טור דעה: הגנת הפרטיות במטבעות הדיגטליים יעילה יותר מהמערכת הבנקאית ?

ביום חמישי השבוע, ה-14 באוגוסט 2025, ייכנס לתוקף תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות. מדובר בתיקון המקיף ביותר שנעשה לחוק, שאושר לראשונה בכנסת לפני 43 שנים. במסגרת התיקון לחוק, ייכנסו לתוקף מספר שינויים משמעותיים, ביניהם הרחבת סמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות להגנת הפרטיות, חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות בארגונים רבים, וקביעת איסור גורף על עיבוד מידע אישי שנאסף באופן לא חוקי. למרות התיקון המקיף שנעשה לחוק, אין בו עדיין התייחסות לנושא הפרטיות בעולמות הבלוקצ'יין, המטבעות הדיגיטליים ואמצעי התשלום המתקדמים. 

בין היתר, קיים דיון ציבורי נרחב ומגוון, סביב מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים (CBDC) והוא מתמקד לרוב סביב מילה אחת טעונה אחת – פרטיות. המבקרים של המטבעות הדיגיטליים מזהירים מפני “האח הגדול” שיידע על כל פעולה שלנו, התומכים מדברים על המהפכה ביעילות, השקיפות והביטחון. אבל לפני שניבהל מהעתיד, כדאי להסתכל על ההווה: גם היום, וגם במסגרת התיקון לחוק, במערכת הבנקאית הקיימת, אין לנו הלקוחות והמשתמשים במערכות, פרטיות מלאה.

כל פעולה פיננסית, הפקדה, העברה, משיכת מזומן או רכישה בכרטיס חיוב, מתועדת במערכות הבנק ונשמרת לאורך שנים. המידע הזה זמין לרגולטורים, ולעיתים אף מועבר לצדדים שלישיים כחלק מחובות דיווח ובקרה, וכחלק ממאגר נתונים ודוחות אשראי אישיים שמונפקים לכל מוסד פיננסי בעל רישיון. מי שחושב שיש לו “כסף פרטי” בעולם הפיננסי הרשמי, טועה – המערכת כבר רואה כמעט הכול.

כאן נכנסת טכנולוגיית הבלוקצ’יין, שמאפשרת לתכנן CBDC עם פרטיות חכמה. בניגוד לתדמית של שקיפות מוחלטת, אפשר לבנות מנגנון שבו רוב העסקאות מוגנות בהצפנה והמשתמשים שומרים על אנונימיות יחסית, אך במצבי קיצון למשל, בחקירת פשיעה חמורה, לרגולטור ולרשויות האכיפה, תהיה גישה לפענוח המידע, תחת פיקוח ובמסגרת החוק.
 

קובי שמואלי, צילום: יח״צ

המודל הזה דומה ליחסי “שוטר וגנב” - פרטיות מוחלטת מאפשרת לפושעים לשגשג, לעומת זאת שליטה מוחלטת מוחקת את חופש הפרט. האיזון הנכון הוא מערכת שבה האזרח נהנה מביטחון, חופש ושקט נפשי, אך לרשויות יש כלים נקודתיים ומפוקחים לפעול, כשיש הצדקה חוקית.

דוגמאות מהעולם כבר מראות את קשת האפשרויות שקיימת - היואן הדיגיטלי בסין מציע לרשויות שליטה כמעט מלאה, בעוד יוזמות כמו ה-Digital Euro בוחנות מודלים של פרטיות מוגבלת אך מבוקרת. זה נמצא בידיים שלנו לבחור לאיזה כיוון ללכת.

CBDC מתוכנן היטב לא חייב להיות חלום בלהות של מעקב, אלא ממש להיפך. הוא דווקא יכול להעניק לנו יותר חופש ופרטיות הרבה יותר משמעותיים, לעומת המערכת הבנקאית של היום, אם רק נשכיל לקבוע מראש כללים שקופים וברורים: מי יכול להיות חשוף למידע, מתי הוא יוכל לגשת אליו, ובאיזה תנאים יוכל לקבל אותו. ההכרעה הזו היא לא רק טכנולוגית – היא דמוקרטית.

הכותב משמש כמנכ"ל חברת iNori שמייצגת בישראל את תאגיד הפינטק היפני Soramitsu