התיק הפאסיבי מוביל ב-3% , תחרות תיקי הסל של FUNDER ביולי

סיכום חודש יולי (ועוד שבוע של אוגוסט) מעמיד את תיק ההשקעות האקטיבי שלנו בנחיתות לעומת התיק הפאסיבי. נגיע בהמשך לסיבות ולהסברים. 

אבל קודם כל צריך לסכם את התמונה הגדולה. בינתיים הביצועים של שני התיקים בהחלט מניחים את הדעת. התיק הפאסיבי התכווץ קלות מאז סוף יוני ואיבד בזמן זה כ-0.9%. גם כך ערכו גבוה כעת ב-15% לעומת ערכו ב-1 בינואר. 

התיק האקטיבי איבד כ-1.5% מתחילת יולי. ערכו מייצג כעת רווח של 11.9% מתחילת השנה. זו עדיין תשואה נאה בהחלט ל-7 חודשים. 

חשוב להדגיש כי רוב הפער בין שני התיקים נובע מהעובדה שהתיק הפאסיבי מושקע כולו (100%) במניות בשעה ששוקי המניות רצים מעלה כמעט בלי הפסקה. כאשר השווקים עולים בהתמדה מתפתח אצל המשקיעים מצב של Risk On. או בשפת השוק: "חיבה לסיכון".

בתיק הפאסיבי לעומת זאת כ-20% מושקעים במזומן וקרן כספית. המשמעות היא שהתיק הפאסיבי נמצא ברמת סיכון נמוכה יותר מאשר התיק הפאסיבי. במידה והשווקים יעשו סיבוב פרסה מתישהו, התיק הפחות מסוכן אמור לרדת פחות.   

ענף התרופות מחפש חיסון לטראמפ וקנדי

הפער בין התיקים מחייב אותי לחשוב אם והיכן נעשו טעויות או אי דיוקים בבחירת אפיקי ההשקעה בתיק האקטיבי. ניקח לדוגמא את קרן הסל על תעשיית הפארמה (XPH). מדובר בקרן סל המבוססת על חברות פארמה גדולות מסוגן של ג'ונסון אנד ג'ונסון, מרק ופייזר.

הבחירה בה נעשתה משיקולי טווח ארוך. תעשיית התרופות היא תעשיה מבוססת עם יתרונות עצומים לגודל. פיתוח של תרופה חדשה עולה מאות מיליוני דולרים. גם פיתוח תרופות גנריות, מהסוג שטבע ופריגו עושות, מחייב משאבים רבים. ולכן היצמדות לחברות הגדולות והמבוססות בענף, גם אם הן אינן חדשניות כבעבר, נראה הגיוני.

זה צד ההיצע. בצד הביקוש נמצאת אוכלוסיית העולם כולו שנמצאת בגידול מתמיד. תוחלת החיים עדיין עולה ומתקרבת כבר ל-85 שנים בחלק מהמדינות. גם רמת החיים עולה, ומאפשרת לחוגים רחבים יותר לצרוך רפואה ברמה גבוהה. בקיצור, אנשים יחיו יותר ויצרכו יותר תרופות, דבר שאמור להוביל לגידול במכירות וברווחים של החברות לאורך זמן. 

בשפת שוק ההון קוראים לכך: "יצירת ערך". כי בטווח הארוך – זה מה שנותן למניות את ערכן. ככל שהחברה תרוויח יותר ותחלק יותר דיווידנדים לכל מניה, ערך המניה שלה יעלה. 

אבל מול הטווח הארוך – שאיש לא יודע באמת מה הוא צופן - יש גם טווח קצר. ובטווח הקצר תעשיית הפארמה נאלצה לספוג כמה מכות כואבות. 

המכה הראשונה שהונחתה עליה היתה מינויו של רוברט קנדי ג'וניור, מתנגד חיסונים מוצהר, לשר הבריאות בממשל טראמפ. 

בתחילת יוני האחרון החליט קנדי ג'וניור לפטר את כל 17 חברי הוועדה המייעצת לחיסונים של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC). הוא אמר שהמהלך נועד להשיב את אמון הציבור בחיסונים. הוא הכריז על החלטתו במאמר דעה שפרסם בעיתון וול סטריט ג'ורנל. 

החלטה שכזו עלולה להאט מאוד אם לא להשבית את פעילות פיתוח החיסונים למחלות שונות בארה"ב.  בטווח הקצר, אולי גם הבינוני, פחות תרופות ופחות חיסונים חדשים ייצאו לשוק. עבור תעשיית התרופות זו מהלומה.

המלחמה שאסרו נשיא ארה"ב ושר הבריאות  שלו על תעשיית התרופות נמשכת מאז תחילת הכהונה של טראמפ. לפני כשבוע הטיל הנשיא פצצה מטלטלת נוספת. הוא הורה ל–17 מנכ"לים של חברות התרופות המובילות בעולם להשוות את מחירי התרופות בארה"ב למחירים במדינות מפותחות אחרות שנחשבים לנמוכים משמעותית. 

את המהלך הזה התחיל טראמפ כבר בשלהי הקדנציה הקודמת שלו כנשיא, אך לא הספיק להשלימו. למכתב קדם צו נשיאותי במאי, שהתחייב לחתוך את מחירי התרופות בעשרות אחוזים.

לכל אלו הצטרפה ביום ד' האחרון מכה נוספת. קנדי ג'וניור הודיע על הפסקת המימון הממשלתי ל-22 פרויקטים לפיתוח חיסונים באמצעות טכנולוגיית mRNA. מדובר בסכום של כחצי מיליארד דולר שמימן פיתוח תרופות כנגד נגיפי נשימה כמו קורונה ושפעת. טכנולוגיית mRNA שימשה לייצור חיסונים נגד קורונה והוכחה כבטוחה וכיעילה. היא משמשת כיום גם לפיתוח חיסונים נגד סרטן שנמצאים עדיין בשלבי ניסוי. 

מאז תחילת השנה מייצרים טראמפ וקנדי רוח נגדית לתעשיית התרופות. בכל פעם שמגיעה הצהרה שכזו, רבות ממניות הפארמה נסוגות לאחור. ואכן, קרן הסל XPH ייצרה תשואת חסר לעומת המדדים הגאוגרפיים השונים שמצויים בתיק. ויחד עם זאת, למרות הרוח הנגדית, קרן הסל עדיין נמצאת בצד החיובי. היא לא ייצרה לתיק הפסד משמעותי.  

היחידה שייצרה הפסד קל בתיק האקטיבי היא הקרן על ענף האנרגיה שירדה מתחילת השנה בכ-0.9%. זה עדיין הפסד קטן ונסבל. צריך לזכור שגם תעשיית האנרגיה פועלת כנגד רוח פנים. מחיר הנפט כבר נפל מתחילת השנה בכ-12% והא נע כעת סביב 63 דולר לחבית. מדובר ברמת המחירים הנמוכה ביותר מאז פלישת רוסיה לאוקראינה. 

בשוק הנפט הסבירו את החולשה בחששות מהאטה כלכלית, בעיקר בסין, בגלל מלחמת הסחר. הסבר שנשמע קצת תלוש לאור העובדה ששוקי המניות בעולם – כולל בסין והונג קונג - דווקא עולים יפה בחודשים האחרונים. 

אני נמצא בצד שסבור שהכלכלה העולמית דווקא נמצאת בתחילתו של מחזור כלכלי. רואים זאת בעיקר דרך נתוני המקרו ושוקי המניות של אירופה שנמצאת על מסלול צמיחה שעשוי להימשך זמן מה. באווירה כזו הביקוש לאנרגיה רק יתגבר. האיום המשמעותי על חברות האנרגיה המסורתיות עשוי לדעתי להגיע דווקא מכיוון של חברות אנרגיה נקייה. שגם הן, אגב, סובלות ממדיניות לא ממש אוהדת בקרב ממשל טראמפ. 

באחרונה אני בוחן אפשרות להוסיף לתיק קרן על מדד מניות של אנרגיה נקיה על חשבון או לצד קרן האנרגיה ה"מסורתית". מחשבה אחרת שעלתה בי היא לצמצם מעט את שיעור ההשקעה בישראל. אמשיך להרהר בכך ולבחון חלופות שונות במהלך החודש הקרוב.

תיק קרנות סל גלובלי פסיבי (ללא שינויים לאורך השנה) 10.8.25