הודו מקבלת העלאת דירוג מה-S&P אבל...

בעיית הפלסטיק העולמית: האינטרסים הכלכליים גוברים על האינטרסים הסביבתיים

השיחות לטיפול בבעיית הפלסטיק העולמית נכשלו שוב, כשהשורה התחתונה היא שהכלכלה גוברת על האקולוגיה. הכישלון משקף את המציאות הכלכלית של ייצור הפלסטיק, ניהול הפסולת ומיחזור. תשתיות ניהול הפסולת אינן מספיקות במדינות מתפתחות, בעוד שגודלה של תעשיית המיחזור קטן מכדי להתחרות בתעשיית הפטרוכימיה הענקית, מה שמעמיד את החומרים הממוחזרים בנחיתות מול חומרי הגלם החדשים. למרות זאת, נעשה קידום, בעיקר בזכות חברות חדשניות ולא הודות למוסדות בינלאומיים. אנו שומרים על הערכת Constructive לנושא הכלכלה המעגלית.

בעיית זיהום הפלסטיק העולמית עלתה שוב לכותרות בימים האחרונים לאחר ששיחות בינלאומיות לטפל בה נכשלו שוב. בשבוע שעבר ניסו שוב במושב האו"ם בז’נבה לגשר על הפער בין אלה הנהנים כלכלית מייצור פלסטיק לבין אלה הסובלים אקולוגית מהשלכותיו. תחושת ה״דה ז’וו״ ברורה, שכן גם בסבבים הקודמים השורה התחתונה הייתה שהכלכלה גוברת על האקולוגיה. הכישלון משקף את המציאות הכלכלית של ייצור הפלסטיק, ניהול הפסולת והמיחזור אשר תורמים למורכבות הבעיה. בעוד שהרווחים הכלכליים למדינות הפטרוכימיות המספקות את חומרי הגלם בצורת נפט וגז, וליצרני הפלסטיק עצמם, ברורים, המצב שונה בנוגע לניהול הפסולת והמיחזור.

תשתיות ניהול הפסולת אינן מספיקות במדינות מתפתחות, שבהן מתרחש עיקר זיהום הפלסטיק. הדבר נובע גם ממודעות נמוכה בקרב האוכלוסייה. במקביל ללחץ לקידום אמנת פלסטיק עולמית, על מדינות אלה להשקיע גם בשיפור תשתיות ניהול הפסולת ובהגברת המודעות הציבורית. מיחזור פלסטיק הוא תהליך מורכב שכולל איסוף, ניקוי והפרדה בין סוגי הפלסטיק השונים. כתוצאה מכך, חומרי גלם חדשים זולים לרוב יותר מחומרי גלם ממוחזרים, בין היתר בשל ההתרחבות העצומה של תעשיית הפטרוכימיה. לדוגמה, ייצור הפלסטיק בסין גדל פי שלושה ב־15 השנים האחרונות, וכיום היא מהווה כרבע מהתפוקה העולמית הכוללת של 500 מיליארד טון.

בעיה נוספת היא שתעשיית המיחזור אינה מתקדמת דיה, כך שחברות חדשניות קטנות מצויות בנחיתות בקנה מידה מול תאגידי הפטרוכימיה הענקיים והמבוססים. למרות זאת, יש התקדמות במיחזור, בהחלפת פלסטיק בחומרי אריזה "ירוקים" יותר ובהפחתת שימוש בחומרים חד־פעמיים או שקשה למחזרם. התקדמות זו נובעת מחברות חדשניות ופורצות דרך ולא ממוסדות בינלאומיים.

באופן רחב יותר, אנו רואים בנושא הכלכלה המעגלית סיפור צמיחה מבני אטרקטיבי עם רקע מחזורי חיובי. מחירי האנרגיה הנמוכים מיטיבים עם חברות מיחזור ויצרניות אריזות, ומחזור המלאים התייצב. הסיכונים העיקריים קשורים להאטה בכלכלה האמריקאית כתוצאה ממכסים, ולרצון צרכנים להמשיך להוציא כסף בסביבה של אינפלציה מתמשכת.

קארסטן מנקה, ראש מחקר הדור הבא, יוליוס בר

הודו מקבלת העלאת דירוג מה-S&P אך אתגרים נמשכים

העלאת הדירוג של הודו על ידי ה-S&P, לראשונה זה 18 שנה, צפויה לחזק את אמון המשקיעים, אם כי התזמון הפתיע לנוכח עננת המכסים. התכנית להפחתת מסים העלתה חששות לגבי ההשלכות הפיסקליות אך עם זאת, הממשלה נותרה בטוחה כי תעמוד ביעד הפיסקלי. בשל הערכות שווי הדוקות, מרווחי האשראי של תאגידים ומוסדות פיננסיים כמעט שלא הושפעו וזאת על אף הסנטימנט החיובי. איגרות החוב הממשלתיות של הודו עלו לאחר הודעת העלאת הדירוג אך נחלשו מאוחר יותר עם פרסום תכנית הפחתת המסים שהגבירה חששות פיסקליים, במקביל לעליית תשואות האג"ח בארצות הברית.

ב־14 באוגוסט העלתה S&P את דירוג האשראי הריבוני של הודו בדרגה אחת ל־BBB, עם תחזית יציבה. זאת לאחר ששינתה את תחזיתה לגבי הודו לחיובית במאי אשתקד. ה-S&P ציינה את הצמיחה הכלכלית האיתנה של הודו, המדיניות המוניטרית הזהירה המעגנת את הציפיות האינפלציוניות, מחויבותה החזקה של הממשלה לצמצום הגירעון, שיפור באיכות ההוצאות הציבוריות תוך התמקדות בתשתיות ויציבות מדיניות כגורמים להעלאת הדירוג. התחזית היציבה משקפת את הערכתה כי יציבות מדינית והשקעה גבוהה בתשתיות ימשיכו לתמוך בצמיחה ארוכת הטווח של הודו.

לגבי מכסים, S&P אינה צופה כי מכסים של 50% על סחורות הודיות, אם יוטלו, יפגעו באופן משמעותי בצמיחה, שכן היצוא לארצות הברית מהווה רק כ־2% מהתוצר המקומי הגולמי. לאחר החרגת ענפים מסוימים, היקף היצוא המושפע מהמכסים צפוי להיות נמוך יותר, ברמה של 1.2% מהתוצר המקומי הגולמי. הכלכלה ההודית פחות תלויה במסחר ונתמכת בעיקר בצריכה מקומית, האחראית לכ־60% מהצמיחה. עם הצטמצמות ההנחה על רכישות נפט מרוסיה ביחס למקורות בינלאומיים חלופיים,S&P מעריכה כי העלות הפיסקלית של מעבר לנפט ממקורות אחרים תהיה מתונה בלבד. בהתאם לכך, היא צופה צמיחה של 6.5% בשנת הכספים 2026 (המסתיימת במרץ 2026), על בסיס צריכה חזקה והשקעות ציבוריות, וממוצע של 6.8% בשלוש השנים הקרובות. היא צופה כי הגירעון הממשלתי הכולל ירד מ־7.3% מהתוצר בשנת הכספים 2026 ל־6.6% עד שנת הכספים 2029, במסגרת צמצום פיסקלי הדרגתי, אך הוסיפה כי הדירוג עלול לעמוד בפני סיכוני הורדה אם הממשלה תסטה ממחויבותה לצמצום הגירעון. S&P צופה כי יחס החוב לתוצר ירד מ־82.9% בשנת הכספים 2025 ל־79.9% עד שנת הכספים 2028, התקרבות לרמות שלפני מגפת הקורונה.

במקביל להעלאת הדירוג של הודו, העלתה S&P את דירוגן של עשר מוסדות פיננסיים הודיים, שני גופים בבעלות ממשלתית וארבעה תאגידים הודיים. לאחר העלאת הדירוג, מרווחי האשראי של תאגידים ומוסדות פיננסיים נותרו כמעט ללא שינוי, על אף הסנטימנט החיובי, בשל הערכות שווי הדוקות הן באג"ח בדירוג השקעה והן באג"ח בתשואה גבוהה. במקביל, הודו הכריזה על תכנית להפחתת מסי צריכה במטרה לעודד את הצריכה והכלכלה ולרכך את השפעת המכסים האמריקאיים הגבוהים. לפי בלומברג, המהלך יפשט את מבנה מס הסחורות והשירותים מארבע קטגוריות לשתיים, כאשר רוב הסחורות ימוסו בשיעור מופחת של 5% או 18% (במקום 12% או 18% קודם לכן). על אף תכנית הפחתת המסים הצפויה מאוחר יותר השנה (בספטמבר או באוקטובר), הממשלה ציינה כי ההשפעה על ההכנסות תהיה מוגבלת, והיא נותרה בטוחה כי תעמוד ביעד הגירעון הפיסקלי של 4.4% בשנת הכספים 2026.

סוק יין יונג, אנליסטית אג"ח אסיה, יוליוס בר