מלחמת סחר? בורסות העולם כובשות שיא אחר שיא

מחר, 1 באוגוסט, יסתיים "אולטימטום הסחר" שהציב נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ למדינות העולם להגיע עם ארה"ב להסכמי סחר חדשים. מהתמונה העולה כעת, נראה שמדינות רבות עדיין מתמהמהות מלחתום על הסכם סחר חדש. 

כפי שכבר למדנו, האולטימטומים של טראמפ גמישים למדי. בהחלט ייתכן שהוא יסכים לתת עוד ארכה לחלק מהמדינות שהמגעים מולן נמשכים. אבל בינתיים, כמה מהכלכלות הגדולות בעולם, בהן סין, הודו וברזיל, עדיין מסרבות לחתום על ההסכמים שטראמפ מציע להן.

בטבלה המצורפת כאן ניתן לראות שמדינות שחתמו עם ארה"ב על הסכם סחר יחויבו, לפחות בינתיים (ונכון לעכשיו – כי אצל טראמפ הדברים משתנים במהירות), במכסים גבוהים יותר באופן משמעותי. כל למשל על היבוא מסין שאיתה טרם נחתם הסכם יוטל מכס בשיעור גבוה של 51%. על ברזיל, שנשיאה לולה דה סילבה נכנס לעימות חזיתי מול טראמפ – יוטל מכס בגובה של 50%. על קנדה ומקסיקו, שתי השכנות של ארה"ב מצפון ומדרום, יוטלו מכסים של 35% ו-30% בהתאמה. הודו תיאלץ לספוג מכס של 25%.

לעומתן, מדינות שהגיעו להסכם כמו ישראל, בריטניה והאיחוד האירופי ישלמו מכסים בשיעור שנמוך מ-20%. אבל כלל לא בטוח שזה סוף פסוק. 

ההסכמים שעליהם הצהיר טראמפ כ"דיל", מהווים רק מסגרת כללית. ישנם עוד פרטים רבים אחרים שצריכים להתגבש בהם. 

דוגמה לכך הן ההסכמות מול האיחוד האירופי שהיקף הסחר שלו עם ארה"ב מגיע לכ-1.8 טריליון דולר. ההסכם מבוסס על מכס כללי חדש של 15% - שגבוה בהרבה משיעור המכס הקודם שנע סביב 3%. לא ברור אם ועד כמה שיעור המכס הכללי יהיה תקף לגבי תעשיות ספציפיות שעליהן הוטלו מכסים בנפרד כמו תעשיית הרכב שעליה מוטל כיום מס של 25%.   

זו שאלה חשובה משום שתעשיית הפארמה האירופית, למשל, מייצאת לארה"ב מוצרים בהיקף של כ־140 מיליארד דולר בשנה. ישנם גם מגזרים שכלל לא הושגו לגביהם הסכמות, כמו משקאות אלכוהוליים.

עד שייחתם ההסכם הסופי מול האיחוד האירופי עלולים לצוץ מוקשים נוספים. ואכן, במעמד ההצהרות של טראמפ ונציבת האיחוד אורסולה פון דר ליין, הודיעה הנציבה כי בכוונתה להמשיך ולהיאבק על שיפור התעריפים. היא גם לא הסתירה את אכזבתה מגובה המכס שהושת לבסוף על מדינות האיחוד. 

ככלל, שורת המכסים שייכנסו מחר לתוקף לא נראית נמוכה באופן משמעותי לעומת זו שהוטלה כרעם ביום בהיר ב-2 באפריל. נכון אמנם שמדינות שנכנסו להסכם סחר  חדש עם ארה"ב יזכו להקלה בשיעור המכס. יפן, שהיא אולי המדינה הרגישה ביותר בגלל יצוא המכוניות הגדול שלה לארה"ב "תהנה" מירידת שיעור המכס מ-46% ל-15%. אבל על תעשיית הרכב שלה עדיין תקף (כנראה), המכס הגלובלי בשיעור של 25%. 

המכס על האיחוד האירופי אמנם הופחת מ-39% ל-15% אך עדיין לא ברור מה יקרה לתעשיות ספציפיות כמו רכב, פארמה וכרייה. בריטניה אמנם הגיעה להסכם סחר, אבל שיעור המכס עליה היה נמוך מלכתחילה. בצד השני נמצאות מדינות כמו קנדה, מקסיקו וברזיל ששיעור המכס עליהן יהיה גבוה יותר באופן משמעותי לעומת זה שהוטל ב-2 באפריל.

ברקע של תכנית המכסים כולה נמצא עוד מכשול. זמן קצר לאחר "יום השחרור" פנו כמה מדינות בארה"ב (יחד עם חברות מקומיות) לבית הדין לסחר בבקשה שיורה על הקפאת המכסים בטענה שלטראמפ אין בכלל סמכות להטיל כאלו. בית המשפט קיבל את פנייתם, אולם זו נדחתה באופן זמני על ידי בית הדין לערעורים.    

באחרונה הואצו הדיונים בנושא. משפטנים בארה"ב סבורים שהתיק כולו יגיע לבסוף לבית המשפט העליון, שיצטרך להחליט מהן דרגות החופש המותרות לנשיא בקביעת תעריפי מכס באופן חד צדדי. יותר מכך – פסיקה של בית המשפט אף עלולה לגרום לביטול הסכמי הסחר שכבר נחתמו.

בהקשר זה אפשר לציין שטראמפ מנסה להשתמש במקל המכסים כדי להשיג, בין השאר, מטרות פוליטיות או מדיניות ולא כלכליות. כך למשל הוא תירץ את המכס בגובה של 50% על ברזיל בכך שהמדינה רודפת את ידידו, הנשיא לשעבר, ז'איר בולסונרו. המכסים על קנדה ומקסיקו תורצו בין השאר בכך ששתי השכנות של ארה"ב אינן מונעות הברחות של סמים בגבול המשותף שלהן עם ארה"ב. המקרה של מקסיקו כולל גם הגירה לא חוקית מאמריקה הלטינית.

שיעור המכס על מדינות עיקריות 

כלכלות קנדה ומקסיקו נבלמו, הבורסות שלהן שועטות

ארבעת החודשים שחלפו מאז תחילתה של מלחמת הסחר לא ממש הסירו את אי הוודאות מעל כלכלת העולם והשווקים הפיננסיים. אבל אם תשאלו את המשקיעים בבורסות, מבחינתם סערת מלחמת הסחר כבר עברה וחלפה. 

מדדי השוק המובילים בארה"ב  - נאסד"ק ו-S&P500 – שבו וקבעו באחרונה שיאים חדשים, גבוהים מהשיאים של אמצע פברואר. גם המדדים המובילים של אירופה – פוטסי 100 הבריטי, דאקס הגרמני קבעו גם הם שיאים חדשים. בורסת הונג קונג מצויה בשיא של 3 שנים לאחר שמדד האנג סנג זינק ב-26% מתחילת השנה. גם מדד ניקיי היפני, שב-9 באפריל השלים צניחה של כ-23% מתחילת השנה, החזיר מאז את מלוא הנפילה. 

השיאים והגאות הכללית בבורסות מספקים לטראמפ רוח גב. לדידו, העובדה שהשווקים זינקו לשיאים חדשים מהווה עדות לכך שצעדי המכס שלו לא יפגעו בכלכלת ארה"ב. מבחינתו נסיקת מדד נאסד"ק זו התשובה לכל הפרופסורים המלומדים לכלכלה שטוענים כי הטלת המכסים הגורפת תגרום לעליה באינפלציה ולפגיעה בכלכלה האמריקאית.

את ההסברים הללו רצוי לקחת עם קצת יותר מקורט של מלח. מי שמנסה לנתח את מלחמת הסחר באמצעות תנועת הבורסה הקפריזית רצוי שיהיה צנוע וזהיר. לא בדיוק התכונות שטראמפ מצטיין בהן. 

הדוגמא הטובה ביותר לכך הן הבורסות של קנדה ומקסיקו. שתי השכנות של ארה"ב עלולות כנראה להיות הראשונות שייפגעו מהמכסים של טראמפ. כלכלת מקסיקו צמחה ברבעון השני של השנה בשיעור מזערי של 0.1%, נמוך בהרבה משיעור הצמיחה שלה ב-2024 שעמד על 1.5%. בשנים 22' ו-23' שיעור הצמיחה שלה עמד בממוצע על 3.5%. שיעור הצמיחה של קנדה שעמד ברבעונים האחרונים על קצב של 0.5% נפל במאי האחרון לכ-0.1%. בשני המקרים ההסבר העיקרי לנפילה מגיע מהתכווצות היצוא שלהן לארה"ב.

והנה, למרות הפגיעה הכלכלית הברורה, מדדי הבורסות של קנדה ומקסיקו הגיעו לאחרונה לשיאים חדשים. מדד בורסת טורונטו שהחל את השנה ברמה של 24,700 נקודות וצנח בתחילת אפריל ל-22,500 נקודות, נסחר כיום סביב 27,300 נקודות. זוהי עליה של כ-11% מתחילת השנה.

מדד בורסת מקסיקו החל את השנה סביב 49,500 נקודות. בתחילת השנה הוא נסק ל-54,000 נקודות אך מלחמת הסחר של תחילת אפריל הפילה אותו ל-51,000 נקודות. מאז הוא הספיק להתאושש וכיום הוא נסחר סביב 57,500 נקודות. 

האם קרה מאז משהו טוב לכלכלות של קנדה ומקסיקו? לא ממש. ככל הנראה מצבן הורע מאז. ואי הוודאות סביבן רק גברה.

אם כך מדוע המדדים המובילים של טורונטו ומקסיקו סיטי כובשים שיאים חדשים? על כך קשה מאוד להשיב. לבורסות כידוע יש לפעמים חיים משל עצמן. לפעמים הן מקדימות להגיב לאירועים, ולעיתים – בעיקר בעתות של אופוריה – הן מאחרות מאוד בתגובה שלהן. 

העובדה שכל שלוש הבורסות של צפון אמריקה שועטות לשיאים חדשים למרות תנאי אי הוודאות, ולמרות הפגיעה האפשרית בכלכלותיהן מעלות את הסיכוי שהפעם ייתכן שהבורסות קצת מאחרות להגיב לאירועים. כך אך כך, רק העתיד יגלה לנו מהי התשובה הנכונה.

מכסים גלובאליים על יבוא מוצרים וסחורות לארה"ב