שוקי ההון נושמים לרווחה עם דעיכת הסערה

בחודש מרץ התמודדו המשקיעים עם גל של אי-ודאות. באפריל התחוללה סערה, ובמאי הגיעו רמזים ראשונים לרגיעה: שוקי המניות התאוששו ברקע להפחתת המתיחות בסוגיית המכסים. לדברי מייקל סטרובק, מנהל ההשקעות הראשי הגלובלי של הבנק השווייצרי לומברד אודייר, ההתפתחויות האחרונות יוצרות סביבה נוחה יותר לנכסי סיכון – ולכן רצוי להעלות את החשיפה למניות גלובליות.

העליות האחרונות נבעו לא רק מהקלה בזירה הגיאופוליטית, אלא גם מתוצאות חזקות של החברות לרבעון הראשון. בעוד המשקיעים ציפו לאזהרות מהנהלות החברות, בפועל הן השיקו תכניות רכישה עצמית בהיקף שיא והעלו את השקעות ההון שלהן. התוצאה: שוקי המניות בארה"ב מחקו את הירידות מתחילת השנה, ואירופה הניבה תשואות דו-ספרתיות.

עם זאת, מוקדם להסיק שהמשק מתעלם מהתנודתיות שאפיינה את החודשים האחרונים. כל עוד מדיניות הסחר של ארה"ב ממשיכה להתאפיין בצעדים חד-צדדיים ובהסכמים חלקיים, אנו צופים האטה בארה"ב ברבעונים השני והשלישי – אך ללא גלישה למיתון. לקראת סוף 2025, הסנטימנט עשוי להתייצב, והוצאות משקי הבית והחברות צפויות להתאושש בהדרגה.

ההסכם שהושג בין ארה"ב לסין במאי אמנם הפחית את הסיכון למיתון, אך שיעורי המכס נותרו גבוהים ביחס לסטנדרטים של המאה ה־21, ומזכירים יותר את תקופת מלחמות הסחר של שנות ה־40. המציאות החדשה מחייבת משמעת השקעתית יוצאת דופן. לאחר שבאפריל קראנו למשקיעים להמתין בסבלנות, ביצענו איזון מחדש של תיקי ההשקעות בשפלי המחירים – מה שאפשר לנצל את העליות שבאו לאחר מכן. כעת, אנו מעלים את החשיפה למניות גלובליות למשקל יתר.

בה בעת, הפדרל ריזרב ממשיך לעקוב אחר האינפלציה ושוק העבודה לפני שינוי בריבית – מה שמעמיק את הפער בין המדיניות המוניטרית בארה"ב לבין זו שבשאר העולם. אנו צופים שלוש הורדות ריבית השנה, מה שיתמוך בסביבת השקעה נוחה יותר לנכסי סיכון.

בשוק האג"ח, התשואות הממשלתיות בארה"ב עלו מעל לרף 4.5% במאי – על רקע רגיעה מסוימת בחשש ממיתון. עם זאת, ככל שתתבהר התמונה הפיסקלית, אנו מצפים לירידת תשואות.

כחלק מהירידה בביקוש לנכסי חוף מבטחים, מימשנו רווחים מהזינוק במחיר הזהב, שזינק לשיא כל הזמנים.

ולמרות הרגיעה היחסית, שוקי ההון נותרים דרוכים: החשש המרכזי כעת מתמקד בגירעון האמריקאי, ובחוק תקציבי שנמצא בפני הסנאט – אשר במתכונתו הנוכחית עלול להחמיר את יחס החוב לתוצר. גם אם הסיכון לאי-פרעון נראה כרגע זניח, יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם לנצח מהמגמה ארוכת הטווח של תפיחת החוב הציבורי. אנחנו נשארים עם אצבע על הדופק.