1. קרן כספית דולרית 2. אג"ח לטווח ארוך של ארה"ב 3. קרן סל על מניות אנרגיה 4. קרן סל על מניות כריית זהב 5. קרן סל על תעשיית התעופה והחלל של ארה"ב

השבוע שחלף מאז תחילת התקיפות האוויריות של ישראל באירן מוצא את רוב הישראלים במצב רוח מרומם. מצד אחד, ההישגים הצבאיים חדים וברורים. חיל האוויר הישראלי שולט לחלוטין על המרחב האווירי של אירן ומבצע משימות שעד לפני שבוע נראו דמיוניות. מצד שני, העורף הישראלי מגלה חוסן רב. היקף השיגורים מאיראן ירד דרמטית לאחר 3 הימים הראשונים, ופיקוד העורף החל לפתוח באופן הדרגתי את המשק.

כעת עומדת על הפרק השאלה הגדולה: האם ארה"ב תחת הנשיא דונלד טראמפ תצטרף למערכה? בישראל מייחלים לכך כמובן, באיראן חוששים ומאיימים בהרחבת המלחמה למדינות האזור, ובארה"ב עדיין מתלבטים. הצטרפות של ארה"ב תוביל כנראה להרחבת שיגורי הטילים מצד איראן למדינות שכנות שהן גם יריבות כלכליות ואידיאולוגיות כגון סעודיה ואיחוד האמירויות. אולי אפילו על קטאר שהיא מדינה ידידותית לאיראן אבל גם יש בה בסיס אמריקאי גדול. איום אחר, שאיראן כבר אותתה עליו הוא סגירה של מיצרי הורמוז. זהו אולי האיום הגדול ביותר, לפחות מבחינת ההשפעה שלו על כלכלת העולם. 

עד כה שוקי ההון של העולם, ושל ישראל בפרט, לא נפגעו קשה בשבוע הראשון למלחמה. מדד S&P500 שעמד על 6,045 נקודות ביום ה' שעבר איבד מאז רק 1% מערכו. מדד יורוסטוקס 50 הכלל אירופי איבד 2.5% מערכו, ככל הנראה גם בגלל הרגישות הגבוהה של אירופה למחירי האנרגיה. תל אביב 125 לעומתם זינק בשבוע האחרון ב-5%.

השאלה הגדולה היא מה יקרה לשווקים במידה וארה"ב – שגם כך מעורבת עמוק בסכסוך הזה – תחליט על מהלך צבאי משמעותי כנגד איראן. האם החוסן שמגלים שוקי המניות, גם כשהם נסחרים קרוב לשיאם, יימשך? קשה לדעת.

תהיינה ההתפתחויות של מבצע "עם כלביא" אשר יהיו, רמת הסיכון בשוקי ההון עלתה מדרגה. רואים זאת דרך מחירי הנפט, מחיר הזהב ומדד הפחד בארה"ב (Vix) שזינק בכ-25% תוך שבוע לרמה של 22 נקודות. במידה והסיכונים יתממשו, שוקי המניות יגיבו לכך, אולי אף בירידות חדות. 

לאור זאת רבים שואלים את עצמם, האם יש צורך בשינוי תיק ההשקעות שלהם כדי להתמודד עם המצב החדש. האם ייתכן שכדאי להסיט חלק מהכסף להשקעה בנכסים שערכם עשוי לעלות גם כשטילים ופצצות מתעופפים מעל שמי המזרח התיכון?      

תשובת "בית הספר" הקבועה לשאלה הזו היא: אל תעשו דבר. אם תיק ההשקעות שלכם מפוזר מספיק ואופק ההשקעה שלכם הוא ארוך טווח, אין טעם להתעסק בשינויים מהותיים דווקא עכשיו. שהרי איש לא יודע איך תיגמר המלחמה הזו ואילו סיכונים אם בכלל יתממשו. 

אם מישהו בכל זאת רוצה לבצע שינויים כלשהם, ולהכניס לתיק שלו כמה אלמנטים של גידור הסיכון, עדיף שיעשה זאת רק בשוליים. עם סכומים שאינם עולים על 5%-15% מהתיק. תלוי כמובן בגודל התיק, מטרותיו לטווח בינוני וארוך, ומידת שנאת הסיכון של בעליו. 

הנה רשימה של כמה נכסים פיננסיים שעשויים להוסיף שכבת גידור מסוימת לתיק ההשקעות בתקופה הנוכחית. 

1. קרן כספית דולרית

קרנות כספיות זכו באחרונה לעדנה ולביקוש רב מצד משקיעים סולידיים בארץ. זה קורה בזכות עליית הריבית בעולם, ובישראל בפרט. השקעה בהן מזכה את המשקיע בריבית שמתקרבת לריבית בנק ישראל שעומדת כיום על 4.5%.   

לצד אלו ישנן גם קרנות סל אמריקאיות שגם הן מניבות תשואה/ריבית שדומה לריבית הפדרל ריזרב. ה'פד' הותיר אתמול (ד') את הריבית בארה"ב על כנה ברמה של 4.5%. 

היתרון בקרן כספית אמריקאית הוא שהיא נקובה בדולר. הדולר נחלש מאוד באחרונה והוא נסחר סביב רמה של 1.15 דולר ליורו, לעומת 1.02 ליורו בתחילת 2025. ההיחלשות נבאה ממלחמת הסחר של טראמפ. ואולם כעת, כאשר קמפיין צבאי נמצא בפתח, הדולר עשוי לשוב ולהתחזק, כפי שעשה תמיד בעתות של מלחמה ואי וודאות גיאופוליטית. 

2. אג"ח לטווח ארוך של ארה"ב 

האג"ח של ארה"ב ל-30 שנה נסחרות באחרונה בתשואות שנעות סביב 5% בשנה. הן נחלשו בגלל החוב הגדול של ממשלת ארה"ב, הפחתת הדירוג והחששות ממלחמת הסחר. על אף זאת, במקרה של מלחמה שבה ארה"ב מעורבת, הביקוש לאג"ח הללו עשוי להיות גבוה. זאת בגלל הנטייה של משקיעים לחפש נכסים איכותיים במיוחד בעת משבר שמאיים על כלכלת העולם (מצב שמכונה בשוק: Fly to Quality). 

האפסייד לאג"ח הללו עשוי להגיע גם מכיוון הדולר שעשוי להתחזק, וגם מכיוון ה'פד' שאולי יקדים להפחית את הריבית. מנגד, מלחמה עלולה ללבות לחצים אינפלציוניים ולאלץ את ארה"ב להרחיב את גיוסי החוב שלה. תהליכים אלו עלול דווקא לפגוע באג"ח הממשלתיות לטווח ארוך. 

3. קרן סל על מניות אנרגיה

סגירת מיצרי הורמוז היא אולי האיום הגדול ביותר על כלכלת העולם בטווח הקצר. דרך מיצרי הורמוז עוברת כיום כרבע מהתובלה הימית של נפט בעולם ו-20% מהגז הטבעי הנוזלי. איראן שחברה גם בארגון אופ"ק מחזיקה בנקודה אסטרטגית בצד הצפוני של מיצר הורמוז ובאפשרותה לחסום את התנועה בו בדרכים שונות. 

תפוקת הנפט הכוללת בעולם בשנת 2023 הגיעה ל-96.4 חביות ביום. 5 מתוך 10 מפיקות הנפט הגדולות בעולם מרוכזות סביב המפרץ הפרסי. הגדולה שבהן, סעודיה, מפיקה קרוב ל-11 מיליון חביות נפט ביום. אחריה מצויות עיראק ואיראן עם קצת יותר מ-4 מיליון חביות ביום כל אחת. עם זאת, תפוקת הנפט של איראן ירדה באחרונה ולפי הדו"ח החודשי של אופק היא הסתכמה באפריל בכ-3.3 מיליון חביות ביום. 

לא רחוק מהן נמצאת איחוד האמירויות עם 3.8 מיליון חביות ביום. סוגרת את החמישייה כוויית עם 2.7 מיליון חביות ביום. בסך הכל מפיקות 5 המדינות הללו כ-25 מיליון חביות ביום המהוות כ-27% מהתפוקה העולמית.
 

שנת 2023 / מקור הנתונים: וויקיפדיה, Statista.com

השווקים רגישים מאוד כרגע. אפשר רק לנסות לדמיין מה יקרה למחירי הנפט ברגע שיגיעו ידיעות ראשונות על פגיעה במיכלית נפט שמשייטת במפרץ הפרסי. 

בשוק ההון התפרסמו בימים האחרונים הערכות לפיהן בתרחיש של סגירת המיצרים יזנק מחיר הנפט מרמתו הנוכחית, כ-74 דולר לחבית, לכ-100-120 דולר לחבית. אלו רמות בהן נסחר הנפט במהלך 2022, לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה. קפיצה כזו עשויה כמובן ללבות שוב לחצים אינפלציוניים בעולם, לגרום להעלאות ריבית, ולשלוח את בורסות העולם דרומה.

משקיעים שחוששים מאפשרות כזו יכולים למצוא עניין בשני סוגי נכסים שעשויים להרוויח מכך: קרנות סל על מחירה של חבית הנפט, וקרנות סל על מדדי מניות של חברות אנרגיה. מחירה של חבית נפט אמנם זינק משפל של 57 דולר במאי לכ-74 דולר כיום, אבל הוא עדיין רחוק מתרחישים שמדברים על מחיר תלת ספרתי. גם קרנות הסל על מניות האנרגיה טיפסו בכ-10% בשבוע האחרון, אך קשה לומר שהמניות עצמן יקרות מדי בהתחשב מצב הגיאופוליטי החדש.  

4. קרן סל על מניות כריית זהב 

הזהב ידוע כנכס מקלט בעתות מצוקה ואי וודאות. ב-5 השנים האחרונות מחירו זינק בכ-95% ובאחרונה הוא נסחר סביב רמות שיא של כ-3,400 דולר לאונקיה. תעודת הסל GDX שעוקבת אחר מדד של חברות לכריית זהב עלתה באותו זמן ב-כ-53%. ייתכן שזה פער שמאפשר להשתמש במניות הכרייה כגידור עקיף. אם מחיר הזהב יעלה או יישאר ברמה הנוכחית, רווחי חברות הכרייה עדיין עשויים לתפוח באקלים הנוכחי. הדאונסייד שלהשקעה כזו נראה כרגע מוגבל גם אם הזהב ייחלש מעט. 

5. קרן סל על תעשיית התעופה והחלל של ארה"ב

מניות החברות הביטחוניות נמצאות בתנופה כבר מאז פברואר 22', עם פלישת רוסיה לאוקראינה. קרן הסל ITA שעוקבת אחר מדד של חברות ביטחוניות בארה"ב עלתה מתחילת 22' בכמעט 80%. למרות זאת, משקיעים רבים בעולם סבורים שמדובר בשינוי ארוך טווח ושמחירי המניות הביטחוניות מוצדקים. 

מדינות רבות, במיוחד באירופה, הגדילו את תקציבי ההצטיידות שלהם בשנים האחרונות. רבות אחרות, בעיקר באסיה וחצי האי ערב, עשויות לעשות כן בעקבות העימות הנוכחי. אם כך אכן יקרה, ייתכן שגל העליות הנוכחי במניות החברות הביטחוניות יזכה לתנופה מחודשת.