מדד אפריל, למרות העלייה המתונה בשיעור מחירי הדיור, 0.1 אחוזים, הינו בעייתי במיוחד ויחד עם נתונים נוספים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במקביל, מלמד אודות עלייה ביוקר המחיה מחד גיסא וירידה ברמת החיים מאידך גיסא.
בתור מי שמייעץ לגופים מוסדיים הן בישראל והן בארצות הברית ובאירופה, דעתי כי על מקבלי ההחלטות לנתח את הממצאים, ללמוד אותם היטב ולהסיק מסקנות ראויות, זאת בטרם תיבת הפנדורה של התדרדרות המשק הישראלי לתרחיש של סטגפלציה, שילוב של אינפלציה עם סטגנציה של המשק.
להלן מספר תובנות בעקבות המדד:
ראשית, אם ניקח בחשבון שחודש אפריל כלל בתוכו את שבוע חג הפסח וההכנות אליו, כמו גם יום השואה ויום הזיכרון לחללי צה"ל, עובדה שבאופן טבעי הקטינה את כמות עסקות הנדל"ן, אין צורך להתבשם מהעלייה המתונה במחירי הדיור.
שנית, אדרבה, הנתון לפיו מחירי חוזי השכירות החדשים זינקו בשיעור של 4.7 אחוזים, מלמד בעליל על המחסור ההולך וגדל בהיצע הדיור, עובדה שמייצרת ביקושים כבושים הולכים וגדלים לשוק השכירות, ובמיוחד באזור הביקוש במרכז הארץ.
שלישית, העלייה של המדד הכללי בשיעור של 1.1 אחוזים, עובדה שהגדילה את שיעור האינפלציה השנתית ל-3.6 אחוזים, קשורה אמנם בראש וראשונה להתייקרות ביוקר המחיה, אולם לא ניתן לנתק אותה מענף הנדל"ן ומשוק הדיור, כשגורמים דוגמת העלייה בתשומות הבנייה כתוצאה מהתייקרות שכר העבודה וחומרי הבניין, קשורה ישירות למרכיב זה.
רביעית, בד בבד אין גם ספק שהטלת המיסים וייקור המוצרים במשק, תרמו באופן משמעותי למדד הכללי, דוגמת העלאות המע"מ בראשית השנה, ייקור החשמל, הארנונה, המזון, מחירי התחבורה, מחירי הטיסות ועוד כהנה וכהנה.
חמישית, מטרידה במיוחד העובדה שעל פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו כמעט במקביל למדד אפריל, הייתה במהלך החודש שעבר ירידה משמעותית הן בכמות נטילת המשכנתאות והן בכמות נטילת הלוואות הבלון, זאת בשיעור ממוצע של 15-20 אחוזים. אין ספק שנתון זה נובע במישרין מהתמתנות בהוצאות הסל המשפחתי ובירידה ברמת החיים.
ושאלת השאלות:
האם הנגיד צדק בהחלטתו להמשיך ולא להוריד את שער הריבית?
ובכן, תלוי מאיזו זווית מסתכלים עליה. מחד גיסא הרציונל שמאחורי החלטת הנגיד הינו למנוע התפרצות אינפלציונית וכן לאותת למקבלי ההחלטות שיש לקצץ בהוצאות.
מאידך גיסא אי הורדת הריבית מעיקה מאוד על הקבלנים שנטלו מימון ונוטלי הלוואות ומשכנתאות בכלל והריבית הגבוהה לכשעצמה מייקרת את מחירי המוצרים והשירותים למיניהם.
דעתי כי על מנת למנוע מצב של התפרצות אינפלציה ובד בבד כניסת המשק למיתון, ובמיוחד בתקופה מאתגרת זו, על כלל מקבלי ההחלטות במשק, הממשלה, נגיד בנק ישראל וכל יתר המומחים, להטות שכם יחדיו על מנת לייצב ולשפר את מצב הכלכלה בישראל!
*כותב המאמר ניר בבג'ני הוא יועץ נדל"ן למוסדיים ובעלי Nadlanir investments