
החדשות גועשות, חילופי המהלומות בין טראמפ למאסק תופסים כותרות. עוד זה מדבר והנה ציוץ חדש, ציוץ רודף ציוץ. ובסוף – טסלה מתרסקת בבורסה. אני לא כאן כדי לנתח את הציוצים השונים, כן אפשטיין, לא עזרתי בבחירות, אלא כדי לנסות לשים את הדברים בפרופורציה, ולהציע אולי זווית אחרת.
1. נתחיל בנתונים - טסלה עדיין גבוהה מאשר לפני הבחירות
לפני הבחירות, ב-5 בנובמבר טסלה סגר על 251.5$ בערך. מאז הבחירות, המניה נסקה למעלה מ-90%, לאזור 476$. ואז החלה הירידה. עד רמה של 220$ לערך, כשהמניה כיום ב-284.להזכיר, בשפל שלה טסלה עמדה על 140$.
2. הווקטור השלילי של טסלה
טסלה מייצרת מכוניות חשמליות, ומהיצרניות המובילות בתחום, בזה אין ספק. העניין הוא שהעולם מסתכל עכשיו קצת שונה על מכוניות חשמליות. בין אם זה מהסיבות האנרגטיות, ההבנה שמכונית חשמלית לא באמת מצילה את היקום, דרך העובדה שהתשתית עדיין לא מוכנה למכוניות חשמליות, וכלה בהתפכחות מהרצון לחייב את המעבר למכוניות חשמליות.
חוסר נכונות של מדינות שלמות לחייב מעבר לרכבים חשמליים הוא חשוב, כי הוא היה דרמטי. מדינות כמו גרמניה, צרפת ואיטליה הכניסו עצמן למערבולת שהיתה פוגעת בכלכלה שלהן קשות מכמה היבטים. הראשון – ייצור מכוניות חשמליות נשלט היום על ידי הסינים, ולייצר תחרות לסינים דורש מכסים משמעותיים; השני – ייצור מכוניות חשמליות מחייב מעבר ממשק אנרגטי מבוזר יחסית (תעשיית הנפט), למצב שבו סין שולטת בכ-60% מהמתכות הדרושות כדי לייצר את הסוללה החשמלית הנטענת; השלישי – ייצור מכוניות חשמליות דורש הרבה פחות כח אדם, התאמות עצומות של תעשייה, אחד החשובות באירופה ובארה"ב. כל זה כדי להבטיח חלום ירוק שכלל לא בטוח שהוא מתקיים.
אפשר גם להוסיף את העובדה שהרכבים החשמליים כלל לא זולים, סיימנו את מה שמכונה ה-Early Adopters, וכעת ה-Mass Market לא שש לעבור לטסלה, בטח לא כרכב יחיד, ובטח לא בארה"ב ששם מרחקי הנסיעה גדולים מאוד.
כל המהלך הזה יצר אצל טסלה וקטור שלילי בהכנסות, ואפשר לראות את זה בדוחות של החברה. הצמיחה במכירות של החברה חלשה, וברבעון האחרון אפילו ראינו ירידה במכירות.
3. החלילן מהמלין, הקסם ושברו
לכל אלה מגיע אילון מאסק, מי שמצליח בכל פעם אחרי הדוחות לכשף את המשקיעים עם חזון חדש. בעבר זה היה חזון של מכונית זולה שהלהיב את המשקיעים מסיבה לא ברורה (מה טוב בזה שטסלה תמכור מכוניות זולות?) מה שעדיין לא קרה, והטרנד התורן היה המונית או המכונית האוטונומית. מאסק הבטיח מכונית אוטונומית והציבור אהב את זה. בעצם, כשמכמתים את הקסם של טסלה לא מעט ממנו מגיע בזכות מאסק עצמו.
אחד ההיבטים שסייעו לטסלה, בחודשים האחרונים, אחרי הבחירות, היתה המחשבה, ההערכה שמנכ"ל טסלה מקבל את אוזנו הקרויה של טראמפ, וזה יסייע לטסלה באופן כללי. זו היתה הערכה שלימים, כשמאסק קיבל את תפקיד צאר הקיצוצים של טראמפ, זה התברר הפוך לגמרי.
יותר מכך, הקרבה של מאסק לטראמפ הפכה להיות נטל על טסלה. אנשים התחילו לשרוף מכוניות של טסלה, ועמדות הטענה של טסלה. אנשים הפסיקו לקנות מכוניות טסלה, כי זה היה מתפרש כתמיכה עקיפה בטראמפ, שאותו רבים שנאו. זה הגיע למצב שבו מכירות טסלה באירופה ירדו, בעוד שמכירות רכבים חשמליים עלו. זה נכון גם לקנדה ולמקומות נוספים. כך שמשיא של 480$ טסלה ירדה לאזור ה-220$. עד כדי כך, שטראמ נזעק להגן על חברו הטוב, לרכוש טסלה בעצמו, ולעודד רבים מהרפובליקנים לקנות טסלה. אבל יותר מהכל, הבחירות פגעו ביכולת של מאסק, החלילן מהמלין שכישף את המשקיעים, להמשיך להפעיל את הקסם שלו.
4. המריבה, וההיגיון שעומד מאחוריה
כעת אנחנו מגיעים למריבה. ניתן עוד כמה הערות רקע, לדעתי.
מאסק מעולם לא אמור היה להיות לנצח בבית הלבן. הוא הקים פרויקט, ואין שום בעיה שהפרויקט הזה יעבוד מכאן בלעדיו, כך שבכל מקרה מאסק אמור היה לעזוב. אפילו היתה מעין מסיבת פרידה למאסק בבית הלבן, רק בשבוע שעבר.
כעת מגיעים לסיבה האמיתית, לדעתי לריב שבין טראמפ למאסק. מאסק, לדעתי, אמר לטראמפ שבמצב הנוכחי הוא היה הנפגע הישיר מהקירבה לטראמפ. הוא לא קיבל כלום מהקרבה הזו, וכעת הוא עוזב, כשהוא סוחב גם את הנזק הישיר שנגרם לטסלה בזמן שהוא לא היה שם, וגם את הנזק המתמשך בכך שהוא עדיין מזוהה כחבר טוב של טראמפ. את זה, לדעתי, מאסק ביקש לשנות. לכן ביקש לייצר קונפליקט בינו לבין טראמפ.
המהירות שבה זה קרה, חילופי הציוצים ההדדיים, העובדה שלדעתי אין מצב שטראמפ יתקוף באופן כל כך חמור מישהו שבסך הכל יצא מגידרו כדי לעזור לו, מביאה אותי למסקנה שהכל היה מתוכנן. לא לרמת הציוץ הבודד, אבל כן ברמה כזו שכעת מאסק יצטייר כנמסיס של טראמפ, כאויב מושבע. כי אצל טראמפ אין באמצע – או שאתה איתו, או שאתה בוגד ואויב.
צריך גם לזכור שמראש היחסים בין שני גברי אלפא דומיננטיים וחזקים כמו טראמפ ומאסק, לא אמורה היתה להחזיק. המריבה הזו היתה אמורה לקרות, ושוב, לדעתי, משרתת מאוד את מאסק, שחוזר עכשיו לטסלה, ללא הגיבנת של יחסים עם הנשיא.
5. אפילוג – מה מכאן?
כפי שהמשקיעים היו צריכים להתרכז על טסלה, ולא להרים אותה בכמעט מאה אחוזים, אחרי הבחירות, כך אין מה לזרוק אותה לפח אחרי המריבה. ככל שהסיפור של המשקיעים הוא המריבה שבין הנשיא לבין מאסק, אמנם המריבה הזו מרחיקה את מאסק מהאוזן של הנשיא, אבל כפי שלמדנו בחודשים האחרונים, מבחינת מאסק וטסלה זה יותר בעייתי מאשר מועיל.
לאן הולכים מכאן? אחרי שיירגעו הרוחות, המשקיעים יחזרו להתרכז בטסלה. הבעיות לא חלפו, מאסק חוזר, ואיתו אולי ה-Turn Around המיוחל. כל אלה נשארו, מאסק עכשיו יצטרך לטפל בכל אלה, והמשקיעים יצטרכו להתרכז בזה, ולא בהערכות שלהם לגבי היחסים בין מאסק לנשיא.