נוהל גילוי מרצון 2025: הזדמנות אחרונה או שלב חדש במאבק?

רשות המסים פרסמה את נוהל גילוי מרצון החדש, שיהיה תקף עד אוגוסט 2026. הנוהל מאפשר לנישומים לדווח על הכנסות ונכסים שלא דווחו בעבר ולקבל בתמורה חסינות מהליכים פליליים. מבחינת המדינה זהו מהלך שמטרתו להכניס לקופת האוצר מיליארדים דווקא בשעה שבה היא מתמודדת עם גירעון תקציבי כבד. אבל לא פחות חשוב מכך, מדובר בצעד אסטרטגי שמסמן את סיומו של עידן ומעבר לתקופה שבה אכיפה חכמה ומודיעינית תחליף את הגישה הסלחנית שאפיינה את הנהלים הקודמים.

הנוהל הנוכחי מצטרף לשורה של נהלים קודמים שהחלו כבר ב־2005, ואשר הפכו עם השנים לכלי משמעותי עבור רשות המסים. בין השנים 2011 ל־2019 התקבלו אלפי בקשות, נגבה מס בסך של כ־5 מיליארד שקלים והוסדר הון בהיקף של כ־30 מיליארד שקלים. נתונים אלו מסבירים מדוע המדינה ממשיכה להשיק נהלים מסוג זה, אך גם מדגישים את השינוי: בעוד שבעבר ניתנה לנישומים אפשרות לבחון את צעדיהם בזהירות, הפעם הם נדרשים לחשיפה מלאה כבר מהשלב הראשון.

סוף עידן האנונימיות

החידוש הדרמטי הוא ביטול המסלול האנונימי. אם בעבר נישום יכול היה לבדוק את מצבו מבלי לחשוף את זהותו, היום הוא חייב להזדהות כבר מהפנייה הראשונה, למסור פרטים אישיים ולפרוש בפני הרשות את כל קלפיו. המשמעות אינה טכנית בלבד אלא מהותית: מי שניגש בתום לב יוכל ליהנות מחסינות פלילית וודאות משפטית, אך מי שטועה או מסתיר מידע מסתכן בחקירה ובהטלת שומות כבדות. בנוסף, מי שכבר השתמש בעבר בנוהל לא יוכל להגיש בקשה נוספת, וגם מי שבן זוגו או שותפו העסקי מצוי בהליך חקירה ייחסם מהגשת בקשה.

חובת הוכחת המקור

דרישה מרכזית נוספת היא הצגת תיעוד לגבי מקור הכספים. הנוהל אינו מתמקד עוד רק בהכנסות שלא דווחו, אלא מחייב את הנישום להוכיח שגם הקרן שממנה צמחו הרווחים מקורה לגיטימי. מי שלא יוכל להוכיח זאת עלול למצוא עצמו מחויב במס לא רק על הרווחים אלא גם על הקרן עצמה, בשיעורים שיכולים להגיע עד 50 אחוז. ההליך עשוי לשמש גשר להסדרה בטוחה, אך באותה מידה גם להפוך למלכודת למי שאינו ערוך להציג תיעוד מדויק ומלא.

בהוראת הביצוע שפורסמה נקבע כי על המס שיוטל יחולו הפרשי הצמדה, ריבית, ואף קנסות, לרבות האפשרות לקנס גרעון. המשמעות היא שהנישומים יהיו תלויים ברחמיו של פקיד השומה בנוגע להקלות, וזאת בהתאם לקריטריונים שפורסמו.

לצד ההחמרות נוספה לראשונה אפשרות של מסלול ירוק. זהו הליך מקוצר שמיועד למקרים פשוטים יחסית, כמו חשבונות בנק בחו"ל בסכומים בינוניים או רווחים צנועים מקריפטו. מדובר במהלך שנועד להקל על נישומים מן השורה ולייעל את המערכת, אך הוא אינו מתאים למי שענייניו מורכבים יותר.

עידן השקיפות הדיגיטלית: הקריפטו במוקד

הנוהל החדש משתלב במציאות בינלאומית שבה כמעט ואין עוד אפשרות להסתתר. הסכמים כמו FATCA מול ארצות הברית ותקן CRS של ה־OECD מחייבים מדינות להחליף מידע פיננסי באופן אוטומטי, והיכולת להסתיר הון במקלטי מס הולכת ונעלמת. רשות המסים בישראל מקבלת כיום מידע על חשבונות של ישראלים בחו"ל, ובמקביל כבר מחזיקה בנתונים מבורסות קריפטו על פעילות מקומית ובינלאומית.

התחום הדיגיטלי מקבל הפעם תשומת לב מיוחדת. רשות המסים קובעת כי מטבע וירטואלי איננו מטבע אלא נכס, ולכן כל פעולה של מימוש או המרה יוצרת חבות במס רווחי הון של 25 אחוז, ובמקרים של פעילות עסקית - במס שולי שיכול להגיע עד 50 אחוז. אלפי ישראלים הפיקו בשנים האחרונות רווחים מהותיים מקריפטו, ולעיתים בחרו שלא לדווח עליהם. כעת, כשהמידע על עסקאות מועבר לרשות גם מבורסות בארץ ובעולם, הנוהל החדש הוא הזדמנות כמעט אחרונה להסדרה בטוחה. חשוב להדגיש: מדובר בחלון זמן מוגבל, שלאחריו ההליך ייסגר והאפשרות ליהנות מהחסינות הפלילית ומהוודאות המשפטית תיעלם. מי שינצל אותה יוכל ליהנות מחסינות פלילית וודאות משפטית, ומי שלא, מסתכן בחשיפה להליכי חקירה ובתשלומי מס בסכומים גבוהים. 

נוהל גילוי מרצון 2025 מסמן את המעבר לעידן של אכיפה קשוחה. הוא מציע גלגל הצלה אמיתי למי שפועל נכון אך עלול להפוך למלכודת למי שניגש אליו לא מוכן. השאלה איננה אם כדאי לפעול, אלא איך עושים זאת. מורכבות ההליך, הדרישה להציג תיעוד מלא והסיכון לטעויות יקרות הופכים את הפנייה לייעוץ משפטי וחשבונאי לכלי כמעט הכרחי. ניסיון לפעול לבד, ללא ליווי מקצועי, עלול להפוך הזדמנות להסדרה לנקודת פתיחה להליך פלילי.

*הכותב הוא שותף ומנהל מחלקת המיסים במשרד עו׳ד פרופ׳ ביין ושות׳.