ח"כ ולדימיר בליאק: ״אם החוק לפיזור הכנסת יעבור - נראה תגובה חיובית בשוק ההון״

דן אנד ברדסטריט קיימה את פורום DUNS100 של בכירי שוק ההון והפיננסים בישראל, בנוכחות חבר הכנסת ולדימיר בליאק, מרכז עמדות אופוזיציה בוועדת הכספים, חבר ועדת הכספים, סיעת יש עתיד.

בפורום דנו המשתתפים בנושאים אקטואליים בהם התעוררות בשוק ההנפקות למרות אי-יציבות בשווקים, הגיוסים בהייטק, מגמות והשפעות מאקרו כלכליות בישראל והשפעתן על עסקאות על המשק הישראלי, תוכניות המדינה לטווח בינוני-ארוך לצמיחה כלכלית, השפעת עומס המילואים על שוק העבודה ועוד.

חבר הכנסת ולדימיר בליאק, חבר ועדת הכספים, סיעת יש עתיד: ״מחר אמור לעלות לפי התכנון חוק לפיזור הכנסת בקריאה טרומית, ולפי מה שנראה כרגע יש לו סיכוי לעבור. אני לא רואה את הממשלה מעבירה חוק גיוס, ודאי לא חוק גיוס משמעותי, ואפילו לא פיקטיבי.

"שלשום התקיימה ישיבת ממשלה שהחלה עם ניסיון להדיח את היועצת המשפטית לממשלה. כשמסתכלים על התחזיות הכלכליות לשנת 2026 התמונה עדיין נראית אופטימית יחסית, עם צמיחה צפויה, אך לאחר מכן לקראת 2027 ו-2028 – אנו צפויים לראות דעיכה.

"אם הגירעון יעלה מעבר ל-3.2%, יחס החוב-תוצר ימשיך לעלות וזה יסכן את היציבות הכלכלית שלנו כמדינה, שמנסה להחזיק גם צמיחה גבוהה וגם הוצאות ביטחוניות כבדות. זאת מבלי לקחת בחשבון את יישום מסקנות ועדת נגל והרי אפילו נגיד בנק ישראל אמר בפירוש היכולת שלנו ליישם את ההמלצות תלויה בחוזק המשק.

"המשבר הכלכלי עשוי להתרגש עלינו בתוך חמש שנים, ואם לא נתעשת לא נצליח לשמור על רמת החיים שאנחנו מכירים. חוק הגיוס הוא לא רק סוגיה ביטחונית, הוא קשור ישירות לשילוב החרדים בשוק העבודה.

"שוק ההון הוא מנוע צמיחה חשוב. בשבועות האחרונים הוגשו לוועדת הכספים הקלות רגולטוריות ברישום חברות לבורסה – ואני רואה בזה תהליך חיובי. ובכל זאת, אם החוק לפיזור הכנסת אכן יעבור – סביר שנראה תגובה חיובית של השוק, פשוט כי יישלח מסר של שינוי כיוון פוליטי.

"אני נותן לממשלה ציון נכשל ולעסקים הישראליים ציון מצוין. דווקא במציאות כל כך מורכבת, המגזר העסקי הפגין אחריות, הסתגלות ועוצמה. מנגד, אנחנו לא עוסקים מספיק בבעיות היסוד של החברה הישראלית וכלכלת ישראל.

"חלק משמעותי מיוקר המחיה נובע מהמבנה של המערכת הפיננסית והבנקאית וזה תחום שדורש טיפול שורש. ככל שנעסוק בנושאים האלו בכנסת הבאה, כך נוכל להתחיל לתקן. אני מסתכל קדימה באופטימיות, זה ידרוש עבודה קשה, אבל אני מאמין שזה אפשרי ושנעשה את זה״.

רוני אלפרן, סמנכ״ל דאטה ומוצרים בדן אנד ברדסטריט: ״הכלכלה הישראלית פועלת במציאות רבת-אתגרים ביטחוניים, פוליטיים וגלובליים, אך ממשיכה להפגין חוסן יוצא דופן. גם תחת איום מתמשך ומול האטה עולמית, תחזית הצמיחה של ישראל עומדת על 3.5%-3.6% לשנת 2025, וצפויה אף לעלות ב-2026. ליבת ההייטק, שתורמת כ-33% לתוצר הלאומי, מציגה התאוששות מרשימה עם גידול של 11% בהשקעות ונראה כי המיקוד עבר מסטארטאפים לחברות מבוססות. מנגד, בשוק הנדל"ן אנו מזהים סימנים להיפוך מגמה - שיא במספר הדירות שלא נמכרו, מעבר לרכישת דירות יד שנייה, והגבלות מימון של בנק ישראל שעלולות לצמצם את פעילות הקבלנים ולמתן את קצב עליית המחירים.

"בתוך כך, ראינו מאז תחילת המלחמה תופעה יוצאת דופן של סולידריות עסקית – עסקים נתנו מרחב נשימה זה לזה כדי להסתגל למציאות של גיוסי מילואים נרחבים ונפילות בהכנסות. אך לא ניתן להתעלם מהמגמות המדאיגות - עלייה באשראי לצורך ניהול תזרים שוטף והידרדרות במוסר התשלומים במשק. האתגר לפנינו הוא כפול, מצד אחד, לשמר את כושר היזמות ויכולת הייצוא שמאפיינת את ישראל גם בשעת מלחמה ומצד שני, להבטיח חוסן פנימי, ניהול סיכונים אחראי והתמודדות עם חוסר הוודאות. שוק ההון מציף את השאלות העמוקות ביותר על יציבות, חוסן ואמונה – והוא במובנים רבים המצפן הכלכלי של התקופה״.

משה ידגר, מנכ״ל לשכת האשראי לישראל: ״בתחילת המלחמה ובמהלכה ציפינו לראות עלייה בביקושי אשראי, באי עמידה בהחזרים, בפיגורים ואפילו במחנק אשראי - אך בפועל, זה לא קרה. כמות ההלוואות ירדה, שיעור העסקים שביקשו אשראי ירד ל-38%, וסך האשראי שניתן דווקא עלה, אך נותב בעיקר לתאגידים גדולים דרך הבנקים. גם בכשלי האשראי לא נרשמה עלייה, להיפך - חלה ירידה חדה, מכ-4% טרום הקורונה לכ-2.6% כיום. ברמת המחנק אשראי קיימת יציבות יחסית של כ-40% מהבקשות שלא נענות או נענות באופן חלקי.

"אפשר בהחלט לראות את ההשפעה של צעדי הממשלה ובנק ישראל, ששמרו על היציבות הפיננסית, אך חשוב להבין: רוב האשראי במשק עדיין נשלט על ידי הבנקים. אמנם יש עלייה בפעילות של שחקנים חוץ-בנקאיים, בעיקר בתחום האשראי לנדל״ן, אך עיקר האשראי לעסקים בישראל ממשיך להגיע מהמערכת הבנקאית. העסקים הפגינו גמישות והתאמה מרשימה לאתגרים, אבל לא לעולם חוסן – יש לבנות תשתית לפתרונות ארוכי טווח״.
 

פורום בכירי שוק ההון והפיננסים, צילום: עמית אלפונטה