הסנונית הראשונה והמדאיגה למשבר שיגרום לזינוק במחירי הדירות

התאחדות הקבלנים "בוני הארץ" פנתה כבר בחודש מאי 25 עוד לפני מלחמת "עם כלביא" שפרצה ב-13 ביוני, וגרמה לנזקים אדירים כתוצאה מפגיעות הטילים במאות מבנים,  למדינה בדרישה להכרה במלחמה ככוח עליון והסדר פיצוי לענף הבנייה. במקביל הוגשה  לבג"ץ עתירה תקדימית, בדרישה מהממשלה לגבש מענה מוסדר להשלכות החריפות של מלחמת "חרבות ברזל" על ענף הבנייה והתשתיות. ההתאחדות מציינת כי נכון להיום, הנזק הכלכלי המצטבר בענף מוערך בכ־131 מיליארד ש"ח, ומזהירה מפני קריסה נרחבת אם לא יוסדר מנגנון פיצויים מתאים.

נזק של 131 מיליארד שקל לענף הבנייה

כך נכתב במאי 25' באתר התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "ההתאחדות דורשת מהממשלה פתרון לאיחור מסירת דירות, תשתיות ובניה ציבורית שעלותו לענף מגיעה כבר ל-131 מיליארד שקל ומעריכה שהעיכוב הממוצע במסירת דירות עומד כעת על 6 חודשים. התאחדות הקבלנים בוני הארץ, המייצגת את ענף הבנייה והתשתיות, עתרה לבג"ץ בדרישה לחייב את הממשלה למצוא פתרון לפגיעה בענף הבנייה והתשתיות כתוצאה מהמלחמה לפי ההתאחדות, על בסיס נתוני הלמ"ס, בשנת 2024 נגרם לענף הבנייה כולו אובדן של 98 מיליארד שקל, המהווים כ-4.9% מהתמ"ג וכ-45% מתפוקת ענף הבנייה. הוספת הרבעון האחרון של שנת 2023 מביאה לנזק לענף של כ-131 מיליארד שקל במצטבר מפרוץ המלחמה. בשוק הדיור, כך מעריכים בהתאחדות הקבלנים, עומד עתה האיחור הממוצע במסירת דירות על חצי שנה. זאת, כאשר בהתאם להוראות חוק המכר דירות שתוקן לאחרונה, חשופים מוכרי הדירות לדרישות ותביעות לתשלום פיצויים לרוכשים, הכוללים רכיב עונשי, בגין כל חודש איחור.

על אף שהאחריות למצב מוטלת לפתחה של המדינה האחראית על תחום העובדים הזרים, כותבים בעתירה באי כוחה של ההתאחדות, היא בוחרת, "בין אם במחדל ובין במעשה, להטיל אותה על הקבלנים באופן מלא ומוחלט, על כלל ההשלכות הנובעות מכך".

השלכות הסגר המוחלט לכניסת פועלים פלסטינים לישראל

בעתירה מזכירה ההתאחדות שבעקבות פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", החליטה הממשלה על סגר מוחלט בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה, האוסר על כניסת פלסטינים לעבודה בישראל. הסגר שהוטל ואשר נמשך גם כיום, לצד השלכות נוספות של המלחמה, כמו: גיוס עובדים וכלי צמ"ה  למילואים, סגירת אתרי בנייה, הוראות פיקוד העורף מונעות עבודה של פיקוד העורף ועוד, הביא את ענף הבנייה והתשתיות למצוקה חסרת תקדים בכוח אדם.

לפי נציגי הקבלנים, המחסור בעובדים הביא לעיכובים גם בלוחות הזמנים של פרויקטי תשתית ופרויקטי בנייה ציבורית-חוזית. הם מדווחים כי בהתקשרויות עם מזמיני עבודות בנייה ציבוריים, דורשים הגופים המזמינים מהקבלנים לעמוד בלוחות הזמנים המקוריים, אשר אי עמידה בהם מאפשרת הטלת קנסות, עיכובים בתשלום וחילוט ערבויות. נוסף על כך, נכתב בעתירה, כי התארכות משך הביצוע מוסיפה לפרויקטים תקורות רבות ובלתי צפויות, כגון: זינוק בעלויות מימון, ביטוח, שמירה, תשלום שכר לדרג הניהולי, החזקת כלי צמ"ה ועוד.

נזכיר כי המחסור נכון ליולי 25 בעובדי בניין נאמד במעל 50,000 עובדים, ובינתיים מעבר להצהרות לא נעשה הרבה בשטח לצמצם את המחסור האדיר והשלכותיו.

האם המלחמה תוגדר כאירוע כוח-עליון?

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, רוני בריק מסר אז: "מתחילת המלחמה, פנתה התאחדות פעם אחר פעם לגורמי הממשלה השונים והתריעה על השפעת המלחמה על הענף. היקף המלחמה והסגר חריגים בכל קנה מידה, והענף כולו ורוכשי הדירות סופגים נזקים עצומים ובלתי הפיכים ובתי המשפט מתחילים להתמלא בתביעות. דרשנו מהממשלה פתרון חקיקתי או כל פתרון רוחבי אחר שיכיר במלחמה כנסיבה המהווה סיכול חוזה, כך שאיחורים במסירת דירות בשל המלחמה לא יזכו רוכשי דירות בפיצוי בגין איחורים במסירה ויידרש פתרון אחר. על אף הפניות הרבות והפגישות שלנו עם נציגים שונים של הממשלה, הממשלה לא יצרה שום הסדר חקיקתי ולא הציגה שום עמדה, מתווה או כל פתרון אחר לבעיה, גם לא אחרי כשנה וחצי מפרוץ המלחמה. השאלה שעולה לאורך כל התקופה הזו, האם ניתן להגדיר את המלחמה כאירוע כוח-עליון ואני אומר, שזהו אירוע כוח-עליון לפי כל חוק". ההתאחדות הדגישה בעתירה, כי רק פתרון רוחבי יבטיח ודאות בשוק, ימנע פניות מרובות לבתי משפט ופסיקות סותרות, יאפשר המשך קיום החוזים, תוך הותרת המחלוקת באשר למועד קיומם מאחור, ויצור הסדר מאוזן לחלוקת אחריות ונזקים.

מי ישקם את נזקי המלחמה האדירים ב"חרבות ברזל" ו"עם כלביא"?

כתבנו  כבר מספר פעמים על המחסור האדיר של פועלי בניין בשוטף, עוד לפני סיכום הנזקים מהמלחמה בצפון ובדרום, ובוודאי לפני הנזקים לאלפי מבנים במערכה "עם כלביא".

מדובר במחסור של כ- 60,000 עובדים לפחות, שאמורים לשקם את נזקי המלחמה שלמרבה הצער בינתיים השיקום בקושי החל, שלא לדבר על מחסור בפועלי בניין לבנייה השוטפת של דירות חדשות ותשתיות.

בינואר 24' יצא מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון בהצהרה בומבסטית בתקשורת: "גם אם כל 80 אלף הפלסטינים שיכולים לעבוד בענף הבנייה יחזרו, צריכים להיות פה לצידם עוד כ־80 אלף עובדים זרים", מה קרה מאז ההצהרה? ממש לא הרבה, המחסור האדיר נימשך.

לפי הערכה רק באזור ת"א נידרשים כ-15,000 פועלים לשיקום נזקים ממבצע  "עם כלביא".

ביקוש כבוש- עשרות אלפי רוכשים פוטנציאלים בהמתנה על הגדר

אם אנחנו מחפשים דוגמא לביקוש לדירות חדשות בציבור, אפשר לבחון את הגרלות "דירה בהנחה". בממוצע  מעל 100,000 ניגשים להגרלות" דירה בהנחה" ומתחרים על 7,500 דירות בסך הכל. בהגרלה הקרובה הוקצו כ50%- מתוכן לחיילי מילואים, מעשה מבורך כשלעצמו למי שתורמים למדינה מעל ומעבר בזמן מלחמה. כלומר לציבור הרחב נותרו פחות מ-4,000 דירות לזכות בהגרלה.

חשוב לזכור שמראש אותם 100,000 שמשתתפים בהגרלה, עמדו בקריטריונים להצטרפות להגרלה שהראשון והחשוב שלא היתה בבעלותם דירה ב-3 שנים האחרונות.

כלומר יפלטו שוב לשוק הביקושים כ- 94,000 חסרי דירה שלפחות חלקם יבקשו לפנות לשוק החופשי לרכוש דירה.

ומה עם מאות אלפי הרוכשים הפוטנציאלים חסרי דירה, שלא היו זכאים להשתתף בהגרלה? 

כלומר אם נסכם את צד הביקושים לדירות, את היושבים על הגדר בהמתנה לירידת הריבית, הזכאים שלא זכו בהגרלה, הזוגות הצעירים רוכשי דירה ראשונה, משפרי הדיור, אנחנו מגיעים למספרים גדולים למדי שיכולים להגיע גם ל 160,000 רוכשים פוטנציאלים בהמתנה.

אם נוסיף את הירידה הגדולה בהיתרים לבנייה ברבעון הראשון של 25', בדירות שאמורות להבשיל בשנתיים שלוש הקרובות, בהחלט ניתן לראות האטה משמעותית צפויה בהיצע הדירות העתידי אם המגמה תימשך בשנת 25'.