ברמת האוריינות הפיננסית". גרי מציינת כי "החסמים העיקריים שעומדים בפני הציבור הישראלי הם היעדר הבנת השפעת האינפלציה על כוח הקנייה והיעדר הבנה של פיזור הסיכונים".
שולמית גרי מפקחת על 1,000 עובדים, מאז שנכנסה לתפקידה כמנכ"לית בנק ישראל ב־3 בספטמבר 2020, בעיצומו של משבר הקורונה, אך דומה שאתגרים אינם מהווים אבן נגף עבורה. היא ממשיכה לנהל את המערך העצום של בנק ישראל על מחלקותיו, מנהליו ועובדיו הרבים, גם במשבר המלחמה הנוכחי, וכבר מסכמת שורה ארוכה של פעולות וצעדים שהכתיבה מאז שנכנסה לתפקיד.
לשאלתנו כיצד ניתן לצמצם את הפער ולהקנות לציבור בישראל ידע פיננסי רב יותר, גרי משיבה: "כדי שמשקי הבית יוכלו להפיק תועלת מהאפשרויות הרבות ומהתחרות בין המתווכים, הם צריכים להיות בעלי גישה נוחה למידע ולהבין את התחום – כלומר, להיות בעלי אוריינות פיננסית טובה. בשנים האחרונות, אחריות על נושאי החיסכון, ובמיוחד על הבחירה בחיסכון הפנסיוני, מועברת מהממשלה והמעסיקים למשקי הבית עצמם.
"משמעות הדבר היא שהבחירות הפיננסיות שלהם חשובות מאוד, כי הן יכולות להשפיע באופן משמעותי על ההכנסה שלהם לאורך חייהם, ובמיוחד אחרי הפרישה".
״מאגר נתוני האשראי של בנק ישראל סימן במיוחד את מי שהפסיקו לשלם משכנתא או חזרו לפעילות כלכלית במהלך המלחמה, כדי שלא ייפגע דירוג האשראי שלהם״
"משקי הבית צריכים לקבל החלטות רבות בתחום הפיננסי"
היא מסבירה כי משקי הבית צריכים לקבל החלטות רבות בתחום הפיננסי – כמו ניהול חשבונות בנק, נטילת הלוואות, רכישת ביטוחים, וניהול חסכונות, כולל חסכונות פנסיוניים. "בכל אחד מהתחומים האלה, הם צריכים לבחור את הגורם שיספק להם את השירות, את המוצר המתאים, את רמת הסיכון שהם מוכנים לקחת ואת מידת הנזילות שהם רוצים. כיום, עם כניסתם של מתווכי אשראי מוסדרים, התהליך הזה נעשה מורכב יותר. מצד אחד, יש יותר אפשרויות – מגוון רחב יותר של מתווכים ומוצרים שמהם ניתן לבחור. מצד שני, המתווכים פונים ישירות למשקי הבית ומעודדים אותם לפעול יותר בתחום הפיננסי".
האם אתם רואים נכונות בקרב הציבור להעשיר את הידע הפיננסי?
"אנו רואים שיש רצון לשינוי ויש צמא לידע בתחומי האוריינות הפיננסית. ישנו צורך בגיבוש תכניות לחינוך פיננסי של הציבור. גם אנחנו הוצאנו לפועל תכניות שונות להגברת החינוך הפיננסי חלקן בשיתוף פעולה עם המערכת הפיננסית ועם רגולטורים שונים. יש להמשיך ולקדם במרץ פעילויות שונות לחיזוק האוריינות הפיננסית".
"מצאתי את עצמי בלב תקופה מורכבת ויוצאת דופן"
קודם למינויה כמנכ"לית בנק ישראל כיהנה גרי כמנכ"לית מכון וייצמן למדע, שם ניהלה אלפי עובדים וסטודנטים לתארים מתקדמים, תקציבי ענק ופרויקטים גדולים. כהונתה בבנק ישראל החלה, כאמור, בעיצומה של מגפת הקורונה, שהוסיפה אתגרים משמעותיים לניהול הארגון. הצורך המיידי שלה היה להבטיח תפקוד מלא של הבנק ומילוי יעדיו.
"כשנכנסתי לתפקיד מנכ"לית בנק ישראל בספטמבר 2020, מצאתי את עצמי בלב תקופה מורכבת ויוצאת דופן, שהאתגר המרכזי שבה היה כמובן משבר הקורונה על השלכותיו," נזכרת גרי, "הגעתי לבנק כאשר המסדרונות היו ריקים, רוב העובדים עבדו מהבית, וההיכרות עם הארגון והאנשים התנהלה בעיקר דרך מסכי המחשב.
בדיעבד, היא מבינה כי, ללא ספק, הייתה זו דרך בלתי שגרתית להתחיל תפקיד בארגון גדול ומורכב כמו בנק ישראל, אך באותם ימים מוטרפים לא היה זמן לעצור ולחשוב על כך.
"הקורונה דרשה מאיתנו גמישות ארגונית יוצאת דופן, יכולת תגובה מהירה ותהליכים רזים ויעילים, תוך שמירה על המשכיות עסקית וביטחון המידע. אחד האתגרים המרכזיים היה להוביל את הבנק לפעול במהירות, להסיר חסמים ביורוקרטיים ולהתאים את התהליכים למציאות החדשה".
גרי משבחת את הרמה המקצועית הגבוהה והמחויבות של עובדי בנק ישראל אשר לדבריה, נרתמו והיו נכונים לכל מאמץ לטובת הכלכלה הישראלית.
אילו תוכניות הובלתם בבנק ישראל על מנת להתמודד עם קשיי הנזילות במערכת הפיננסית בעת משבר הקורונה?
"הפעלנו מספר תכניות במטרה לשמור על תפקוד תקין של השווקים הפיננסיים, להקל על תנאי האשראי במשק ולתמוך בפעילות הכלכלית וביציבות הפיננסית הכל על מנת שגלגלי הכלכלה ימשיכו לנוע.
"בתחילת המשבר העניק בנק ישראל הלוואות בריבית קבועה של 0.1% לתקופה של שלוש שנים, למערכת הבנקאית, כדי להגדיל את היצע האשראי לעסקים קטנים וזעירים ולעזור להם לעבור את התקופה הקשה.
היקף התוכנית עמד על 5 מיליארד שקלים. בנוסף, הוגברה הגמישות בשימוש בכלי הריפו מול גופים פיננסיים, וכללנו אג"ח קונצרניות כבטוחה, במטרה לתמוך בנזילות השקלית במערכת הפיננסית. בסוף שנת 2021 התוצר הכלכלי חזר לרמתו המקורית לפני המשבר, ושיעור התעסוקה התקרב לממדים שהיו ערב המגפה".
״לאור הרווחיות הגבוהה של הבנקים, גיבש בנק ישראל מתווה וולונטרי להקלות כספיות משמעותיות שיפעלו לטובת לקוחות המערכת הבנקאית – ובפרט משקי הבית והעסקים הקטנים והזעירים״
מהקורונה למלחמה: רצף של אתגרים ושורה של פעולות
עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ב־7 באוקטובר, הובן בבנק ישראל כי לפניהם מאורע קשה ועצים הרבה יותר ממה שהכירו בעבר. גם הפעם נדרשה גרי לפעולה מהירה ופונקציונלית. "כבר באותה שבת, ה־7 באוקטובר, הקמנו בבנק חמ"ל שילווה את ההיערכות של הבנק", היא אומרת, "כמאה ושישים מעובדי הבנק גויסו למילואים בימים הראשונים של המלחמה. עוד כמאה בני זוג ובני משפחה מקרבה ראשונה של העובדים גויסו אף הם בתחילת המלחמה. המאבטחים שלנו במתקני הבנק, שהם בעלי כשירות קרבית גבוהה גויסו בן לילה והיה צורך למצוא פתרון ראוי".
בין משימותיה כמנכ"לית בנק ישראל, בעת ההיא, היה להבטיח באופן מיידי את ההמשכיות העסקית של הבנק, על מנת שיוכל לתמוך במערכת הפיננסית כולה.
כיצד עשיתם זאת?
"אפשרנו עבודה מהבית לכל העובדים שעבודתם מאפשרת זאת. וידאנו שהמתקנים שלנו לשעת חירום שמישים, ודאגנו למלאי מספק של מזומנים לכל אזרחי מדינת ישראל - בעיתות חירום, זמינות המזומנים מעניקה לאזרחים תחושה של יציבות וביטחון.
"הקמנו כיתת כוננות מעובדי הבנק, נושאת נשק שעברה מטווחים והכשרות וסייעה באבטחת הבנק. בנוסף הצלחנו לשמחתי לגייס במהירות מאבטחים שמילאו את השורות. בה בעת השקענו משאבים רבים בתמיכה בעובדים שלנו ובבני ובנות זוגם של עובדים שגויסו, וליווינו אותם בכל צורך שהתבקש".
גרי מספרת בעצב כי במהלך המלחמה איבד בנק ישראל עובד יקר אשר בימים אלו מלאה שנה ללכתו - סרן איתן קופלוביץ ז"ל אשר נפל בהגנה על המולדת. עובדים נוספים בבנק ישראל ספגו אבדות קשות של בני משפחה ובהם בנה של עובדת, בנה של גמלאית הבנק, אחיינים, בני דודים, בני משפחה נוספים, וחברים קרובים.
"המלחמה כידוע טרם הסתיימה ויש לנו עדיין לא מעט עובדים מגויסים וחלקם קיבלו לאחרונה צווי 8. בנק ישראל ממשיך להתמודד עם האתגר ועומד בכל המטרות והיעדים שלו גם בעת המורכבת הזאת".
מה לגבי האתגרים הכלכליים של המשק בזמן מלחמה?
"לפני המלחמה, הכלכלה הישראלית הייתה במצב טוב, עם חוב ציבורי נמוך ויתרות מטבע חוץ גבוהות, ואולם המלחמה השפיעה באופן משמעותי על הכלכלה בישראל. עסקים רבים – מפעלים, חנויות, מסעדות ואתרי בנייה – נסגרו, ובעלי עסקים רבים גויסו למילואים. מערכת החינוך נסגרה אף היא, והפעילות הכלכלית האטה משמעותית. משפחות רבות פונו מבתיהן בצפון ובדרום, ועסקים רבים נזנחו".
והמפונים חויבו להמשיך ולשלם משכנתאות.
"אכן. אנשים רבים נאלצו להמשיך לשלם הלוואות ומשכנתאות, לעיתים על נכסים שנפגעו ולא ניתן היה לגור בהם, וכל זאת בלי הכנסות. בנוסף, עלויות המלחמה היו גבוהות מאוד. הרבה מעבר למה שהיכרנו בעבר".
אילו פעולות ביצע בנק ישראל על מנת להקל על הציבור בזמן המלחמה?
"בנק ישראל פעל במהירות על מנת לייצב את השווקים ולשמור על היציבות הפיננסית במשק. הבנק השיק תוכנית למכירת מטבע חוץ בהיקף של עד 30 מיליארד דולר, ביצע עסקאות החלף (סוואפ) בהיקף של עד 15 מיליארד דולר, והפעיל עסקאות ריפו מול גופים מוסדיים וקרנות נאמנות".
מה לגבי הקלות בבנקים?
"הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל הוביל מתווה שאומץ על ידי המערכת הבנקאית וכלל הקלות בנטל האשראי והעמלות, לצד תוכניות להקלה על עסקים קטנים וזעירים וסיוע לאוכלוסיות שנפגעו במיוחד - משרתי מילואים, תושבי קו העימות המפונים ומשפחות נפגעים - שכללו מתן אשראי ודחיית תשלומים למשכנתאות והלוואות.
צעד נוסף שיישם בנק ישראל נועד לשמר את דירוג האשראי של אנשים שהתקשו לשלם את המשכנתה במהלך המלחמה: "מאגר נתוני האשראי של בנק ישראל סימן במיוחד את מי שהפסיקו לשלם משכנתא או חזרו לפעילות כלכלית במהלך המלחמה, כדי שלא ייפגע דירוג האשראי שלהם".
בנוסף לכל אלו, מציינת גרי כי עובדי בנק ישראל התגייסו למתן סיוע ישיר לאוכלוסיות שנפגעו באמצעות ביקורים במלונות אליהם פונו תושבים מאזורי העימות, ותגבור מוקדי השירות לציבור על מנת לספק מענה מהיר ותומך לצרכים השונים של המפונים.
"התחרות לטובת הצרכנים אינה מספקת"
ובחזרה לבנקים: תמונת הריביות האפסיות שהבנקים מעניקים לציבור על יתרות זכות בעו"ש והריביות הזעומות שהם מעניקים על פיקדונות, לעומת הריביות הגבוהות שהם גובים בגין יתרת חובה והלוואות, וכל זאת כשרווחיהם צומחים בפראות משנה לשנה, מקוממת את הממשלה, את האוצר, וכמובן שאת הציבור. ואצבעות רבות מופנות אל בנק ישראל בעניין הזה. גרי מסכימה כי התחרות לטובת הצרכנים אינה מספקת. "באופן פרטני אנחנו מסתכלים על עידוד התחרות במשק הפיננסי. הדברים באים לידי ביטוי בסופו של יום בכיסו של הצרכן אשר משלם יותר".
מה בנק ישראל עושה בעניין?
"בנק ישראל נקט בשורה ארוכה של צעדים, בשנים האחרונות, בתחום הבנקאות, התשלומים ועולמות האשראי, אשר יחד יוצרים אפקט מצטבר המיטיב באופן משמעותי עם משקי הבית והעסקים הקטנים בישראל, ולפי המחקרים של חטיבת המחקר בבנק, מגבירים את התחרות ומביאים להוזלה ללקוח".
בכך גרי מתכוונת לכלים שהשיק בנק ישראל המסייעים לציבור בהבנה הפיננסית ובביצוע השוואות בין הבנקים השונים לצורך הגדלת התחרות. כלים כגון: מערכת לשיתוף נתוני אשראי, מעבר מהיר מבנק לבנק ללא עלות, ואתר 'קו המשווה' של בנק ישראל. אתר זה משמש ככלי הסבר על אפיקי ההשקעה העיקריים, וככלי לביצוע השוואות בין מוצרים פיננסיים תוך פירוט חודשי של הריביות הממוצעות שגובים הבנקים בישראל על אשראי, הלוואות, ומשכנתאות, והריביות הממוצעות שהם מעניקים על פיקדונות.
בנוסף לכך, ביצע בנק ישראל שורה של פעולות וגיבש רפורמות במטרה להגביר את התחרות בין הבנקים, ביניהן: רפורמה בעולמות התשלומים המאפשרת צירוף סולקים חדשים למערכות התשלומים, סלים אחידים למשכנתאות שמקלות בהבנת המשכנתה ובביצוע השוואות בין הבנקים, הקמת בנק דיגיטלי חדש, ועוד.
"כל אחד מהצעדים הללו חשוב ותורם להגברת התחרות ואנו ממשיכים לבחון דרכים נוספות", היא אומרת.
הציבור הישראלי נוהג לכסות את גירעונותיו השוטפים באמצעות הלוואות בשיעורים גבוהים יותר מאלו של ה-OECD, דבר שמצביע על חולשה באוריינות הפיננסית של הציבור הישראלי
״רואים לאחרונה עלייה משמעותית בהונאות הפיננסיות"
בבנק ישראל מעריכים כי ההונאות הפיננסיות יתגברו השנה. ממה עלינו להיזהר?
"לצערנו אנו רואים לאחרונה עלייה משמעותית בהונאות הפיננסיות, ואנו צופים כי מגמה זו תלך ותגדל. בצד התפתחות טכנולוגיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית אנו רואים ניצול אפל של טכנולוגיות אלה – כגון Fake Deep ואחרות שמאפשרות יצירת תכנים מזויפים שנראים אמתיים מאוד, מה שמקשה על זיהוי ההונאה ומסייע לפושעים להטעות את הציבור.
לדבריה, "הגורמים לעלייה בהונאות הם בין היתר השימוש הגובר בכלים טכנולוגיים חדשניים והתחכום ההולך וגובר של הפושעים הדיגיטליים".
בנק ישראל, כפי שמציינת גרי, פועל במישור רחב ומקיף להגנה על הציבור ומערכת הבנקאות ומפעיל צעדים רבים להעלאת מודעות הציבור באמצעות קמפיינים, הרצאות, וובינרים וחומרי הסברה בשפות שונות, במטרה לשפר את היכולת לזהות ולהתמודד עם הונאות בזמן אמת. כמו כן, מבצע שיפור בקרות ומערכות הטכנולוגיות בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי לזיהוי וניטור מוקדם של הונאות, ושימוש במערכות אבטחה מתקדמות".
מהי המלצתך לציבור לצורך הפחתת הסיכון להונאות פיננסיות?
"ההמלצה שלי לציבור היא להישאר ערניים, להיזהר מהצעות שנראות חשודות, לא למסור מידע אישי או פיננסי לא מוכר, ולפנות לגורמים מוסמכים במקרה של חשד להונאה".
בחודש מאי החל לפעול בפועל המתווה שבמסגרתו יחזירו הבנקים ללקוחות 3 מיליארד שקל במזומן לחשבונות הבנק - 1.5 מיליארד שקל בכל שנה. מי צפוי לראות את ההחזר בחשבון הבנק שלו?
"לאור הרווחיות הגבוהה של הבנקים, גיבש בנק ישראל מתווה וולונטרי להקלות כספיות משמעותיות שיפעלו לטובת לקוחות המערכת הבנקאית – ובפרט משקי הבית והעסקים הקטנים והזעירים. במסגרת המתווה יינתנו רוב ההקלות באופן אוטומטי ללקוחות, בלי צורך להגיש בקשה, כאשר הבנק ישתמש בשיקול דעתו העסקי כדי להתאים את ההקלות בהתאם לסוג הלקוחות ולצרכים שלהם.
"כל בנק מסחרי מפרסם באתר שלו, במקום בולט, את פירוט ההקלות שהוא מעניק ואת קבוצות הלקוחות שמקבלות אותן. גודל ההקלות שכל בנק ייתן נקבע לפי הרווחיות שלו בשנים 2023-2024. בנוסף כולל המתווה הקלות מיוחדות לאוכלוסיות שנפגעו במלחמת 'חרבות ברזל', כמו חיילי המילואים".
מהם הקווים המנחים שלך בניהול הארגון?
"בכל תפקיד אותו מילאתי בקריירה שלי, ממש מתחילתה, ראיתי ארגון לרוחבו ותמיד מעבר לתפקיד הספציפי שאותו מילאתי. גם אם זה היה לקוח שייצגתי אותו בעסקה מסחרית או בערכאות, וגם כשעברתי לעבודה בתאגידים כעובדת - In house. היכולת לראות את הארגון לרוחבו, להבין את החזון והייעוד ואת האקו–סיסטם שבו הוא פועל, אפשרו לי להגדיר יעדים כמנהלת, ומכאן לתוכנית פעולה למימושם. היכולת לזהות פערים ולסגור אותם. לא לתת ל'דברים' ליפול בין הכיסאות.
"יכולת נוספת שפיתחתי לאורך השנים היא היכולת האנליטית להבחין בין עיקר לתפל ולא פחות חשוב לנקות "רעשים" ולהתקדם. התכונות החשובות בעיני לכל עובד, מנהל או יזם הן סקרנות, גמישות מחשבתית ויכולת למידה מהירה. אגב, אלה תכונות הנדרשות גם מהארגונים עצמם המבקשים להתפתח ולצמוח".
גרי מבקשת להתייחס גם לאנשים בארגון: "לא יכולתי לקדם כמעט דבר ללא אנשים רבים וטובים שהיו איתי לאורך כל הדרך. מנהלים ועובדים אשר הטו כתף וחשבו, יזמו וקידמו יחד איתי עשייה מבורכת. יש להכיר בכך ולתת לעבודה הטובה של האנשים את המקום הראוי".
"יש לפעול באופן מודע וסדור כדי שהסוגיה של שוויון מגדרי תישאר באג'נדה הציבורית"
האם לדעתך ניצבת תקרת זכוכית בפני נשים בתפקידים בכירים במשק?
"אני לא נתקלתי בתקרת זכוכית. כן ישנה עדיין הטיה מגדרית. אנו רואים תנועה חיובית. מחד, יותר ויותר נשים נושאות משרות בכירות. בד בבד אנו רואים גם תהליך הפוך, בעיקר במשרדי ממשלה בה מיעוט הנשים המנהלות היום בולט למדי״.
"יש לפעול באופן מודע וסדור כדי שהסוגיה של שוויון מגדרי תישאר באג'נדה הציבורית, ולעמוד על זכותן של נשים להיות מקודמות למקומות הראויים להן. בזכות כישוריהן ולא בחסד. ישנן נשים מוכשרות רבות שעדיין לא מגיעות ליעד ועלינו לפעול בכל דרך על מנת לסייע להן להגיע לשם״.
"ככל שיותר נשים יעמדו בראשי הפירמידות הדבר יהווה מודל לנשים אחרות ללכת בעקבותיהם ולהבין שזה אפשרי".
ידע מנוהל ומנותח מגדיל באופן משמעותי את היכולת לקבל החלטות מושכלות
אילו התמודדויות מחייבת פריצת ה־AI וכניסתה בעצימות הגבוהה לעולמנו?
"העולם המשתנה ויחד איתן הטכנולוגיות המשבשות כמו AI ואחרות מחייבות אותנו להסתכל על העולם ולחפש את פרופיל העובד העתידי שיוכל לסייע לבנק ישראל להתמודד בדרך הטובה ביותר עם האתגרים הצפויים לנו. הסקטור הציבורי, לעומת השוק הפרטי, מוסיף קושי של ממש בגיוס עובדים. אני מחפשת פתרונות יצירתיים, ואני משקיעה בזה לא מעט זמן כדי להבטיח שגם בדורות הבאים, איכות התוצרים שייתן בנק ישראל תישאר גבוהה״.
"השינויים צריכים להיות תכופים יותר. בידי הבנק מידע עצום, מסות של נתונים הנדרשים לבנק לצורך ביצוע תפקידיו, ולמעשה, נתונים אלו מגובשים אצלנו בסדרות כלכליות שכל הזמן מתעדכנות. טכנולוגיית ה־AI, אותה התחלנו ליישם בצורה יותר משמעותית בשנתיים האחרונות, הולכת ומתפתחת. אני רואה בזה את העתיד. ידע מנוהל ומנותח מגדיל באופן משמעותי את היכולת לקבל החלטות מושכלות בכל ההיבטים ובכללם אלה הרלוונטיים לעשייה של בנק ישראל. אני מאמינה שמהפכת הבינה המלאכותית תביא אותנו למקומות גבוהים, על אף הסיכונים אותם אנחנו מנהלים בצורה מקצועית".
״לא יכולתי לקדם כמעט דבר ללא אנשים רבים וטובים שהיו איתי לאורך כל הדרך. מנהלים ועובדים אשר הטו כתף וחשבו, יזמו וקידמו יחד איתי עשייה מבורכת״
הגברת התחרות בתחום האשראי לטובת אזרחי מדינת ישראל
מהי השליחות שלך בתפקידך כמנכ״לית בנק ישראל?
"אני באה לבנק ישראל עם מטען מהעולמות העסקיים. אני מבקשת להכניס לסקטור הציבורי אנרגיה שמטרתה לפשט תהליכים, לקצר בירוקרטיה, לקצר לוחות זמנים, ליעל את העבודה. בעולמות הקרובים לעולמות של הממשלה והשירות הממשלתי, ובמובן מסוים גם באקדמיה (אולי קצת פחות), ישנם קשיים מתמשכים שנובעים בראש ובראשונה מעולמות הרגולציה. כשלוקחים את הרגולציה לקצה, במקרים רבים, לצערי, היא מסרבלת שלא לצורך, ופוגעת בהתנהלות של הגופים הציבוריים. פה אני רואה אתגר לגמרי לא טריוויאלי לפשט, לפתוח, לאפשר יציאה מהמסגרות - בצורה חוקית כמובן, ולנסות להקל כדי שתהליכים יתקדמו מהר יותר.
"שליחות נוספת שאני רואה היא הגברת התחרות בתחום האשראי לטובת אזרחי מדינת ישראל ולטובת העסקים הקטנים והבינוניים. בימים האלו אנו בוחנים הקמת מאגר נתוני אשראי של עסקים קטנים ובינוניים. אני מאמינה שהמאגר הזה יהיה game changer. אז זאת השליחות שלי, בין היתר."
לתרום לשגשוג הכלכלה הישראלית ולהניע אותה לעבר עתיד מבטיח וטוב יותר
מהם האתגרים המשמעותיים כיום בפן הכלכלי בישראל, ומהן התוכניות העתידיות של בנק ישראל?
מדינת ישראל נמצאת עדיין בתוך האירוע הטראומטי לאזרחיה שהחל ב־7 לאוקטובר 2023. הדבר טומן בחובו קשיים בכל פן שאפשר לחשוב עליו, לרבות בפן החברתי ובפן הכלכלי.
"אנחנו פועלים בבנק ישראל מתוך ראייה רחבה וארוכת טווח כשהחזון שלנו ברור: להיות בנק מרכזי מתקדם, שמוביל ומעצים את הכלכלה הישראלית למען רווחת כל אזרחיה. לשם כך, אנו משקיעים רבות בגיבוש תכניות לעידוד התחרות במשק ובצדן חיזוק החוסן של המערכת הפיננסית, תמיכה בחדשנות, בפיתוח ושימור ההון האנושי האיכותי בבנק ובמקביל משדרגים ומשפרים ללא הפסקה את התשתיות הטכנולוגיות והפיזיות ואת יכולות העיבוד והניתוח בבנק כדי לעמוד באתגרים העתידיים. הכל על מנת שנוכל לתרום לשגשוג הכלכלה הישראלית ולהניע אותה לעבר עתיד מבטיח וטוב יותר לכולנו".
לסיום מבקשת גרי להביע את תודתה והערכתה העצומה לחיילים, לחיילות ולכוחות הביטחון המסכנים את חייהם למעננו בחזיתות השונות. "אני משתתפת באבלן של המשפחות השכולות ושולחת אליהן את תנחומיי העמוקים. אני מאחלת החלמה מהירה ומלאה לפצועים בגוף ובנפש, ומייחלת מכל לב לשובם של החטופים משבי האויב ושל חיילינו משטחי הלחימה".
