רונן מנחם סופד לסנטלי פישר: "לנגיד פישר היה מוניטין בינלאומי רחב"

הלך לעולמו נגיד בנק ישראל לשעבר פרופסור סטנלי פישר.

שנים לא מעטות בתפקידי בבנק מזרחי טפחות סיפקה מחלקת ההשקעות והאסטרטגיה בניהולי הכוונה מקצועית למערך הייעוץ, תוך לקיחת מדיניותו המוניטארית ואמירותיו כיועץ הכלכלי של הממשלה בתור משתני מפתח לכל ההמלצות וההסברים שניתנו.

בראיון משנת 2016 ל-CNBC צוטט הפרופסור סטנלי פישר ז"ל באומרו: 

One of the things you learn if you’re a central banker is never say never...But...we have no plans to move into negative territory and we will try to avoid ever getting to that position

זו, לדידי, כל התורה על רגל אחת בכל הקשור למלאכתו של בנק מרכזי: מצד אחד, לעולם אל תתחייב למדיניות, או סדר יום, שכן לעולם תידרש להגיב לאירועים חיצוניים, פתאומיים, שיאתגרו כל מדיניות שתחפוץ לנקוט. מצד שני, בהחלט השתדל לשמור על שקיפות, כך שבמשק ובשוקי ההון ידעו לאן אתה מכוון את המדיניות הכלכלית, אם אירועים כאלו לא יתרחשו.  זאת, כדי לספק להם את אחד הכלים החשובים ביותר לקבלת החלטות צריכה, השקעה בענפי המשק, או השקעה בשוקי ההון, הכספים ומטבע החוץ – כמה שיותר וודאות.

במאמר מוסגר, לעיתים צריך בנק מרכזי לנקוט עמימות סביב מדיניותו. בנק ישראל תחת פישר ידע לעשות גם זאת.

פרופסור סטנלי פישר כיהן כנגיד בנק ישראל בין השנים 2005–2013. תקופה זו לא הייתה נטולת משברים כלכליים, בלשון המטעה, לרבות משבר שוקי המשכנתאות של ארה"ב בשנת 2008, או משבר החוב של אירופה 4 שנים אחר כך. היו גם אתגרים מקומיים לא מעטים.

לנגיד פישר היה מוניטין בינלאומי רחב ונגידים רבים אחרים שעו לפתחו. מוניטין טוב של בנק מרכזי הינו נכס רב חשיבות לכל כלכלה, לא פחות מגודל התוצר שלה, התקדמותה הטכנולוגית, מעמדה בשוק סחר החוץ ועוד.

כשמדובר במשק כמו ישראל – משק קטן, אך פתוח לחלוטין לתנועות הון בינלאומיות, לבנק מרכזי המונהג תחת אישיות כזו היה יתרון כפול ומכופל.

לא בכדי נהוג היה להזכיר כי פרופסור פישר הדריך תלמידים רבים, אולי המפורסם ביניהם, בן ברננקי, לימים נגיד הבנק הפדראלי של ארצות הברית וחתן פרס נובל לכלכלה.
כששלוש סוכנויות הדירוג, Moody's, Fitch ו-Standard& Poor's שבו ואשררו את דירוג החוב הגבוה של מדינת ישראל, הן תמיד ציינו לשבח את המדיניות המוניטארית האמינה והאחראית של בנק ישראל תחת הנהגת פרופסור פישר, שמבחינתן היווה מבוגר אחראי שידע לנתב את הכלכלה הן בעתות שיגרה ובפרט בעתות משבר.

בדרך הפך פרופסור פישר, לו התוועדנו לראשונה בתור אחד מאדריכלי תכנית הייצוב הגדולה של המשק בשנת 1985, אחד משלנו. הוא היה נכס עצום גם בתחום ההסברתי, ואני אישית חש עד כמה כיום אנו זקוקים לאדם בעל יכולות כאלו. 

כשאך הגיע, תהינו לגבי התאמת אופיו השקט והמראה המלומד שלו להווייה הישראלית. לא בכדי אף "זכה" לדמות בתוכנית ארץ נהדרת, בגילומו של מוני מושונוב הגדול. והנה, עד מהרה התברר כי "שריף" חדש הגיע לעיר והיתרון שלו היה – הוא עשה זאת בדרכי נועם, הסביר, שכנע, לימד.

השילוב של דרכי נועם עם תקיפות וסמכותיות – זה, לדעתי, היה המפתח להצלחת פרופסור פישר בתפקידו המאתגר.

אחד המשפטים שזוהו עמו (אמנם גם עם אחרים, אך בתודעה שלי הדבר נקשר אליו יותר) היה: "לעולם אל תאמר לא". מסתבר כי הדבר נכון לא רק לגבי שון קונרי באחד מסרטי ג'יימס בונד המפורסמים שלו, אלא גם כשאתה נגיד בנק מרכזי.

בשנת 2013, לרגל פרישתו מתפקיד בנק ישראל בתום שתי קדנציות, כתבתי באחד האתרים את הדברים הבאים: "סטנלי פישר הוא אחד הנגידים הדומיננטיים ביותר שהיו בישראל ואחד האמיצים והיצירתיים ביותר. עם זאת, דווקא הוא ניצל את הדומיננטיות שלו כדי להקטין את כוחו של הנגיד ודחף להעביר את חוק בנק ישראל אשר מקטין את החשיבות הפרסונאלית של מי שעומד בראש הבנק"

" אם עד כניסתו של החוק החדש היה ידוע ומקובל שנגיד בנק ישראל מקבל את ההחלטות, לפי החוק החדש הנגיד חבר במועצה מוניטארית שמונה שישה חברים והיא זו שמקבלת את ההחלטות. בוועדה יושבים כלכלנים מהבכירים במשק וההחלטות בה עוברות ברוב רגיל כאשר לנגיד יש קול כפול במקרה שהוועדה חצויה, והוא מכריע". 

היום זה נראה הכי נורמלי שיש, אבל היה זה פרופסור פישר ייסד זאת.

עוד כתבתי: "פישר עשה במהלך כהונתו מספר מהלכים שהיום נראית טריוויאליים אבל כשהוא עשה אותם בפעם הראשונה – גבות הורמו... בנק ישראל הודיע במפתיע במהלך כהונתו הראשונה של פישר שהוא רוכש דולרים בשוק החופשי בשיא המשבר העולמי. עד אז זה לא היה מקובל שבנק ישראל ירכוש דולרים. בנוסף, הוא רכש איגרות חוב ממשלתיות שגם זה דבר שלא נעשה קודם וזאת כדי למנוע מצב שבגלל הגירעון הגדול יהיה היצע של איגרות חוב...לכן הוא רכש אג"ח כדי לגרום לכך שהיכולת של החברות להשיג אשראי תהיה יותר טובה", הסברתי.

עוד כתבתי אז כי "פישר התייצב באופן בולט לצד היצואנים ובחר את הצד הזה על פני שוק הדיור...הוא הוריד ריבית למרות שהוא יודע שלריבית יש חלק ניכר בעליית מחירי הדיור. בנק ישראל השתדל מאוד לומר שזה תחום של הממשלה וזו היא שצריכה לגרום להגברת הבניה כדי לבלום את עליית המחירים. זו אחת המשימות המאתגרות שיהיו לנגיד הבא".

ומשהו אישי, לכבוד לי לכבוד לי לכתוב טור זה על פרופסור פישר, שסיים את התואר הראשון שלו בשנת 1965, שנת לידתי...

יהי זכרו ברוך.