ייצוגית נגד אל על: "ניצלה טרגדיה לאומית חסרת תקדים להפקת רווחי עתק על גב לקוחותיה"

הביקורת על מחירי הטיסות שקפצו בעשרות אחוזים ורווחי העתק של אל על מגיעות לבית המשפט: "הפקעת מחירו של שירות חיוני וחסר תחליף בזמן חירום בידי בעל מונופולין, שמטרתה היא ריפוד כיסי המונופול, עובדיו ובעלי מניותיו במיליארדי ₪, בשעה שאלפי אזרחים וחיילים ישראלים נרצחים, נופלים, נחטפים, נפגעים ונפצעים במלחמה, וחייהם של רבים נוספים נחרבים ומתערערים מן היסוד, היא פעולה שפלה, פסולה, בלתי חוקית, בלתי צודקת ולא מוסרית, שראויה לכל גנאי", כך נכתב  בתביעה ייצוגית שהוגשה היום לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, בה נטען כי חברת אל על הפכה עם פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023 למונופול ברוב קווי התעופה שהם היא פועלת, וניצלה לרעה את מעמדה לשם הפקעת מחירי טיסות באופן אסור, בלתי מוסרי ובלתי חוקי. 

"מעמדה המונופוליסטי של אל על צנח עליה כמן מן השמיים. הוא לא הושג הודות למאמציה, כתוצאה מפעילות תחרותית שהצליחה, מהשקעה במחקר ופיתוח, מהתייעלות או מחדשנות" נכתב בבקשה. "אל על זכתה במעמדה המונופוליסטי באקראי וכתוצאה מטרגדיה לאומית חסרת תקדים שאותה ניצלה להפקת רווחי עתק על גב לקוחותיה".

בבקשה הנתמכת בחוות דעת כלכלית מקיפה של פרופ' דיויד גילה, לשעבר הממונה על התחרות, נטען כי הנזקים שגרמה אל על לציבור עמדו בתום הרבעון הראשון של שנת 2023 על כ-600 מיליון, ומאז הם ממשיכים להצבר. "למרבה הצער, אל על לא הסתפקה ברווחים האדירים שהפיקה ממצב החירום והמלחמה כדין, ובחרה גם, בכוונת מכוון וביודעין, לנצל לרעה את כוחה המונופוליסטי ולפגוע בחופש ההתקשרות של הצרכן באמצעות הפקעת מחירי הטיסות "אל על ומעבר" למחירים שהיו נהוגים ברוב קווי הטיסות טרם פרוץ המלחמה". 

המבקש הוא עו"ד אילן ורדניקוב באמצעות עורכי הדין ד"ר טל רוטמן ועדי ציטרון ממשרד פרל כהן. הוא טוען כי מיד עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023, עזבו רובן המכריע של חברות התעופה הזרות את ישראל. “רוב חברות התעופה הסדירות הזרות, ובהן חברות ה-Low Cost, הפסיקו באופן מיידי לטוס לישראל...במהלך 2024, חברות התעופה האמריקאיות והאירופאיות הסדירות פעלו בישראל בתדירות נמוכה”, כך נכתב בדוחות אל על. גם ישראייר דיווחה כי "טיסות רבות של חברות זרות לישראל וממנה בוטלו עד להודעה חדשה. עובדה זו צמצמה משמעותית את התחרות בהטסת נוסעים לישראל בתקופת המלחמה”. "הביקוש לטיסות אל על לאורך כל שנת 2024 היה מוגבר באופן משמעותי... ולעיתים אף מעבר לביקוש אותו חוותה אל על בשגרה בתקופות שיא", נכתב בדוחות אל על וצוטט בבקשה.

מכוח מניית הזהב וצווים של המדינה, אל על היתה מחוייבת להמשיך ולטוס לישראל וממנה גם בזמן מלחמה.  מצב ייחודי זה איפשר לה  להפוך לבעלת מונופולין, המחזיקה במעל 50% ולפעמים גם 75% ו-90%, בכמעט כל שווקי פעילותה. 

רווחי עתק חריגים - שיעור רווח פי 15

הבקשה כוללת נתונים דרמטיים: בעקבות קריסת התחרות, רווחיה של אל על זינקו. מהנתונים הכלולים בבקשה עולה כי בשנת 2024 רשמה אל על רווח נקי יוצא דופן של כ-554 מיליון דולר, ולמעשה אף 771 מיליון דולר לאחר נטרול מענקים מיוחדים והוצאות מס חשבונאיות. זינוק חסר תקדים לעומת רווח של 113 מיליון דולר בלבד בשנת 2023. "הרווח הנקי של אל על בשנת 2024 גבוה מכלל הרווחים המצטברים של החברה ב-15 השנים שקדמו למלחמה", נכתב בבקשה.

לפי נתונים שהוצגו, במהלך ששת הרבעונים שאחרי פרוץ המלחמה, עלו מחירי הטיסות הממוצעים בקווים השונים בשיעורים של עשרות אחוזים, בעוד שהוצאות אל על ירדו. כתוצאה מכך, שולי הרווח לק"מ נוסע מוטס נסקו פי 15. לאחר נטרול מענק חריג בסך 103 מיליון דולר ששולם לעובדים, שיעור הרווח הגיע ל-35%.

חוות הדעת של הממונה על התחרות לשעבר

את הבקשה מגבה חוות דעת כלכלית נרחבת של פרופ' דיויד גילה, לשעבר הממונה על התחרות. פרופ' גילה מצא כי ב-20 מתוך 24 קווי טיסה שנבדקו, אל על הפכה לבעלת מונופול מובהקת, לעיתים בנתח שוק שעלה בהרבה על 50%. לדבריו, "לא חל גידול בעלויות אל על המצדיק את העלאת מחירי הטיסות. נהפוך הוא, העלויות ירדו ב-2024 ב-3% לעומת 2023 וב-11% לעומת 2022". פרופ' גילה קובע חד משמעית: "הכנסות העודפות התגלגלו ישירות לשורת הרווח", ומציין כי שולי הרווח הנקיים לק"מ טיסה של לקוח הגיעו ל-28.5% בשלושת הרבעונים הראשונים של 2024, זינוק של כ-180% לעומת השנה שקדמה למלחמה".

לטענת ורדניקוב, העלייה במחירי הטיסות של אל על ב-2024 חריגה במיוחד גם בהשוואה לחברות תעופה בינלאומיות. בעוד שמחירי הטיסות בעולם ירדו, לפי דו"ח IATA, אל על העלתה את המחירים ב-2024 ב-14.3% בממוצע, ואף ב-16.9% ברבעונים הראשונים של השנה. מתוך עשר חברות תעופה זרות שבחנו, רק שלוש העלו מחירים ב-2024, ובשיעור מתון בהרבה.

אל על, כך נטען בבקשה, רשמה שיעור רווח של 29.5% לק"מ טיסה של לקוח, פי 4.8 מהממוצע בקרב החברות הזרות (6.1%), ותשואה על ההון הפעיל של 37.8%, פי ארבעה מהתשואה הנורמלית והמקובלת בענף התעופה ומעלות ההון המשוקללת של אל על עצמה.

"לא ניתן להצדיק את העלאת מחירי הטיסות בגידול שחל בעלויותיה של אל על. מדיווחיה עולה שהעלות הממוצעת ללקוח לק"מ טיסה ירדה בכ-3% ב-2024. העלאת מחירי הטיסות לא נדרשה להגדלת התפוקה או למטרה מוצדקת אחרת, ולא יכלה לגשר על הפער בין הביקוש לטיסות לבין ההיצע המדולדל. הפקעת המחירים לא תרמה לצרכנים דבר, ולא הועילה להם או למשק הישראלי. היא ערערה את הסולידריות החברתית בישראל בתקופת מלחמה; פגעה מהותית בחופש ההתקשרות של הצרכן ובחופש התנועה אל המדינה וממנה; ודחקה מהשוק לקוחות שלא היו עשירים מספיק כדי לעמוד במחירי הנשך של אל על". 

תגמולים מנופחים וריפוד כיסי בעל השליטה והמנהלים על גב הציבור

בעקבות הרווחים העודפים, שווי אל על בבורסה זינק פי כמה וכמה, ומהבקשה עולה כי לא רק החברה נהנתה מהשגשוג הכלכלי החריג: מנכ"לית אל על, דינה בן טל גננסיה,  נהנתה מעלות שכר של 6.5 מיליון ש"ח ב-2024, עלייה של 10.2% לעומת השנה הקודמת. עלות השכר של חמשת הבכירים הבאים עלתה ב-24.2%. לעובדי החברה שולם מענק חסר תקדים של 103 מיליון דולר עבור שנת 2024.

גם בעל השליטה, איש העסקים האמריקאי קני רוזנברג, גרף רווחים עצומים כאשר שווי אחזקותיו עלה מ-0.9 מיליארד ₪ ערב המלחמה לכ-3.4 מיליארד ₪ נכון ליוני 2025, זינוק פי שמונה.

"התנהלותה השערורייתית של אל על בעת מלחמה עוררה סערה ציבורית והולידה תיקוני חקיקה. שתי רשויות האכיפה הרלבנטיות, רשות התחרות והרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, החלו בבדיקת העלאת המחירים של אל על לאחר פרוץ המלחמה. ואולם, אין בידיהן את הכלים החוקיים הדרושים כדי לגרום לאל על להשיב את רווחיה העודפים לציבור לקוחותיה. לכל היותר, יסתכמו פעולות האכיפה הציבורית בהטלת קנס או עיצום כספי, שלא יועילו במאום לחברי הקבוצה: עיצום או קנס יתגמדו לנוכח רווחי העתק שנחלבו מהציבור הישראלי בתקופת המלחמה; לא יפצו את לקוחות החברה על הנזק האישי שנגרם להם; וממילא גם לא ירתיעו מעוולים פוטנציאליים מפני התנהגות פסולה דומה בעתיד". 

לסיום מבקש ורדניקוב מבית המשפט להורות על פיצוי הציבור בגין הנזקים שגרמה להם אל על. פיצוי לקוחות אל על הוא צודק, הוגן ומתבקש, ובלעדיו לא תיתכן הרתעה עתידית מפני ניצול לרעה של כוח שוק מונופוליסטי בתקופת מלחמה, מצוקה ומשבר לאומי”.