הכלכלן הראשי של בנק לומברד אודייר, סמי שער: ״למרות המכסים האמריקאיים, שווייץ עדיין שולטת בגורלה״

מדיניות הסחר הבלתי צפויה של דונלד טראמפ, המשקפת את תפיסתו שלפיה מדינה המייצאת יותר לארה״ב ממה שהיא מייבאת ממנה בעצם "גונבת" מהאמריקאים, תפסה את שווייץ לא מוכנה. מכס של 39% על שווייץ נראה אובייקטיבית קשה להצדקה בהשוואה למכס של 15% עליו הסכים האיחוד האירופי השכן.

שיעור מכס זה על יצוא שווייצרי לארה״ב אינו חל על תרופות וזהב, כך שמעט יותר ממחצית מהיצוא השווייצרי לארה״ב עדיין לא מושפעת. במילים אחרות, מכסי הנשיא טראמפ חלים כיום על כ־3.5% מהתוצר המקומי הגולמי של שווייץ. חלק מהיצוא עשוי להיות מנותב מחדש דרך מדינות אחרות כדי לעקוף את מכס ה־39%. עבור שווייץ זהו סיכון כמעט זניח, שכן ארה״ב מאיימת במכס עונשין על "מעברי סחורות" כאלה בשיעור של 40% בלבד, גרוע במעט בלבד מהשיעור המקורי.

לשווייץ אפשרויות מוגבלות להרגיע ממשל שמדיניותו סותרת היגיון כלכלי מקובל, וקשה לראות מה עוד יכולה הקונפדרציה להציע. שיעורי המכס הקיימים על רוב הטובין התעשייתיים הנכנסים לשווייץ כבר עומדים על אפס.

ולמרות היותה הכלכלה ה־21 בגודלה בעולם במונחי תוצר נומינלי, שווייץ היא כבר כיום המשקיעה הזרה השביעית בגודלה בארה״ב. זאת בין היתר הודות להשקעות ההון של תעשיית התרופות, שהתחייבה להשקיע כמעט 300 מיליארד דולר בארה״ב, על פי הודעות החברות.
קשה לא פחות לדמיין שמכס של 39%, הגבוה ביותר שהוטל על כלכלה מתקדמת, וכפול משיעור הבסיס של האיחוד האירופי ויפן, יישאר בתוקף ללא הגבלת זמן.

כבר כיום שווייץ מהווה חלק משמעותי מיבוא ארה״ב בענפים מסוימים: האמריקאים מייבאים מעל ארבע חמישיות מהשעונים שלהם משווייץ, יותר מ־10% מהקפה, כמעט 10% מהמתכות היקרות וכ־9% מהתרופות.

השלכות כלכליות

בעקבות המכס האמריקאי החדש שהוכרז ב־1 באוגוסט, הפחתנו את תחזית הצמיחה של שווייץ מ־1.1% בשנת 2025 ל־0.9%. הדבר לוקח בחשבון את התלות של שווייץ ביצוא, את חשיבות השוק האמריקאי עבורה, וכן את ההאטה הכללית בכלכלה. בנוסף, לקחנו בחשבון את האינפלציה השלילית שהתייצבה לאחר ירידות מחירי האנרגיה והשקלול של התחזקות הפרנק השווייצרי.

האם הבנק המרכזי של שווייץ ייאלץ לשוב לריביות שליליות? לדעתנו, הריבית המרכזית הנוכחית, העומדת על אפס, היא כבר הרמה הנמוכה ביותר במחזור הנוכחי. איננו יכולים לשלול אפשרות של ירידה נוספת לטריטוריה השלילית, אך זה עדיין נראה כתסריט של מוצא אחרון- למשל, אם הפרנק השווייצרי יתחזק באופן מופרז מול מטבעות מרכזיים. חשוב גם לציין כי ריביות שליליות צפויות להשפיע באופן שולי בלבד על עידוד הביקוש המקומי בהשוואה לרמת האפס הנוכחית.

פן שנוטים לעיתים להתעלם ממנו הוא שלשווייץ יש מרחב פיסקאלי משמעותי. השקעות ארוכות טווח באנרגיה, ביטחון ותשתיות עשויות להיות יעילות בהרבה בעידוד הביקוש המקומי לעומת חזרה לריביות שליליות. כלים אחרים, כמו סיוע פיסקאלי לחברות ולעובדים שנפגעים מהעתקת ייצור כתוצאה מהמכסים, אפשריים גם הם כדרך לרכך את המכה-וניתן לטעון שהם יהיו יעילים בהרבה מריביות שליליות, עם פחות תופעות לוואי.

השפעת המכסים קדימה

כמובן, ההשפעה אינה חד כיוונית. שיעור המכס האפקטיבי שארה״ב מטילה על היבוא שלה, המשולם ברובו על ידי יבואנים וצרכנים אמריקאים, הולך ומתבהר. עד כה, חברות אמריקאיות צפו את הקשיים והצטיידו במלאים, אך כרית הביטחון הזו לא תוכל להחזיק לאורך זמן. אנו צופים שהנזק האמיתי יהפוך לגלוי יותר בשבועות ובחודשים הקרובים.

עדיין קיימת אפשרות שהמשא ומתן יוביל לשיעור מכס קרוב יותר לזה של עמיתות אירופיות. השאלה היא כמה זמן יידרש לשווייץ כדי לנהל מו״מ לשיפור, שנראה כי יכול להגיע רק משיחה ישירה עם נשיא ארה״ב. ככל שהמכסים יישארו בתוקף זמן רב יותר, כך יגדל הנזק לכלכלת שווייץ. איש אינו יודע אם ויתורים כלשהם יספיקו כדי להבטיח גישה לשוק האמריקאי בתנאים מועדפים. בינתיים, שוב ושוב הוכיחה הכלכלה השווייצרית את יכולתה לגמישות יוצאת דופן. למרות מטבע חזק והיעדר משאבי טבע, כלכלה מוכוונת יצוא זו הוכיחה בעקביות את יכולתה להתאים את עצמה. אין סיבה לחשוב שהמדינה לא תוכל להסתגל שוב, ולהיעזר ביכולותיה הפיסקאליות לשיפור פריון וכך להתמודד עם האתגר האחרון מארה״ב.