האם סעיף 899 בהצעה של טראמפ הוא רק עוד כלי מיקוח?

האם סעיף 899 בהצעה של טראמפ הוא רק עוד כלי מיקוח?

סעיף 899 בהצעת החוק הפיסקלית החדשה של ארה"ב מציע מיסוי תגמולי חדש על גופים זרים. ההשפעה הישירה על רווחי המניות באירופה צפויה להיות מוגבלת, אך עשויות להיות לכך השלכות רחבות יותר על סנטימנט המשקיעים. חוסר הוודאות שנוסף בזירה הפוליטית עשוי להצדיק פרמיית סיכון גבוהה יותר בשוק המניות ולהפחית את התיאבון של משקיעים זרים לנכסים אמריקאיים. ללא קשר לגרסה הסופית של הסעיף, ההצעה מחזקת את ההצדקה לפיזור השקעות גלובלי.

מוקד העניין של המשקיעים עבר בחדות למדיניות הפיסקלית של ארה"ב לאחר אישור חוק הOBBBA של טראמפ בבית הנבחרים, כאשר סעיף 899 עלה כנקודת מחלוקת אפשרית. הסעיף כולל צעדי מיסוי תגמוליים על יחידים, תאגידים ואפילו ממשלות ממדינות שמטילות "מסים זרים בלתי הוגנים" על גופים אמריקאיים. בפרט, מדובר בהעלאה הדרגתית במס – תוספת של 5 נקודות אחוז בכל שנה, למשך ארבע שנים – מעבר לשיעור המס הקיים של 21% על תאגידים אמריקאיים. היקף ההצעה רחב: לפי הנוסח הנוכחי, המס המוגדל יחול הן על רווחי תאגיד והן על הכנסות פסיביות (דיבידנדים, ריבית, ואולי גם רווחי הון) של חברות שיותר מ־50% מהן מוחזק על ידי גורמים מהמדינות שעל המוקד. חשוב לציין כי החיוב יוחל גם אם מדובר בחברה שהתאגדה בארה"ב, גם אם הרווחים לא הוחזרו למדינה וגם אם קיימים הסכמי מס בתוקף.

מבחינת השוק, ישנן מספר השלכות אפשריות. כאשר עבור מניות אירופאיות ההשפעה הישירה על הרווחים נראית מוגבלת: כ־20% מההכנסות במדד Stoxx 600 מגיעות מהשוק האמריקאי, ורק כ־30 חברות חשופות לארה"ב בשיעור שעולה על 50%. לפיכך, מס נוסף של 5% על רווחים שמקורם בארה"ב יפחית את רווחי המדד בכ־0.5% בלבד, כאשר עיקר ההשפעה מרוכזת במספר קטן של מניות – במיוחד בתחום הבריאות.

המניות האמריקאיות ניצבות מול אתגר אחר. גם אם הרווחים לא ייפגעו, ההצעה מוסיפה רובד נוסף של חוסר ודאות רגולטורית. מבחינת משקיעים זרים, היא מעלה שאלות בנוגע לעומס המס העתידי, ועשויה להצדיק פרמיית סיכון גבוהה יותר ולהחליש את הביקוש לנכסים אמריקאיים. לא ברור אם סעיף 899 ייכנס לתוקף או שישמש בעיקר ככלי מיקוח במשא ומתן בינלאומי על מדיניות מיסוי, אך הכיוון הכללי כבר נראה לעין: תהליך הדרגתי של פיזור השקעות בינלאומי והפחתת התלות בחשיפה לשוק האמריקאי.

מתיו ראצ'טר, ראש מחקר אסטרטגיית מניות, יוליוס בר

ביפן גובר החשש כי מכרז האג"ח ל-30 שנה יירשם ככישלון

תוצאה חלשה מהצפוי במכרז האג"ח הממשלתיות ל־30 שנה ביום חמישי אחר הצהריים עלולה להוביל לעלייה נוספת בתשואות האג"ח לטווח ארוך במיוחד. עד כה, הממשלה לא הפחיתה את היצע האג"ח לטווח ארוך מאוד, למרות הביקוש הנמוך. דברי בנק יפן (BoJ) האחרונים שלפיהם העלאת ריבית אינה מובטחת, ודיווחים לא מאושרים על כך שהבנק עשוי להאט את קצב קיטון האג"ח (tapering) בשנת הכספים הבאה, מרמזים על ניסיונות לרכך את עליית התשואות. להערכתנו, כל התאמה ברכישות האג"ח שמטרתה לייצב את סנטימנט השוק תיאלץ להמתין עד לאחר הבחירות שיתקיימו בקיץ. קיים סיכון שתשואות אג"ח יפניות (JGB) ימשיכו לעלות (והין היפני ייחלש), אם תאושר הצעתה של השותפה הקואליציונית של המפלגה הליברלית־דמוקרטית (LDP) להפחתת מס הצריכה.

נגיד בנק יפן, אואדה, ציין לאחרונה כי לא יפעל להעלאת ריבית אלא אם הכלכלה תהיה יציבה דיה כדי לשאת זאת. הדברים נאמרו על רקע ציפיות השוק להעלאת ריבית מצד הבנק לאחר שאינפלציית הליבה לחודש אפריל עקפה את תחזיות הקונצנזוס. ההצהרה הובילה להיחלשות הין מול הדולר ביום רביעי. עמדתו היונית של אואדה הפתיעה, לנוכח האצה באינפלציה. להערכתנו, מדובר בניסיון למשוך זמן ולבחון את התפתחויות הסכם הסחר עם ארה"ב ואת הסיכון הפיסקלי שנוצר מהצעות להפחתת מסים וחלוקת מענקים מצד מפלגת קומייטו, שותפתה הקואליציונית של ה־LDP. לפי התוכנית, הסטימולציה הפיסקלית שמציעה קומייטו צפויה להתבסס על עלייה חזויה בהכנסות ממסים ולא על גיוס חוב חדש. קומייטו צפויה להפעיל לחץ על ראש הממשלה אישיבה להציע תמיכה תקציבית נוספת לבוחרים לקראת בחירות הבית העליון שיתקיימו בקיץ. אישיבה דוחה לעת עתה את הקריאות להפחתת מס הצריכה, בטענה שמהלך כזה יפגע ביציבות הפיסקלית של יפן.

בשבועות האחרונים, עליית התשואות באג"ח הממשלתיות של יפן עוררה ספקולציות שהאוצר היפני יפחית את היצע האג"ח ובמיוחד של אג"ח ארוכות הטווח, בעקבות תוצאות מאכזבות במכרזים. תשואות האג"ח ל־10 שנים ו־30 שנה עלו בחודש האחרון ב־24 ו־26 נקודות בסיס, בהתאמה. משקיעים זרים וגופים פנסיוניים הגדילו את רכישותיהם, בעוד הבנקים, בנק יפן וחברות הביטוח (Lifers) צמצמו את החשיפה. התקווה שהממשלה תקטין את היצע האג"ח התבדתה לאחר שבמכרז האחרון לא בוצעו התאמות בהיקפי ההנפקות. בנוסף, קיימות ציפיות שבנק יפן יבצע התאמות בהקצאת הרכישות לפי טווח לפדיון. ככל הנראה, הבנק ימתין לנתונים נוספים לפני שיפעל, ורק לאחר הבחירות בקיץ יבחן מחדש את הרכב הרכישות לשנה הפיסקלית הבאה. הכלכלן שלנו צופה העלאת ריבית בחודש ספטמבר הקרוב. גוברת הדאגה שהמכרז ל־30 שנה ביום חמישי אחר הצהריים יירשם ככישלון. הגידול בפרמיית הטווח בשווקים הגלובליים דחף למעלה את התשואות באג"ח הארוכות במיוחד באופן גלובלי.

מגדלין טאו, אנליסטית אג"ח אסיה, יוליוס בר