לומברד אודייר: חסימת הורמוז עלולה להוביל את הנפט ליותר מ-100 דולר לחבית

תקציר:

סאמי שער, הכלכלן הראשי וד"ר לוקה בינדלי, ראש תחום אסטרטגיית השקעות של הבנק השוויצרי לומברד אודייר מציינים כי תרחיש הבסיס בסיטואציה הנוכחית הוא עימות מבוקר שיוביל להסכמות בין ארה"ב לאיראן, גם אם הסוגיות המרכזיות – ובראשן תוכנית הגרעין של איראן – יישארו לא פתורות.

בתרחיש זה מחירי הנפט יתייצבו בהמשך סביב 58 דולר לחבית, הפד יותיר את הריבית על כנה בפגישה הקרובה אך ייכנס למסלול ש שלוש הורדות ריבית עד סוף השנה ותשואת שווקי האג"ח והמניות תחזור למגמה טרום העימות. בתרחיש הסיכון בו תתרחש הסלמה רחבה ומעורבות אמריקאית, במיוחד במצב שבו מיצרי הורמוז ייחסמו או שהתנועה בהם תוגבל, צפויה פגיעה בכלכלה הסינית שתלויה בנפט האיראני ובקשריה האזוריים של איראן – הנפט יגיע לרמות של 80-90 דולר לחבית ויתייצב רק בחלוף שנה, כשחסימה מוחלטת במיצרים יכולה להוביל אותו גם ליותר מ-100 דולר לחבית – מצב שיגרור הכבדה אינפלציונית עולמית.

הרחבה:

סאמי שער, הכלכלן הראשי וד"ר לוקה בינדלי, ראש תחום אסטרטגיית השקעות של הבנק השוויצרי לומברד אודייר, התייחסו בסקירתם לקונפליקט בין איראן לישראל. לדבריהם, השווקים הפיננסיים הגיבו בצורה מדודה להסלמה בין ישראל לאיראן.

מוקד תשומת הלב היה במחירי הנפט הגולמי, בעוד שמשקיעי המניות והאג"ח מתמחרים תרחיש של עימות מוגבל. בבנק השוויצרי בוחנים את השלכות ההתפתחויות על הנכסים הפיננסיים, דרך שני תרחישים: האחד – ציפייה לעימות מוגבל, והשני – תרחיש סיכון פחות סביר של הסלמה מתמשכת ומורחבת.

מחירי נפט מסוג ברנט עלו לרמות שיא של שלושה חודשים, והזהב – הנחשב לנכס מקלט מסורתי – קרוב לרמת השיא שנרשמה באפריל. עם זאת, התשואות על אג"ח ממשלת ארה"ב עלו בכ-10 נקודות בסיס בלבד, וה־ VIX מדד התנודתיות בשוקי המניות האמריקאי, נותר מתון יחסית לסטנדרטים היסטוריים. גם תגובת שוק האג"ח הקונצרניות בדירוג נמוך – הכולל שיעור גבוה של חברות אנרגיה – הייתה מוגבלת.

זאת מאחר שבשנים האחרונות עימותים במזרח התיכון נותרו לרוב מוגבלים. למרות שקיים סיכון להסלמה ממושכת ומחריפה, לצדדים המרכזיים בזירה יש אינטרס מובהק בהפחתת המתיחות. איראן, למשל, מעוניינת בהסרת הסנקציות המערביות – אינטרס שמוביל אותה לשקול מסלול של הידברות, כפי שמרמזים גם הדיווחים האחרונים. מנגד, ארה"ב, אירופה וסין אינן ששות לראות מחירי נפט גבוהים לאורך זמן, מה שעלול לפגוע בניסיונות להוזיל את עלויות האנרגיה. לפיכך, מתנהלים מאמצים דיפלומטיים מתואמים, וייתכן שגם סין ורוסיה יתמכו בהמשך התהליך. מאזן האינטרסים הזה צפוי לבלוט השבוע בפסגת מנהיגי מדינות ה־G7  בקנדה.

תרחיש הבסיס: דה־אסקלציה ופתרון דיפלומטי

עימות מבוקר שיוביל להסכמות בין ארה"ב לאיראן הוא, להערכתנו, התרחיש הסביר ביותר. פתרון כזה צפוי לשמר ערוצים דיפלומטיים פתוחים, גם אם הסוגיות המרכזיות – ובראשן תוכנית הגרעין של איראן – יישארו לא פתורות.

בתוך תרחיש כזה, ההשפעה המאקרו כלכלית צפויה להיות מוגבלת. הבנקים המרכזיים יתמקדו יותר בהשלכות האינפלציוניות הרחבות, ולא יגיבו בעוצמה לתנודתיות זמנית במחירי הנפט. אנו מעריכים שמחיר הנפט יתייצב עם הזמן סביב רמת יעד של 58 דולר לחבית ברנט – ירידה מהמחירים הנוכחיים שנעים סביב 72–73 דולר. גם אם תירשם קפיצה רגעית במחיר, אין בכך כדי להשפיע באופן מהותי על הכלכלה העולמית. קרטל אופ"ק+ יוכל, להערכתנו, לפצות על ירידה באספקת הנפט האיראנית באמצעות הגדלת התפוקה.

הבנקים המרכזיים, ובהם הפד והבנק המרכזי של שווייץ, נוטים להתמקד באינפלציית הליבה – המשקפת את צד הביקוש – ומתעלמים במידה רבה מהשפעות זמניות בצד ההיצע. אנו צופים שהפד יותיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקרוב, ויבצע שלוש הפחתות ריבית נוספות בהמשך 2025. הבנק השווייצרי צפוי להפחית את הריבית ב־25 נקודות בסיס, עם סיכון לחזרה לריבית שלילית במחצית השנייה של השנה.

גם מבחינת השווקים, הניסיון מלמד כי תגובות להתרחשויות ביטחוניות דומות באזור נמשכות זמן קצר. בדרך כלל, מדדי מניות ומחירי נפט חוזרים למגמותיהם הקודמות בתוך כשבועיים.

בהתאם לכך, איננו משנים את הרכב תיקי ההשקעות שלנו בשלב זה. אנו מעריכים כי שוקי המניות שומרים על פוטנציאל עלייה, בעיקר בזכות צמיחה ברווחי החברות. אנו שומרים על חשיפת יתר למניות גלובליות, עם העדפה לסקטורים כמו שירותי תקשורת, חומרי גלם וצריכה בסיסית, ובמקביל הפחתה של חשיפה למגזר האנרגיה.

בתחום האג"ח, אנו מעריכים שהתשואות על אג"ח ממשלת ארה"ב יתייצבו ויחזרו לירידה, בעוד המרווחים על אג"ח קונצרניות ימשיכו להתכווץ. החשיפה הגבוהה שלנו לאג"ח מדינה ולאג"ח בדירוג השקעה, יחד עם עמדה ניטרלית באג"ח בתשואת יתר, מספקת איזון מפני תנודתיות וירידה אפשרית בצמיחה.

בהמשך לכך, שוקי הסחורות צפויים להתייצב. מחירי הנפט צפויים לרדת ככל שחששות מהפרעות באספקה יתפוגגו. למרות התנודתיות, ציפיות האינפלציה לטווח הארוך נותרות יציבות. אנו צופים שמחירי הזהב יתייצבו ובהמשך יפגרו אחרי שוקי המניות, במקביל להתייצבות התחושה השלילית הקיצונית ששררה עד לאחרונה כלפי הדולר האמריקאי.

תרחיש סיכון: הסלמה והתרחבות העימות

עם זאת, לא ניתן לשלול אפשרות של הסלמה רחבה יותר ומעורבות אמריקאית. תקיפה של נכסים אמריקאיים, פגיעה בתשתיות הנפט של המפרץ, או ניסיון איראני לשבש את השיט במצר הורמוז – עלולים להוביל לתגובה בינלאומית בראשות ארה"ב, וללחץ כבד על ההנהגה האיראנית.

נכון לעכשיו, תרחיש זה נראה בעל סבירות נמוכה, בעיקר משום שהוא כרוך במחירים כלכליים ודיפלומטיים גבוהים מאוד מבחינת איראן. חסימת מצר הורמוז תוביל להשבתת יצוא הנפט – מקור ההכנסה העיקרי של איראן – ותפגע גם בכלכלת סין, אשר מהווה יעד מרכזי לנפט האיראני. נוסף על כך, מהלך כזה עלול לפגוע בקשרים האזוריים של איראן, שמהם היא מנסה להפיק תועלת דיפלומטית. תרחיש כזה, אם יתממש, עלול להקפיץ את מחירי הנפט לטווח של 80–90 דולר לחבית, ואף מעל 100 דולר במקרה של חסימה בפועל של המצר – לפני שיחלו לרדת בהדרגה בתוך שנה.

תרחיש זה צפוי להשפיע גם על האינפלציה בארה"ב, אשר ממילא צפויה לעלות השנה בשל מכסים גבוהים יותר. היסטורית, עלייה של 20%–30% במחירי הנפט גורעת כ־0.5%–1.0% מצמיחת התמ"ג העולמית, ומעלה את מדדי המחירים לצרכן בשיעור דומה.

לסיכום, נכון לעכשיו, מדובר בעימות מבוקר, כאשר השווקים משקפים זאת בעיקר במחירי הסחורות – ובעיקר במחירי הנפט. לא נראים סימנים להסלמה בלתי הפיכה, אך גם ללא החרפה, חוסר הוודאות והתייקרות האנרגיה עשויים להכביד על הצמיחה ולהגביר את האינפלציה. הפד צפוי להמשיך ולהתמקד באינפלציית הליבה – שמבטאת את דינמיקת הביקוש – ואנו נישאר דרוכים, עם נכונות להתאים את הרכב תיקי ההשקעות במידת הצורך.