נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

הציבור מפריש לפנסיה - אבל חלק ניכר מהכסף הולך למנהלים

לגובה העמלות שמשלמים החוסכים יש השפעה משמעותית על הפנסיה.

 

 
 

איתן ששינסקי
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
17/08/2011


לפי התקנות הקיימות, קרנות הפנסיה החדשות רשאיות לגבות עמלה של עד 6% מההפקדות (דמי גמולים) ודמי ניהול של עד 0.5% מהנכסים (אף שהכללים לגבי קרנות הפנסיה הוותיקות וביטוחי המנהלים שונים במקצת, הנקודה שמועלית כאן רלוונטית גם לגביהם).

אני מתרשם שציבור המבוטחים אינו מבין את המשמעות של עמלות אלה מבחינת הפער המשמעותי שהן יוצרות בין צבירה ברוטו (לפני עמלות) לצבירה נטו (בניכוי העמלות) על פני שנות העבודה שבהן נעשות ההפרשות לפנסיה. להפחתה ברמת העמלות ובהרכבן, ולו באחוזים בודדים, יכולה להיות השפעה חשובה על הפנסיה שמקבלים המבוטחים.

מבדיקה שערכתי נראה שהעמלות בישראל דומות בשיעורן לנהוג בבריטניה, אבל גבוהות משמעותית ביחס לעמלות שגובות קרנות הפנסיה התעסוקתיות בארה"ב. באירופה ובסקנדינוויה סוגיית העמלות היא בעלת חשיבות משנית, שכן קצבאות הביטוח הלאומי במדינות אלה כה גבוהות, ששוק הפנסיה הפרטי מצומצם ביותר.

הטבלה המצורפת מניחה שיעור גידול של שכר ריאלי של 2% בשנה, 4% ריבית שנתית ו-37 שנות עבודה.

  הפחתת דמי ניהול מההפקדות יעילה יותרהטבלה מראה שההפחתה המצטברת בגין עמלות היא בסדר גודל נוכחי של כחמישית (!) מהצבירה. להפחתת עמלות - בין אם דמי ניהול מגמולים או דמי ניהול נכסים - יש השפעה חיובית ניכרת על מה שנותר בידי המבוטח.

בהשוואה בין דמי ניהול מגמולים לדמי ניהול מנכסים יש לשים לב שההפחתות בטבלה בדמי גמולים קטנות באופן יחסי מאשר ההפחתות בדמי הניהול ובכל זאת מביאות לתוצאות דומות מבחינת ההטבה למבוטחים. כדאי, לכן, לרכז את המאמץ להפחתת עמלות יותר בדמי הגמולים מאשר בדמי הניהול.

אני יודע שיש הנחות מהעמלות המקסימליות (אם כי לא ראיתי שום ניתוח על היקפן ועל התחלקותן), אבל החשיבות של הפחתות נוספות עומדת בעינה. בהיעדר תחרות על עמלות בין הקרנות - וזה המצב - הפחתות נוספות יכולות להתבצע רק על ידי רשויות הפיקוח. ראוי לציין שעלייה קטנה יותר בשכר מאשר 2% (כפי שהנחנו) תגדיל את החשיבות של דמי גמולים יחסית לדמי ניהול, מכיוון שתיק הנכסים גדל בקצב נמוך יותר.

בימים אלה מוזכרת רבות שאלת הפרוגרסיביות של מערכת המסים. בהקשר זה ייתכן שיש מקום לשקול מעבר מעמלות בשיעור קבוע לעמלות פרוגרסיביות, כלומר עמלות ששיעורן גדל עם רמת ההפרשות לפנסיה.

הכותב הוא פרופ' אמריטוס במחלקה לכלכלה של האוניברסיטה העברית בירושלים

פורסם לאשונה ב-TheMarker


הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

x