1 מכל 4 ישראלים פנה לבקש הלוואה

35% מהציבור מצהיר שהמלחמה שינתה לרעה את מצבם הכלכלי.

17% מהציבור דחו לפחות פעם אחת החזר משכנתא או הלוואה.

הסקר שהוזמן על ידי חברת "קרדיט קלין" חושף גם ש-50% מהציבור נמצא במשבר אמון מול הבנקים, ורק 19% מהישראלים בדקו את דירוג האשראי האישי שלהם.

סקר מיוחד שבוצע עבור חברת "קרדיט קלין" באמצעות מכון מדגם ו-iPanel מציג תמונה מטרידה ומדאיגה להשפעה הכלכלית הקשה של מלחמת "חרבות ברזל" על הציבור הישראלי. 25% מהישראלים אמרו בסקר כי בעקבות המלחמה הם נאלצו לפנות, עקב קושי כלכלי, על מנת לקחת הלוואה חדשה. 21% מהציבור קיבלו הלוואה ו-4% סורבו על ידי הבנק, חברת כרטיסי האשראי או הגוף הפיננסי אליו פנו. מפילוח הנתונים בסקר עולה כי בקבוצת הגילאים 25-34 פנו 25% לקבלת הלוואה מאז ה-7 באוקטובר, בחתך הגילאים 35-44 המספר היקף הפונים עומד על 33.2% ובחתך הגילאים 45-54 שיעור הפונים לקבלת הלוואה עומד על 30.2%. עוד עולה מהנתונים כי 24.2% מהשכירים פנו לקבלת הלוואה חדשה מאז פרוץ המלחמה, 31.2% מהעצמאיים במשק פנו לקבלת הלוואה. בפילוח לפי חתך הדת עולה כי 41.1% מהציבור הערבי בישראל פנה מאז ה-7 באוקטובר לקבלת הלוואה בעוד הנתון במגזר היהודי בעוד הנתון במגזר היהודי עומד על 22.3%.

בהמשך לכך, עולה מהסקר כי 17% מהציבור נאלצות לדחות החזרי הלוואה (דיור, רכב, צריכה פרטית) בשל המלחמה. 5% מהציבור דחו החזר הלוואה פעם אחת, 7% מהישראלים עשו זאת לפחות פעמיים, 3% דחו החזר שלוש פעמים ו-2% מהישראלים דחו החזר הלוואה 5 פעמים ויותר מתחילת המלחמה. 

35% מהישראלים אמרו בסקר כי מלחמת "חרבות ברזל" שינתה לרעה את מצבם הכלכלי. בחתך של גילאים, הנתונים מצביעים על כך שהנתונים גבוהים יותר בגילאים של הציבור העובד – 41% מגילאי 25-34 ציינו כי מצבם הכלכלי הורע בשל המלחמה, 44% מגילאי 35-44, ו-40% מגילאי 45-54. עוד עולה מפילוח העונים בסקר כי 51.6% מתושבי הצפון אמרו כי מצבם הכלכלי נעשה רע יותר בשל המלחמה, זאת לעומת 39.4% מתושבי הדרום שאמרו זאת. 

במסגרת הסקר נבדקו עמדות הישראלים ביחס לבנק בו הם מנהלים את החשבון ולבנקאי האישי שעומד מולם בקשר, הממצאים בנושא זה מצביעים על משבר אמון משמעותי בין הציבור לבין הבנקים. 55% מהישראלים אמרו שהם כלל לא מסכימים או לא כל כך מסכימים עם האמירה כי "אני סומך על הבנקאי שידאג שאקבל את התנאים והריביות הטובות ביותר". 49% מהציבור אמרו שהם כלל לא מסכימים או לא כל כך מסכימים עם האמירה כי "אני סומך על הבנקאי שידאג שאקבל סיוע כלכלי מהבנק במידת הצורך". 27% אמרו שהם "נאלצים להילחם בבנק או בבנקאי האישי כשהם צריכים כדי לקבל סיוע כלכלי". 24% מהציבור טען שהוא אינו יודע כמה ריביות הוא משלם בחודש על כל ההתחייבויות שלו. 

במסגרת הסקר גם נבדקה מידת הידע של הישראלים בנושא דירוג האשראי האישי. מהנתונים עולה כי רק 19% מהישראלים בדקו במהלך השנה האחרונה את דירוג האשראי האישי שלהם. 31% לא בדקו, אך סבורים כי יודעים מהו ו-50% ציינו כי הם כלל לא יודעים מהו דירוג האשראי האישי שלהם. מקרב אלו שהכירו את המושג "דירוג אשראי אישי" רק 25% בדקו את דירוג האשראי שלהם בשנה האחרונה. מהממצאים עולה כי קיימת מודעות למושג, אך לא נראה כי הציבור מייחס חשיבות לבדיקה ולשליטה בידע.

ממצאים נוספים מהסקר מעלים כי למחצית מהציבור הישראלי יש הלוואות מסוגים שונים בבנק, בחברות כרטיסי האשראי ובגופים פיננסיים אחרים. 58% מתוך הישראלים שמחזיקים בהלוואה, מחזירים סכום של עד עד 5,000 ₪,  ו28% מחזירים בין 5,000 ל10,000 ש"ח בהחזרים חודשיים.  ל-72% מבעלי הכנסות של עד 10,000 ש"ח קיימת התחייבות להחזר חודשי של הלוואה של עד 5,000 ש"ח ול20% התחייבות של 5,000-10,000 ₪. 

מנכ"ל קרדיט קלין, רמי קוסטוקובסקי: ״הנתונים שעולים מהסקר משקפים מציאות כלכלית קשה, שנוצרה בעקבות המלחמה. העובדה שאחד מכל ארבעה ישראלים נאלץ לבקש הלוואה, וש-35% מהציבור מצהירים כי מצבם הכלכלי הורע משמעותית מהווה קריאת השכמה עבור כולנו. המלחמה לא הותירה רק צלקות בנפש וברכוש, אלא גם פגעה קשות ביציבות הפיננסית של מאות אלפי משפחות.

״לצד זאת, הנתון לפיו כמחצית מהציבור חווה משבר אמון מול הבנקים מדגיש את הצורך הדחוף בשקיפות, ליווי אישי והנגשת מידע כלכלי – במיוחד בנושא דירוג האשראי האישי, שרק מיעוט מהציבור בודק אותו.

״המסקנה מהנתונים היא שקיים חלק גדול בציבור הישראלי שזקוק לסיוע והכוונה על מנת לצלוח את התקופה המורכבת הזו, להבין טוב יותר את המצב הכלכלי האישי, ולהחזיר לעצמם שליטה וביטחון. אנו ממשיכים לפעול כדי להנגיש כלים פרקטיים ומידע אמין, מתוך הבנה שההתאוששות הכלכלית – היא תנאי הכרחי לשיקום כולל של החברה הישראלית״.