"ב-7 באוקטובר טיפלתי ב-400 גופות שהתפרקו לי בידיים ולפני שבועיים ביקשתי לעשות מחזור משכנתה וכל החברות סירבו לבטח אותי בביטוח חיים – פצעו אותי שוב"

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, קיימה היום דיון מהיר בנושא: "העלאת פרמיות ביטוח לפצועי ופצועות צה"ל בגוף ובנפש, עד לכדי סירוב לבטח", לבקשת חברי הכנסת רון כץ, עידן רול, יצחק קרויזר, משה פסל וגלעד קריב. במהלך הדיון טענו הנפגעים כי זאת בעיה שמתמודדים אתה כבר שנים והמדינה ששלחה אותם צריכה לקחת אחריות על הטיפול בכך. היו"ר ביטן דרש מרשות שוק ההון לטפל בנושא והודיע שיכנס את הוועדה לישיבת מעקב. 

ח"כ שלי טל מירון הסבירה כי החיילים שלנו, חלקם חוזרים פגועים בגוף ובנפש, נתקלים בסירוב לבטח אותם בגלל הפציעה שלהם וזה בלתי נתפס. "אם צריך נביא חקיקה מהוועדה לפתור את זה. לא ניתן שהפצועים שלנו יפגעו, כשהם נתנו לנו את היקר להם מכל", אמרה. ח"כ מיכל וולדיגר הוסיפה: "הלומי הקרב תמיד נדפקים, ואם הלחי שלהם לא כואבת מהסטירות האחרות שקיבלו, אז הסטירה הזו ממש מצלצלת". ח"כ ינון אזולאי ציין כי חברות הביטוח לא מפסידות כסף ואסור שזה יקרה.

אילת פלר מימון מתנועת אמהות בחזית סיפרה כי לנוכח הסיפורים שמגיעים מנפגעי חרבות ברזל היא גילתה שהלום קרב בישראל לא יכול לקנות דירה, כי חברת הביטוח לא מסכימה לבטח אותו בביטוח חיים כי הוא בסיכון גבוהה לאובדנות והוא לא יכול לקבל משכנתה. "זה לא נתפס. אני דורשת ממדינת ישראל, ממשרד הביטחון והאוצר לתת לזה פתרון כאן ועכשיו", אמרה. 

חבר פורום הלומי הקרב, שמיר בניטה, אמר כי הוא פצוע ביד ואגף השיקום מכסה את היד, אבל בגלל מחלות נלוות הוא לא יכול לרכוש ביטוח משכתה ואפילו ביטוחי רכב ונסיעות לחו"ל. מייסד עמותת הלומי הקרב, נתי שקד, אמר כי "מי שאשם זה לא חברות הביטוח זו מדינת ישראל, כי חברות הביטוח עושות מה שהממונה על הביטוח אומר להן לעשות, ואם הוא בעצמו לא מוכן לסייע לחייל שנפצע בקרב מה יגידו אזובי הקיר? ככל שאתה מסתכן יותר אתה מבטוח פחות. תמיד יהיו את הפראיירים שילכו, אבל אתה שולח חיילים ומאשים את חברות הביטוח זה לא חברות הביטוח זו הממשלה והרגולטור שאחראים".

איש כוחות הביטחון ירון זיו סיפר: "ב-7 באוקטובר טיפלתי ב-400 גופות כולל ילדים וגופות שהתפרקו לי בידיים, הוכרתי כפוסט טראומה, אני מסתובב עם שני בשמים כי הריח לא עוזב אותי. לפני חודשיים עשיתי מחזור משכנתה ונאלצתי לעשות ביטוח חיים וכל החברות קיבלו מסמכים שאין מסוכנות ואובדנות וכל החברות סירבו לבטח אותי בביטוח חיים. אם קורה לי משהו אשתי משלמת את המשכנתה. פצעו אותי שוב ועד היום אני בשירות פעיל ונושא אקדח ולא נתנו לי אפילו פרמיות יותר גבוהות. מוקצה".

מנהל מחלקת ביטוח חיים ברשות שוק ההון, לידור אדם, אמר כי הרשות אוסרת על אפליה בתחום הביטוח ואין שום שאלון רפואי ששואלים אדם על הרקע הצבאי שלו. הפצועים התפרצו לדבריו והאשימו כי "הוא לא רציני, הוא מדבר שטויות". היו"ר ביטן העיר כי אי אפשר להגיד להם שאין בעיה, ושאל בהנחה שיש בעיה מה הרשות יכולה לעשות. לידור השיב כי כל מקרה נבחן לגופו וניתן לו מענה. לדבריו, המחוקק נתן לכך מענה כולל בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שקובע שחברת הביטוח מחויבת לספק לנפגע פוליסה שמתאימה לו.

היועץ המקצועי של ארגון נפגעי צה"ל, שמיר קמינסקי, אמר כי הארגון מטפל בנושא המשכנתה. לדבריו, התלונות הראשונות הגיעו לפני 10 חודשים, לאחר שהפצועים ממלחמת חרבות ברזל השתחררו מהשיקום והתחילו להתחתן. "נעשה מכרז ואגף השיקום משיג תקציב ועושה את השינוי בחוק ואף נכה צה"ל לא ישלם יותר. בביטוח נסיעות לחו"ל אין בעיה, יש אחריות מלאה של אגף השיקום על ההחרגות והפרמיה לא יותר יקרה", אמר.

סמנכ"ל איגוד חברות הביטוח, בועז סטמבלר, ביקש להביע הערכה עמוקה למשרתים והפצועים, ואמר כי חיתום נעשה ללא קשר לשאלה אם אדם פצוע או לא ואם זה קרה בצבא. הוא הוסיף, כי ברור שהמדינה צריכה לקחת אחריות וחברות הביטוח יהיו מוכניות להיות שותפות לכל שולחן עגול בראשות משרד הביטחון בעניין הזה.

היו"ר ביטן סיכם את הדיון ואמר כי אפשר לחוקק מיסוי גבוהה יותר על חברות הביטוח שיממן את ההוצאה הזאת. הוא ביקש מח"כ טל מירון וח"כ וולדיגר לרכז את הטיפול בסוגיה ולשבת עם כל הגורמים כדי למצוא פתרונות, והודיע כי יכנס את הוועדה לישיבת מעקב. הוא הוסיף כי רשות שוק ההון צריכה לפתור את הבעיה בין אם קיבלה תלונות ובין אם לא.