האם ממזרח תפתח הרעה? שוקי ההון מביטים על יפן בדאגה

יפן נתונה כעת לרצף זעזועים, המשליך מהותית הן על מדיניותה הכלכלית והן על שער היין. לדברים יש השלכות גם על שוקי המט"ח וניירות הערך ברחבי העולם, שכן נוכח רמתה הנמוכה של הריבית המקומית, עסקאות רבות נעשות תוך נטילת מימון ביין, מה שהביא, לפני שנה, לטלטלה של שוקי ההון, כשהבנק המרכזי של שינה את מדיניות ריבית ה-0 ארוכת השנים שלו והחל להעלות את הריבית.

האירוע האחרון הינו אובדן הרוב שהיה למפלגת השלטון בבית העליון. לא מדובר בהתפתחות שתקטע את כהונתו של ראש הממשלה, אך השווקים ערים לכך שהאופוזיציה במדינה קוראת לנקיטת מדיניות פיסקאלית מרחיבה יותר, בעוד היין מפוחת, האינפלציה במדינה עולה והגירעון הממשלתי במונחי תוצר גבוה גם כך ועומד על 5.5 אחוזים.

מצב דברים זה עלול להניע את הבנק המרכזי של יפן להמשיך עם סבב העלאות הריבית, מה שכאמור עלול לייקר את המימון בפני חברות בינלאומיות רבות ולצמצם את היצעו.

בתוך כך, יפן טרם הגיעה להסכם מכסים חדש עם ארצות הברית, כשהמועד האחרון לכך, כפי שחזר והדגיש שר האוצר של ארצות הברית, הינו ה-1 לאוגוסט. המדיניות הקשוחה שנוקטת ארצות הברית נגד שתי בנות בריתה באזור, דרום קוריאה ויפן, מדאיגה את השוק וסביר להניח כי העצבנות שם תגדל לקראת תאריך היעד וכי הבנק המרכזי של יפן עלול להידרש למדיניות זהירה יותר – כזו שתשתלב עם תנועת הריבית כלפי מעלה.

בחודש שעבר אמנם הותיר הבנק המרכזי של יפן את הריבית ללא שינוי על רמה של 0.5 אחוז, אך זו הרמה הגבוהה ביותר מאז 2008 ולאחר שרק לפני שנה וקצת עוד עמדה הריבית על מינוס 0.1 אחוז. עם זאת, נרשמה עלייה חדה מהצפוי של אינפלציית הליבה (המדד ללא מזון טרי, אך כולל אינפלציה) שהגיעה לשיא של שנתיים – 3.7%, לפני שהתמתנה קצת ל-3.3%. נציין כי כמו מדינות רבות בעולם, יעד האינפלציה במדינה עומד על 2% והאינפלציה בפועל,  3.3%, רחוקה ומתרחקת ממנו.

ייתכן כי הבנק בונה על התמתנות ההשפעה המרחיבה מכיוון השכר, שזה 5 חודשים עולה פחות משיעור האינפלציה, מה שגורם לשחיקתו הריאלית.

אולם, לפי שעה אין בכך די. ההוצאה של משקי הבית ביפן עלתה 4.7% בחודש מאי לעומת השנה שעברה – העלייה החדה ביותר מאז אוגוסט 2022 . הצרכנים היפאנים קנו בעיקר רכבים ופיצו על היקף מכירות נמוך שהיה אשתקד, בצל שערוריית תקני בטיחות. הצרכן הסיני צורך יותר וחוסך פחות מבעבר, בין השאר, כנראה, על רקע הריבית השלילית ששררה שנים במדינה וייתכן כי גם שינוי של העדפות הציבור והקלות הרבה יותר לבצע עסקאות כיום תורמים לכך.

מדד מנהלי הרכש של S&P Global יפן עמד על כ-50 נקודות בחודש שעבר, מה שמאותת על היעדר צפי להתרחבות עסקית של ממש בחודשים הקרובים.

יפן מדינה מוטית ייצוא, ומסתייעת, בין השאר, בשער היין, אלא שנוכח חולשת הדולר בעולם, היין יוסף 5.4% כנגד הדולר ב-12 החודשים האחרונים (למרות פיחות מתקן של כ-4% מתחילת החודש). הדבר גרם לכך שבחודש האחרון היו הייצוא מיפן והייבוא מהמדינה דומים בהיקפם, למרות שהשוק צפה עודף ייצוא גדול יותר. כמו כן, היקף סחר החוץ של המדינה תנודתי מאוד לאחרונה, על רקע מתיחות הסחר. אם הגידול של הוצאות הצרכנים יימשך, גם עודף סחר החוץ המסורתי של יפן, המהווה מנוע צמיחה חשוב, יאותגר, מה עוד שכניסת המכסים החדשים לתוקף תקשה עוד יותר על הייצוא.

בשורה התחתונה, יפן ניצבת מול שלל בעיות: מחלוקת המכסים מול בת הברית ארה"ב טרם נפתרה והדד ליין רחוק ימים בודדים. הסביבה הפוליטית רעועה זה זמן. המשק נגמל ממדיניות הריבית השלילית (שאף התבטאה, בעבר, בהגבלת תשואת הפדיון על האג"ח הממשלתית ל-10 שנים לכאחוז אחד), המדיניות הפיסקאלית עלולה להפוך מרחיבה יותר (על אף הגירעון התקציבי הגבוה) וסחר החוץ כבר פחות מהווה מנוע צמיחה.

נוכח גדולה של כלכלת יפן (הרביעית אחרי ארה"ב, סין וגרמניה), מיקומה האזורי וכאמור השימוש הרחב שנעשה במטבע שלה לצורך ביצוע עסקאות קארי טרייד, העולם צריך לעקוב בדריכות אחרי האירועים שם, שכן אם המכשולים שתיארנו כאן יחריפו, ההשלכות לא תישארנה בתחומי יפן בלבד.

יפן היוותה בעבר מוקד יציבות וחשוב לכלכלה העולמית, במיוחד עם שלל הסכסוכים, המלחמות ומחלוקות הסחר כיום, שתישאר כזו.