"החוק הגדול והיפה" אושר - מרחיב את תקרת החוב שתחזור להיות רלוונטית רק ב...

פיליפו פלוטי, אסטרטג מקרו בבנק השווייצרי לומברד אודייר, התייחס בסקירתו לאישור התקציב החדש בארה"ב וציין כי מדובר בחוק שמחמיר את התחזית הפיסקלית, מגדיל משמעותית את הגירעון הפדרלי, ואינו צפוי להעניק תמיכה מאקרו כלכלית של ממש. לדבריו, התקציב, שכונה על ידי הנשיא טראמפ "החוק הגדול והיפה", אמנם אושר במועד שנקבע ל-4 ביולי, אך אינו תומך בצמיחה הכלכלית ולא מציע יתרונות ברורים לשוק.

החוק דומה לנוסח שאושר בבית הנבחרים בחודש מאי, אך כולל גירעון מצטבר גבוה יותר: כ-4 טריליון דולר בעשור הקרוב, לעומת כ-3 טריליון בהצעה המקורית. על פי לשכת התקציבים של הקונגרס, החוק צפוי להגדיל את הגירעון ב-3.4 טריליון דולר, לא כולל עלויות ריבית. אם קיצוצי המס הכלולים בו יהפכו לקבועים, סך הגירעון עשוי להגיע ל-5.5 טריליון דולר, גבוה אף יותר מההשפעה הכוללת של החקיקה הפיסקלית הרחבה שננקטה בשנים האחרונות, כולל חוק התשתיות, חוק הסיוע לקורונה וחוק השבבים והמדע.

פלוטי מציין כי בבנק שומרים על תחזיות הצמיחה של 1.3% בשנת 2025 ו-1.4% בשנת 2026, לצד אינפלציה של 2.8% ו-2.7% בהתאמה. להערכתו, התקציב אינו משנה את התמונה הכלכלית הכוללת, אך מחמיר את המסגרת הפיסקלית של הממשל. יחס הגירעון לתוצר צפוי לעלות לשיא של 7.5% בשנת 2028, אך עשוי להישמר בתחום של 6%–7% בזכות הכנסות ממכסים. במקביל, יחס החוב הציבורי לתוצר צפוי לזנק מרמה של כ-100% כיום ל-119% בתוך עשור- לעומת 114% בלבד לפי המדיניות הקודמת. ללא הכנסות ממכסים, היחס היה מזנק ל-126% עד 2034.

החוק מאריך את תוקף הקיצוצים במיסים מ-2017, מעניק פטור ממס על טיפים ושעות נוספות עד לתקרה של 25 אלף דולר, ומעלה את תקרת ניכוי המיסים המדינתיים והמקומיים מ-10,000 ל-40,000 דולר – כולם עד שנת 2028. כמו כן, הוא מחזיר תמריצים להשקעה בציוד ומו"פ, כולל ניכוי מלא על השקעות במפעלי ייצור.

עם זאת, פלוטי מדגיש כי לא צפויה מכך תמיכה מהותית בצריכה הפרטית. זאת מכיוון שההקלות אינן משנות את תזרים המזומנים של רוב משקי הבית, והן רלוונטיות בעיקר לחלקים מצומצמים באוכלוסייה - בעיקר משקי בית אמידים, שאינם נוטים להגדיל את הצריכה בעקבות הטבות מס נקודתיות.

בנוסף, החוק כולל קיצוצים נרחבים בתוכניות רווחה. ההשפעה הכלכלית של צעדים אלו צפויה להיות מוגבלת, מאחר שהאוכלוסיות המושפעות אינן מהוות חלק משמעותי מהצריכה הכוללת במשק.

עוד מציין פלוטי כי החוק כולל גם קיצוץ נרחב בחוק הפחתת האינפלציה מ-2022, אם כי הוסף לו סעיף המגן על פרויקטים שמבצעים השקעה של לפחות 5% מההון עד יוני 2026. כמו כן, מוקצים בו כ-150 מיליארד דולר לפעולות בתחום ההגירה - לרבות מתקני כליאה, פעולות גירוש, תשתיות גבול ותגבור כוח האדם. החוק כולל גם הטבות נוספות, כמו ניכוי ריבית על רכישת רכב מתוצרת ארה"ב והקלות מס לגמלאים.

לבסוף, החוק מרחיב את תקרת החוב ב-5 טריליון דולר, לעומת 4 טריליון בטיוטה הקודמת. פלוטי מדגיש כי תקרת החוב תחזור להיות רלוונטית רק ב-2027, אך בסופו של דבר מה שקובע הוא לא המספר הרשמי אלא סך הגירעון הכולל – אשר ממשיך להתרחב בקצב מדאיג.