סוף לעידן ה״קפוטשפארן״

תשתיות: סוף לעידן ה״קפוטשפארן״

במהלך הצגת התקציב הממשלתי הגרמני לשנת 2025 השבוע, נחשפו פרטים נוספים על התוכנית התקציבית המתרחבת של גרמניה. אנו מעריכים את תוכנית ההשקעה בתשתיות, במיוחד לנוכח העובדה שגרמניה הידרדרה בדירוגים בינלאומיים בשנים האחרונות. מבחינת יישום בפועל, אין לנו ספק שלגרמניה יש את המרחב התקציבי הנדרש, ואיננו מזהים מגבלות משמעותיות בתעשיית הבנייה. ההשקעות צפויות לחזק את החברות בתחום. מעבר לגרמניה, נראה כי ההוצאה הפיסקלית על תשתיות חזרה למוקד הדיון במדינות רבות, מה שמחזק את ההשקפה החיובית שלנו על תחום ״מבנים ותשתיות״.

פרץ ההוצאות על ביטחון ותשתיות של גרמניה עדיין נתפס כקריאת השכמה למדיניות הפיסקלית באירופה. מהלך זה סלל את הדרך למה שרבים הגדירו כפסגת נאט"ו ״היסטורית״ שהתקיימה בהאג השבוע, והוא גם שלט בדיון הציבורי סביב התקציב הגרמני המוקדם, אותו הציגה הממשלה ביום שלישי לצד תוכנית הוצאות ארוכת טווח. בעיות התשתיות של גרמניה מתועדות היטב ומשתקפות גם בדירוגים הבינלאומיים, שבהם גרמניה הידרדרה בשנים האחרונות. כהוצאה מתוך גודל המשק, שיעור ההשקעה הגולמית בתשתיות נותר תקוע מתחת ל־3% בחמש השנים האחרונות. בשנת 2023 עמדה גרמניה במקום השלישי מהסוף באיחוד האירופי. לאחר ניכוי שחיקה, ההשקעה נטו בתשתיות בגרמניה כמעט ואפסה בשנים האחרונות, שכן רשויות מקומיות רבות התמודדו עם מגבלות תקציביות או נאלצו להעדיף הוצאות אחרות. כתוצאה מכך נטבע בגרמניה המונח ״קפוטשפארן״: גישה של צנע טוטאלי שגרמה להזנחת השקעות חיוניות. על רקע זה, אנו מברכים על תוכנית ההשקעה בתשתיות, שמיועדת להגדיל את ההוצאה באופן משמעותי בעשור הקרוב. אין לנו ספק שלגרמניה יש את היכולת הפיסקלית לממן את ההשקעות הללו באמצעות גיוס חוב חדש. אנו גם דוחים את הטענה שחוב זה יהפוך לנטל כבד על הדורות הבאים, להפך: אנו סבורים שתשתית לקויה היא נטל כבד בהרבה. תשתית מתפקדת היטב היא עמוד התווך של כל כלכלה.

מבחינת יישום, איננו מזהים מגבלות כושר ייצור בתעשיית הבנייה, שכן שיעור התפוסה ירד לכ־65% לעומת שיא של יותר מ־80% בשנת 2022. בתחום ההנדסה האזרחית, שיעור התפוסה נותר גבוה יותר (מעל 70%) לעומת תחום הבנייה למגורים (כ־60%). לפיכך, תוכנית התשתיות של גרמניה צפויה לשפר את התחזיות העסקיות עבור חברות בנייה, חלקן כבר רשמו עליות לאחרונה. ענף הבנייה, שייצר הכנסות של כ־160 מיליארד אירו בשנה שעברה, צפוי ליהנות מתנופה בהנחה שגם הליכי התכנון והרישוי יותאמו. מעבר לגרמניה, ההוצאה הפיסקלית על תשתיות חוזרת למוקד גם במדינות אחרות, הן בתשתיות מסורתיות כמו כבישים ורכבות, והן בתשתיות דיגיטליות כמו מרכזי מידע. בנוסף, הצורך בשיפוץ והתחדשות של מלאי המבנים המזדקן הולך וגובר, במיוחד באירופה. לכן אנו שבים ומחזקים את ההשקפה החיובית שלנו כלפי תחום ״מבנים ותשתיות״.