רונן מנחם: אז מה ניתן ללמוד מנתוני החשבונות הלאומיים

נתוני החשבונות הלאומיים מצביעים על איתנות כלכלית בפתיחת שנת 2025. להלן – בחישוב שנתי.

האומדן השני לביצועי הרבע הראשון של השנה מאשש ואף מחזק את ממצאי האומדן הראשון.

לגבי התוצר המקומי הגולמי, אנו עדים לגידול נאה של 3.7% במהלך התקופה, עדכון כלפי מעלה לתוספת של 3.4% מהאומדן הראשון. כעת גבוה התוצר 2.8% לעומת הרבע המקביל אשתקד. במונחים לנפש, זו עלייה נאה בת 2.2%.

ההוצאה לצריכה פרטית עודנה אבן נגף לביצועי המשק, תוך קיטון של 5.8% לנפש, והתמקדות הרפיון בסעיף מוצרים בני קיימא לנפש. נוכח סימני השאלה הכלכליים והריבית הגבוהה המתמשכת, משקי הבית מעכבים רכישות גדולות. עם זאת, הוצאותיהם על מוצרי יסוד וצריכה בסיסיים גדלות מהר ומפצות על כך.

עדיין, בהשוואה לרבע המקביל אשתקד, נרשם גידול של 4.6%, נתון המצביע על התאוששות מהרפיון הכללי שפקד את הוצאות משקי הבית סמוך לאחר פתיחת מלחמת חרבות ברזל.

השתפרות שורת התוצר בהשוואה לאומדן הראשון הושגה על אף רפיון של סעיף ההשקעה בנכסים קבועים בענפי המשק, שהתכווץ 0.4% במהלך הרבע הראשון. האומדן הראשון אף הוא לא הרשים: גידול צנוע של 1.5%. גם כאן נראה כי מדובר בדחיינות של הוצאות גדולות עד התבהרות התמונה, כמו גם השלכות הריבית הגבוהה והתחרות עם הסקטור הציבורי על מקורות ההון.

ההשקעה הכוללת בנכסים קבועים, לרבות צבר מלאי, אמנם רשמה גידול נאה של 6.1%, אך גם כאן מדובר בעדכון כלפי מטה מהאומדן הראשון (8.7%+) ומכל מקום ניתן לייחס אותה להצטיידות מהירה, להקדמת העלאות המכסים על ידי ארצות הברית, תופעה שמשתקפת גם בחשבונותיהן הלאומיים של מדינות רבות נוספות.

אחד ממנועי ההתרחבות הכלכלית ברבע הראשון של השנה הינה ההשקעה בנכסים קבועים בבתי מגורים. סעיף זה רשם גידול של 24.5% במהלך הרבע הראשון (עדכון קל כלפי מטה מהאומדן הראשון) וכעת היא גבוהה 23.3% מרמתה ברבע המקביל אשתקד. נראה כי הנזק הרב שנגרם לבתי מגורים מתחילת מלחמת חרבות ברזל וביתר שאת בימים הראשונים של מלחמת עם כלביא יהווה בסיס לגידול מהיר נוסף של סעיף זה וחלקו בצמיחת פעילות המשק יגדל. שיפור היצע כוח האדם תחת תרחיש התבהרות ביטחונית יסייע בכך.

ממצא מעודד נוסף נוגע לייצוא הסחורות והשירותים ללא חברות הזנק, שעל אף הקושי גדל 9.8% במהלך הרבע הראשון, והנתון אף עודכן כלפי מעלה מהאומדן הראשון (6.2%+). מדובר ברבע שלישי ברציפות שנתון זה מתרחב. נוכח החשש מהתפתחות מלחמת סחר ומדינות האיחוד האירופי, ששוקלות מגבלות על הסחר עם מדינת ישראל, וכן בהינתן תיסוף השקל, מדובר בתוצאה מרשימה, המצביע גם על יכולת התמודדות בתקופות שייצוא חברות ההזנק נקלע לחולשה.

נקודת אור אחרת הינה נטילת ההולכה על ידי הסקטור העסקי. התוצר העסקי ללא חברות הזנק גדל 4.9% במהלך הרבע הראשון,  שיפור קל מהרבע הראשון (4.8%+), שהיה גבוה בפני עצמו. כשהתוצר העסקי גדל מהר יותר מהתוצר הכללי, זו התפתחות מעודדת מבחינת רמות התוצר העתידיות של המשק.

את הממצא המעודד ביותר נותיר לסוף: במהלך הרבע הראשון של השנה גדל התוצר למעט מיסים נטו על ייבוא 5.7%, 2 אחוזים יותר משיעור צמיחת התוצר הכללי (3.7%+). הפער בין השניים נותר על כנו בהשוואה לאומדן הראשון. תוצר זה מנכה השלכות של שינויי מכסים ומע"מ על הייבוא, כך שמדידת התוצר המקומי מדויקת יותר. תמונת המשק על סמך נתון מהימן זה איתנה אף יותר.

בדוח נפרד נמסר כי שיעור הבלתי מועסקים עומד על 3.1% מכוח העבודה האזרחי. ניתן להסיק ממנו כי אם הסביבה הביטחונית תשתפר והמשק ישוב לשגרה, מדובר למעשה בתעסוקה כמעט מלאה – נקודת חוזק נוספת של הכלכלה.

התוצאות הכלכליות מרשימות נוכח היותה של מדינת ישראל נתונה למערכה צבאית רב חזיתית מאז הרבע האחרון של 2023 , ועוד קודם לכן על רקע העיסוק בחקיקה המשפטית. לא בכדי גדלו ההשקעות של תושבי חוץ בישראל 9.7 מיליארד דולר ברבע הראשון של השנה, המשך לתוספת של 7.4 מיליארד דולר ברבע האחרון אשתקד. ראויה עוד יותר לציון תוספת של 8.5 מיליארד דולר להשקעות של תושבי חוץ בניירות ערך ישראלים במהלך התקופה.

בתוך כך, גם ההשקעות הישירות של תושבי חו"ל בישראל גדלו 4.3 מיליארד דולר במהלך הרבע הראשון, המשך לתוספת של 2.7 מיליארד דולר ברבע האחרון אשתקד.

בסך הכל, נתוני החשבונות הלאומיים, התעסוקה ומאזן התשלומים לרבע הראשון של השנה משרטטים תמונה כלכלית מעודדת, שאומנם מופרעת ומוגבלת על ידי ההתפתחויות המלחמתיות והאחרות, אך גם משקפת איתנות בסיסית אינהרנטית של כלכלת ישראל, ומאותתת על הפוטנציאל הרב הטמון בה בעתות שגרה.