התקיפה האמריקאית חיזקה את האופטימיות של השוק המקומי

סימן השאלה המרכזי נותר סביב אופן סיום המלחמה

 

 
תקיפה אמריקאית / תמונה: Dreamstimeתקיפה אמריקאית / תמונה: Dreamstime
 

רפי גוזלן, כלכלן ראשי, IBI בית השקעות
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
23/06/2025

לאחר שבסוף השבוע הקודם ישראל פתחה במתקפה מפתיעה מול אירן, אתמול לפנות בוקר הצטרפה ארה"ב עם תקיפת אתרי הגרעין המרכזיים באירן ובראשם האתר בפורדו. ההצלחה של המהלך האמריקאי מסתמנת כגבוהה ונעה בין פגיעה משמעותית בתוכנית הגרעין לבין השמדת אתרי הגרעין. עם זאת, החשיבות הגבוהה יותר היא המסר העולה מהמהלך האמריקאי ולפיו ארה"ב מצטרפת באופן אקטיבי למאמץ למניעת השגת נשק גרעיני על ידי אירן, שכן לדעת מרבית המומחים כל עוד המשטר הנוכחי מעוניין להגיע להשגת נשק גרעיני היכולת לשבש זאת לאורך זמן מוגבלת למדיי. בהקשר זה, לאחר המתקפה טראמפ קרא לאירן לחזור למו"מ ואיים בתגובה חריפה יותר במידה ולא יושג הסכם או שאירן תתקוף את הכוחות האמריקאים באיזור.

לאחר תחילת המתקפה הישראלית הערכנו כי החשיבות העיקרית נוגעת למשך המלחמה ועוצמתה ולדבר קיומה של אסטרטגיית יציאה מהמלחמה, והדבר תלוי במידה רבה במידת המעורבות והלחץ שתפעיל ארה"ב. ההתפתחויות בימים האחרונים היוו הצלחה מבצעית, בפרט לאחר ההצטרפות האמריקאית והובילו את השוק המקומי לאמץ את ההערכה כי ההסתברות לתרחיש האופטימי יותר, הכולל סיום מוצלח של המלחמה, גבוהה.  הערכה זו קיבלה ביטוי בביצוע עודף רוחבי של הנכסים המקומיים, ובפרט עליות חדות של כ-6% בשבוע האחרון במדדי המניות המובילים, ייסוף חד של השקל (לאחר פיחות מהיר בסוף השבוע עם פתיחת המלחמה) וירידת תשואות באיגרות החוב בממשלתיות לטווחים ארוכים לפדיון.

למרות ההתפתחויות החיוביות יחסית עד כה, השאלה המרכזית בנוגע לאופן סיום המלחמה עדיין לא פתורה, והכדור בשלב הנוכחי עבר לידי האיראנים כלומר לאופן התגובה שלהם למתקפה האמריקאית. התגובה יכולה להגיע באופן ישיר מול הכוחות האמריקניים באיזור, אם כי מהלך אגרסיבי בכיוון זה מוערך בהסתברות נמוכה בכדי שלא להחריף את המתקפה האמריקאית. עם זאת,  טראמפ אינו מעוניין בהרחבת המעורבות הצבאית האמריקאית באיזור והוא ניצב מול אופוזיציה מבית לתרחיש זה מהצד הבדלני במפלגתו, וייתכן שבדומה למקרים דומים בעבר, יכיל תגובה מסויימת איראנית. צעד נוסף בעל סבירות גבוהה יחסית, שזכה כבר לאישור הפרלמנט האיראני וממתין לאישור ההנהגה, הוא חסימת מיצרי הורמוז בכדי לשבש את תעבורת ואספקת הנפט בעולם ולזינוק במחירי הנפט. עם זאת, נקודת המוצא בשוק הנפט העולמי היא של עודף היצע (צד ההיצע מנוהל על ידי מדינות אופ"ק+), והסיכון לעלייה ממושכת במחיר הנפט ניראה נמוך. 

התרחיש הטוב יותר מבחינת המשק המקומי הוא סיום מהיר של המלחמה תוך שינוי מדיניות של המשטר האירני בין אם בעקבות היחלשות המשטר הנוכחי או בהשגת הסכם (שיחייב פיקוח הדוק) למניעת העשרת אורניום והרחבת ייצור הטילים, בפרט אם תרחיש זה ילווה גם בסיום המלחמה בעזה  והתקדמות לנורמליזציה עם מדינות נוספות. ההתייחסויות האחרונות מצד ישראל הן חיוביות ולפיהן מרבית יעדי המלחמה הושגו ויש נכונות לסיים את המלחמה, אך כמובן שהדבר תלוי בגישה האיראנית. השוק המקומי מגלם הסתברות גבוהה להתממשות תרחיש זה, כך שהפוטנציאל החיובי לירידה נוספת בפרמיית הסיכון של המשק אמנם קיים, אך ניראה מוגבל יחסית בתמחור הנוכחי.

מנגד, חשוב לציין כי האיראנים לא הראו עד כה גמישות  במו"מ, ולא ברור אם ההידרדרות האחרונה במצב תוביל אותם לגלות יותר גמישות. בהיבט זה, התרחיש הבעייתי ביותר עבור המשק המקומי ממשיך להיות הימנעות מתקיפה משמעותית של מטרות אמריקאיות אך המשך המלחמה מול ישראל. תרחיש זה, שמן הסתם השוק המקומי פגיע מאוד להתממשותו לאור האופטימיות שנרשמה במהלך השבוע האחרון, יקשה על התאוששות המשק, שימשיך להתאפיין במגבלות היצע, יוביל לעלייה ממושכת יותר בהוצאות הביטחון ובגירעון וישמר פרמיית סיכון גבוהה יחסית של המשק הישראלי.

מבחינת פעילות המשק הישראלי, הנתונים שפורסמו במהלך השבוע האחרון החלו לשקף את הפגיעה בפעילות, עם ירידה חדה בהוצאות בכרטיסי אשראי במהלך השבוע הראשון של המלחמה, בסדר גודל של כ-15% ביחס לממוצע טרום המלחמה (מתחילת השנה). עם זאת, דפוס ירידה זה מוכר ממשברים קודמים בשנים האחרונות (קורונה, פרוץ המלחמה באוקטובר 2023) שלאחריה נרשמה התאוששות מהירה יחסית. הערכה זו נתמכת גם במצב שוק העבודה טרום המלחמה. נתוני האבטלה לחודש מאי אמנם הצביעו על עלייה קלה בשיעור האבטלה (מ-3% ל-3.1% ומ-3.2% ל-3.4% באבטלה הרחבה), אך זאת תוך עליה בשיעור השתתפות. נתונים אלו לוו בעלייה בביקוש לעובדים כפי שעולה מנתוני המישרות הפנויות, כך ששוק העבודה נותר הדק.   כפי שציינו בסקירה הקודמת, על רקע אי הודאות הגבוהה מוקדם עדיין להעריך את עוצמת ומשך הירידה בפעילות, אך סביר להניח כי הצמיחה השנה תתעדכן כלפי מטה לפחות בשלב הראשון לסביבה של כ-2.5% לעומת הערכות קודמות ל-3.5%-3%. 

בהיבט הגלובלי, תרחיש של עלייה מהירה של הנפט בעת זו בעקבות עלייה בסיכון הגיאו-פוליטי תיתקל בתגובה שלילית של השווקים בעולם. מעבר להשפעה הממתנת של ההכנסה הפנויה של עליית מחירי האנרגיה, קיימת גם השפעה אינפלציונית עם תרומה נוספת לעליית אינפלציית הסחורות בארה"ב מעבר לזו הצפויה כתוצאה מהעלאת המכסים. תרחיש זה צפוי לקבל ביטוי בדחיית מועד הפחתת הריבית בארה"ב תוך השתטחות העקום וירידת תשואות לטווח ארוך (מתוך ציפיה לפגיעה בצמיחה). השפעות נוספות של תרחיש זה הן התחזקות זמנית של הדולר בעולם, כאשר מבחינת השקל הצפי הוא להתמתנות מגמת ההתחזקות מתוך ציפיה לסנטימנט שלילי   בשווקים.

עלייה במחירי הנפט בעת הנוכחי יכולה לסבך את תמונת האינפלציה בארה"ב. הירידה המסויימת שנרשמה לאחרונה באינפלציה בארה"ב נשענה על התמנות באינפלציית השירותים, בעוד אינפלציית הסחורות ממשיכה לנוע ברמות אפסיות. זאת, כאשר השפעת המכסים טרם באה לידי ביטוי ואמורה להוביל עלייה בסביבת האינפלציה לאורך המחצית השנייה של השנה, והיא עלולה לקבל דחיפה נוספת במידה ותתגבר העלייה במחירי הנפט. התממשות תרחיש זה תחזק את המחנה בקרב חברי הפד שתומך בהותרת הריבית ללא שינוי עד לסוף השנה. שכן, במסגרת החלטת הריבית בשבוע שעבר בה נותרה הריבית ללא שינוי (ברמה של 4.5%-4.25%), ההחלטה החציונית בנוגע לתוואי הריבית נותרה ללא שינוי, כלומר צפי ל-2 הפחתות ריבית עד לסוף השנה, אך כפי שעולה מהגרף הבא (המתאר את התפלגות הערכות הריבית של חברי ה-Fed) מתוך 19 חברים, 10 חברים אמנם ציפו ללפחות 2 הפחתות ריבית עד לסוף השנה,  אך 7 חברים מצפים להותרת הריבית ללא שינוי. מעבר לכך,  השינוי העיקרי בהודעת הריבית הצביע על ירידה מסויימת באי הודאות על רקע הרגיעה היחסית במלחמת הסחר. עם זאת, בין השורות ניתן להבין כי ה-Fed מודע לשינויים התכופים של טראמפ, ולכן ציין כי אי הודאות אמנם ירדה אך נותרה גבוהה, ולכן הסיר את ההתייחסות בהודעה לכך שנרשמה עלייה בסיכונים כלפי מטה לצמיחה וכלפי מעל לאינפלציה.

פאוול הבהיר שהשפעת המכסים עדיין לא באה לידי ביטוי, וגם אם ההערכה המרכזית שלהם היא להשפעה זמנית, ולא כזו שזולגת להשפעה רחבה, רמת הביטחון בכך נמוכה. בהיבט זה פאוול ציין כי כל אחד משרשרת הייצור ינסה להקטין את חלקו בתשלום המכסים, אך בסופו של דבר מישהו ישלם את המכסים. לפיכך ה-Fed ממתין בעצם לבחון האם המכסים ייספגו ברובם על ידי הפירמות, תוך שחיקה ברווחיות, או על רקע שוק העבודה החזק הם יגולגלו אל הצרכן תוך עלייה באינפלציה. להערכתנו, המשמעות לכך היא שהציפיות להפחתת ריבית המגולמות בשווקים ממשיכות להיות אופטימיות מדיי, ואנו מצפים לכך שעמדת ההמתנה של ה-Fed תימשך גם לאורך המחצית השנייה של השנה, כל עוד לא תירשם הידרדרות משמעותית בפעילות או בשווקים.

x